שואל ומשיב/ב/ד/עב

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן עב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה למדתי בירושלמי כתובות פרק אעפ"י ה"ב איזו אשה ואיזו פלגש ר"מ אשה יש לה כתובה פלגש אין לה כתובה ר"י אומר אחת זו ואחת זו יש לה כתובה אשה יש לה כתובה ותוספת כתובה פלגש יש לה כתובה ואין לה תוספת ע"כ. והנה תמהתי בראשית ההשקפה דהרי ר"מ ור"י הלכה כר"י והרי הרמב"ם פ"ד ממלכים פסק דפלגש אין לה כתובה ולענין כתובה לא נחלק ר"מ רק לענין קידושין. ולפענ"ד נראה דר"מ ור"י אזלו לשיטתם דר"מ ס"ל כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הר"ז בעילת זנות וא"כ מכ"ש כשאינו נותן לה כתובה ומה גם דר"מ ס"ל כתובה דאורייתא וא"כ ס"ל לר"מ דזה חילוק שבין אשה לפלגש דפלגש שהיא בלי קידושין כדאמר ר"י בסנהדרין דף כ"א וכמ"ש הרמב"ם שם ואם כן לא שייך בעילת זנות דהא היא בלי קידושין ולכך מותר בלי כתובה אבל אשה צריך להיות לה כתובה דאל"כ הוה בעילת זנות אבל ר"י ס"ל דיכול לפחות וא"כ אין הכתובה תלוי בבעילת זנות ולכך ס"ל דזו וזו בכתובה שאין הכתובה תלוי בקידושין רק לפי תנאו וא"כ יכול ליתן שניהם כתובה רק בת"כ דזה תלוי באישות ופלגש שאינה אשה אין לה תוספת כתובה ובזה מבואר מה שסמכו הירושלמי שם ובפ"מ הרגיש בזה ולא השיב אבל לפמ"ש תלוי זה בזה לפי שר"מ ס"ל דהוה בעילת זנות ולכך זה ההבדל שבין פלגש לאשה משא"כ לר"י ולפ"ז לפי שיטת הרמב"ם דפסק כר"מ דכל הפוחת הוה בעילת זנות וא"כ לכך פסק כר"מ דפלגש בלי קידושין ובלי כתובה דהכתובה תלוי בקידושין וז"ב ועיין ב"ש סי' ס"ו מה שהאריך בשיטת הרמב"ם דפסק כר"מ. ובזה מיושב מה דהזכיר רבינו פלגש בלי קידושין ובלי כתובה והקשה הלח"מ דלאי זה צורך הזכיר כתובה דעיקר תלוי בקידושין ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דמה שפסק כר"מ היא משום שהכתובה תלוי בקידושין ואם הוה בעילת זנות צ"ל כתובה וא"כ לכך פלגשים בלי כתובה ובלי קידושין ודו"ק וזה שכתב רבינו דפלגש אסורה להדיוט משום דכיון דהוה בעילת זנות אם אין לה כתובה ואם לא יקדש הוה בעילת זנות לשיטת רבינו לכך לא הותרה פלגש להדיוט אבל למלך דהותר פלגש אף בלי קידושין שוב הוה פלגש בלי קידושין ובלי כתובה. והנה הלח"מ האריך שם דרבינו סותר עצמו דפסק בפ"א מאישות דהבועל אשה לשם זנות לוקה והרי בפ"ב מנערה כתב דוקא במופקרת ע"ש ולפענ"ד נראה דבאמת דווקא במופקרת שייך לא תהיה קדשה וכשאירע במקרה אינה נקראת קדשה ולכך משלם קנס אבל משום גדר גדול גדרו בה דאם נימא דמותר לבעול שלא בקידושין תהיה אח"כ מופקרת וע"כ לוקה כל הבועל בזנות אבל במפתה ובאונס דהתורה אמרה שמשלם קנס א"כ לא שייך החשש דהרי משלם קנס ולכך אינו לוקה אבל אם נתיר לבעול לשם זנות בלי קידושין שוב תהיה מופקרת והתורה אמרה לא תהיה קדשה והיינו שתהיה נעשית קדשה ומצינו באדר"נ שגם התורה גדרה גדר בדבר שקרוב לבא וכן הוא במדרש רבה פ' נשא שלכך אסרה תורה לנזיר חרצנים וכן חיבוק ונישוק בערוה הכל משום גדר וז"ש אל תחלל את בתך להזנותה והיינו שתבא להיות זונה ולא תהיה קדשה וזה ברור. ובזה נראה דלכך מלך מותר בפלגש שהרי אשתו של מלך אסורה להבעל לעולם וא"כ לא שייך שתהיה מופקרת ואדרבה היא רק משומרת אל המלך לבדו לכך מותר המלך בפלגש אבל הדיוט אסור בפלגש שלא תבא להיות קדשה ודו"ק היטב ולכך מפותה משלם ממון דאם משלם ממון שוב לא תהיה בכלל קדשה דהרי משלם ממון אבל בבועל בעולה שאינו משלם קנס שוב לוקה כדי שלא תבא לכלל קדשה כנלפענ"ד דבר נכון והרמב"ם דקדק וכתב הבא על אשה לשם זנות והיינו במקום דליכא קנס שכבר היא בעולה וא"כ אם נתיר זאת תהיה נעשית קדשה אבל אם משלם קנס שוב לא תהיה מופקרת ולכך משלם קנס כדי שלא יפרצו ודו"ק. וראיתי בישועת יעקב סי' כ"ו דהביא ראיה דפלגש בקידושין ממה דאמרו בירושלמי ביבמות דאשת חמי' אינו תורה דהרי דוד נשא רצפה בת איה וא"כ מוכח דהוי בקידושין דאל"כ אינו אשת חמי' דאנס אשה מותר בבתה. ולפענ"ד לק"מ דכל דלמלך הותר פלגש שוב הוה כאשתו ממש ושפיר דייק דאשת חמיו אינו תורה דאל"כ מהראוי לאסור. ובזה מיושב גם כן קושית המזרחי שהקשה דהיאך אמרו דאבשלום התיר ג"ע והא פלגש בלי קידושין ולפמ"ש אתי שפיר דכל דלמלך הותר פלגש הרי היא כאשתו גמורה ועיין לח"מ מה שכתב בזה ולא דבריו דברי ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף