שואל ומשיב/ב/ד/נב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן נב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יום ו' עש"ק פ' בהעלותך שנת תרכ"א להרב המאוה"ג מו"ה נתן נ"י[1] אבד"ק קילקיב[2]:

מכתבו הגיעני בדבר ראובן שמת בלא צוואה והניח ד' בנות גדולות ובן קטן והוציא בע"ח עליהם שטרי עיסקא איך שקיבל אביהם מהם מעות בתורת עיסקא הנהוג מהם כתוב בו זמן פרעון והוא מת בתוך הזמן ומהם כתוב בלי קביעות זמן פרעון וגם א' שבא בתביעת מלוה בע"פ וב"כ נפטר הבן קטן וחזרה הנחלה והעזבון של המת להבנות לבד והעזבון ההוא אין שום קרקע רק מטלטלין וחובות שיש לו ביד אחרים המגיע לראובן מכח העסק ולאחר שהעריכו טענותיהם פסק מעלתו דאותן שטרות שכתוב שלא יאוחר מזמן פרעון שעדיין לא הגיע הזמן בודאי מחוייבין לפרוע דאף שהניח לו הברירה דהרי בכל הלואות לזמן ג"כ הברירה ביד המלוה לפרוע בתוך הזמן כמבואר בסי' ע"ד ואפ"ה גובין מהיתומים דכל שאינו נוטל בע"כ של לוה אמרינן חזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו והוסיף מעלתו לומר דהברירה הי' לענין הריוח דבתורת עיסקא העלה הנתיבות שם דאינו יכול לפרוע בתוך זמנו וצריך לתת הריווח ובזה בודאי מועיל הברירה שלו אבל מ"מ מידי תוך זמנו לא נפיק ול"מ בחצי מלוה אלא אף בחצי פקדון אף דבשטר כיס היוצא על היתומים קי"ל דחלק הפקדון אינו גובה דטעינן ליתמי נאנסו מכל מקום כל שיש מהעסק בעין וגם נודע שמאותו עסק הוא החוב בכה"ג גובה מהיתומים מה גם דכל עניני המסחר שלו הי' במקום מפורסם דשכיחי סהדי דבכה"ג גובה מהיתומים דאביהם ל"מ לטעון פרעתי כמבואר בב"ב דף ע' וכאן הרי מפורסם לב"ד וחשוב יותר מעדים ובדבר הניכר וידוע גובין אף מקען דהוה כשלא בפניו ואפ"ה גובין כמבואר בסי' ק"י ואף שכ"י לא נתקיים מכל מקום הוה כניכר וידוע כיון שכל העיר ועכ"פ רוב העיר יודעים ומכירים חתימתו הוה כנתקיים וגם ל"מ לדעת הרדב"ז ח"ג סי' תק"י דכל שיש גדולים וקטנים לא שייך אין נזקקין דהוה כאפטרופס שלהם ע"ש ואף דהטור וש"ע לא פסקו כן עכ"פ לענין קיום הכ"י כיון שלגבי הגדולים נתברר הוה כאילו נתברר גם לגבי הקטנים ולענין השטרות שהם בלי זמן פרעון רק אימת שירצה הביא מחלוקת הפוסקים אם בכ"י נאמן לומר פרעתי והביא מתשובת השיב ר"א דבזמן הזה כיון שבדיניהם מקפידין מאד לבל להניח שטר פרוע אפילו כת"י כמ"ש רב"א סי' ל"ו ובפרט במת פתאום לא טענינן ליתמי שום טענה לנגד כת"י יעו"ש סי' י"א וכאן יש אומדנות והוכחות הרבה שבודאי מגיע להם והביא דברי התשב"ץ בח"ב סי' רמ"ב וכ"כ בח"א סי' ל"ב שיש לעשות פשרה ע"ש ומכ"ש בכאן שיש לראות לעשות פשרה כמבואר בחו"מ סי' י"ב דיכולין הב"ד לוותר במעות היתומים כדי להשקיט ממריבות וכ"כ הרמ"א בסי' ק"י ומכ"ש בכה"ג דיש יתומים גדולים גם כן יש ליתן גם לבעל מלוה ע"פ זה תו"ד. והנה כל מ"ש בזה הם דברים נכונים אבל מ"ש בשם הרדב"ז לפענ"ד דברי הרדב"ז תמוהים דמ"ש דכל דיש גדולים הגדולים יכולין להביא ראיה ואם כן לא שייך הטעם דאין נזקקין לפענ"ד יש לחוש דשמא יתפשרו עם הגדולים ויעשו קנוניא ואח"כ יגבו הגדולים מהקטנים שלא כדין ומה"ט אין מורידין קרוב לנכסי יתומים ואף דאפטרופוס מוקמינן להו כמבואר סי' רפ"ה אבל כאן יש לחוש שמא יעשו קנוניא והב"ד לא ידעו מזה וגם מ"ש דהוא כשותפין בנכסים ונוטל כל חלקו ממנו ואח"כ הולך ומקבל מאחרים דנכסים ערבאים אבל כ"כ דיש לחוש שיעשו קנוניא וגם מ"ש כיון דאינו יכול לגבות מן הקטנים הוה כאשתדוף דגובה מהנך דלא אשתדוף במחכת"ה ל"ד דאטו היתומים חייבים הנכסים נשתעבדו וכל דיש לחוש שמא לא נתחייבו למה יגבה והא יש לחוש דאינם חייבים כלום וש"ה דידענו שנתחייבו רק דאשתדוף אבל כאן ל"ש חיוב כלל ולא שייך אשתדוף ומ"ש דאחיהם הגדול הוה כאפטרופוס כ"כ דזה אי אפשר דאחיהם לא יעשה אפטרופוס דאין מורידין קרוב וגם יש לחוש לקנוניא ע"כ לפענ"ד ברור דלא כרדב"ז ועיין בשו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"ז דהא דמוקמינן אפטרופס לקרוב היינו בתורת נאמנות ואפטרופסות והיורש רוצה שיהי' אפטרופס הא לא"ה לא ומכ"ש בנדון דידן דלא עשאוהו אפטרופוס להיות אפטרופס מאליו זה לא שמענו וגם מ"ש דהוה כשותפות לא ידעתי אטו היורשים מחוייבים רק מצד הנכסים ואם נוכל לומר שמא יש להם טענה שפרוע הוא וכדומה מי יוכל לומר שנתחייבו בערבות ודלמא מורו היתירא ועושים קנוניא וכמ"ש גם במ"ש מעלתו שאף שהרשות בידו לפרוע בתוך זמנו שוב לא שייך החזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו הנה יפה כתב מעלתו בזה ואני מוסיף דעכ"פ השטר לא הי' לו להניח בזה דאף למ"ד דבכת"י יוכל לטעון פרעתי היינו משום שלא חשו להניח כת"י אבל זה כשפרעו בזמנו שאז הי' מחוייבים לפרוע אמרינן דפרע ולא חש על כת"י אבל כשהוא בתוך זמנו רק שרצה לפרוע אז יהי' באמת ראיה מהכ"י שלמה הניח הכת"י ומסתמא לא רצה לפרוע ויניח הכת"י ובכה"ג ודאי שייך לומר אם פרע לא הי' מניח הכת"י בידו ודו"ק ויש להאריך בזה ועכ"פ דינו אמת ויפה כתב בכל מ"ש שוב ראיתי בב"י סי' ק"י שכתב בשם הרשב"א שאין נזקקין ביש יתומים גדולים וקטנים אין נזקקין אלא לגדולים ולא לקטנים ולקטנים אין נזקקין כלל ע"ש והרדב"ז לא ראה זאת וסמך על תשובת הרשב"א אחרת שאם יש ליתומים אפטרופסין מקבלין והגדול הוה כאפטרופס וזה אינו דדוקא אפטרופוס אבל אחיו הגדול אינו כאפטרופס דלא כרדב"ז. שוב ראיתי בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' קכ"ז שכתב בהדיא דאף שנזקקין לנכסי גדולים אפ"ה לנכסי קטנים אין. נזקקין וע"ש שהביא הרבה ראיות לזה ועיין שערי משפט סי' ק"י ס"ק ד' שלא ראה דברי הרדב"ז אלו ולדינא מסיק גם הוא כמהר"ם אלשיך וכן קי"ל בשו"ע סי' ק"י דמעמידין אפטרופס על נכסי הקטנים והא מתשובת הרא"ש מוכח דלא אמרינן דהגדולים הוה כאפטרופסים וברי לי שאילו ראה הרדב"ז זאת לא הי' נתלה בקורי עכביש לסמוך ע"ז נגד הרא"ש וטור המפורשים והרי לפנינו הרשב"א בעצמו וכתב דאין נזקקין לקטנים:



שולי הגליון


  1. אודותיו ראו: רבי נתן רוזנפלד, אב"ד קילקוב. בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
  2. קישורים למידע על קוליקיב: ויקיפדיה, המכלול.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף