שואל ומשיב/ב/ד/נ

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן נ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לש"ב הרב הרריף מוה' יעקב שלמה היילפרין בענין חזקת חניות.

מכתבו הגיעני אור ליום ד' חיי כ' חשון שנתרט"ז ע"י ציר בגוים שולח והנה שאלתו הוא בדבר אשר ב"ק פמארין בשוק הי' בנוי ועומד משנים קדמוניות בירה הנקרא ראהטהויז באם השוק ובבירה הי' בנוי שבע חניות קבועים בשורה אחת הפתוחות כלפי חוץ וע"פ החניות אלו הי' משוכה אכסדרה הנקרא פאטשינע אשר לה רק ב' פצימין אחת מקצה החנות הראשונה מקצה מזה ואחת מקצה החנות הראשונה מקצה מזה ויותר אין עוד שום מפסיק וע"כ היתה משותפת לכל החניות ובהפאטשינע הלז לא הי' קבוע תשמיש לבעלי החנויות אף לא הי' תריסין לפתוח לה כלל כ"א הי' עבור העוברים והשבים והנכנסים והיוצאים רק לפרקים אולי הי' אחד מניח את שלו שם לפי שעה והפאטשינע הלז היתה רחבה ב' אמות ואחורי הפאטשינע הלז הי' דרך מפסיק ואחרי הדרך הי' בנוי עוד שורה של חנויות כפולות מצד אחד הי' פתוחים לצד אותו הדרך ומצד השני הי' פתוחות חניות לשוק להדיא ונמצא שהי' ס"ה שלשה שורות של חניות א' הפתוחה לשוק להדיא וב' הפתוחה לדרך המפסיק מעבר השני והג' הקבועה בשורה הפתוחה ג"כ לדרך הנ"ל והאכסדרה דהיינו הפאטשינע שם סביב וכשתי שנים כאשר רצה שר העיר לתבוע מהם הוספה על שכר הקצוב שהי' נותנין לו בעלי החניות מדי שנה בשנה שכל החנויות והראהטהויז שייכים להשר התאמצו בעלי החניות לקראתו והחליפו את משכורתו לבלתי תת לו מאומה בטענה שגם החניות והבירה בנוי על קרקע של רבים ואין לזר חלק בזה ובא הדבר לפני ערכאות ועשו כתב לבל יתפשרו עם השר כי עם בידיעת כלם וכאשר אשתקד בעוה"ר נשרפה העיר והאש שלטה גם בבירה וחניות האלו הנה השר זכר את אשר עשו עמו והלך והרס את היסודות של הבירה והחניות לבל יהי' שם ושארית שם להחניות והנה באו כל אחד מבעלי החניות והתנפלו לפניו לבקש את נחלתו וכ"א בפ"ע חפש לו את זכותו אשר הי' לו אצל השר ולא השגיחו אז על הכתב שנעשה ביניהם שלא יעשה אחד בלי חברו כי הי' פשוט בעיניהם שהכתב לא נעשה רק אם יבואו בפלילים לחיזוק החנויות אבל לא כאשר נשרף בעוה"ר אבל השר לא השגיח עליהם ואז נתייאשו מזה אבל קצת מהעניים אשר כל מחייתם מזה לא הניחו והפצירו והרבו בקשה ותפלה להשר עד כי הבטיח להם לבנות חניות אבל למען לנקום נקם לא חזר לבנות כמו שהי' בראשונה על מקומם כ"א מקום כל החניות כלם הניח פנוי והיינו שורות של החנויות כפולות להדי השוק הניח לרוחב השוק ושורה של החניות הקבועות בשורה הניח לחלל הבירה והיינו שסתם הכותל שהי' פתוחים בו הפתחים ובמקום שהי' החניות הוא חלל הבירה רק להלן מאותו הכותל והוא על המקום שהי' מקודם הפאטשינע ומפני שהיתה רק ב' אמות הוסיף עוד כשלשה אמות מן ההפסק מקדם דרך ר"ה והנה כעת שלשה חניות לע"ע ולהפצרת וזעקת השלשה בעלי החניות נעשה עמהם קאנטראקט ועוד הבטיח לבנות עוד שלשה חניות למלאות השורה והנה עתה אלו שהחזיקו בהחנויות החדשות האלו המה מאותן שהחזיקו מקודם בהחנויות הבנויות להשוק להדיא ובאו בעלי החנויות שהי' להם לפנים חזקה באותן החנויות הקבועות בבירה להשיב להם החניות האלו. זהו תורף המעשה והטענות. והנה מעלתו דן והביא דברי המסגרת השלחן סי' ק"מ שכתב באות ל"ד שכ"א זכה לפי מקומו שהי' לו בשוק הישן והרי גם כאן הי' להם חזקה שיהי' ראשונה להדי השוק שלא יעמוד לנגדם שום חנות אחר ובפרט שאם ירצה השר יוכל לבנות בחלל הבירה ומה זו מקומם של המחזיקים כעת כאשר הי' מקודם להדי השוק וא"ל דאכסדרה הי' להראשונים חזקה וא"כ נבנית על מקומם והחניות בנויות גם כן לאכסדרה דז"א דאכסדרה יש לה דין רה"ר והביא מב"ק דף י"ט ובתוס' שם ובסמ"ע סי' שצ"א ס"ק ט"ו ט"ז דהוה רה"ר אף שכל אחד מניח חפציו שם מכ"ש כאן שלא הי' מיוחד להחנויות ולפרקים מניח אחד איזה דבר דמקרי רה"ר וא"ל שזכו בד"א של פני הפתח דהרי אכסדרה זו לא הי' רק שני אמות וגם הי' פ"פ לרה"ר ובכה"ג אין לו ד"א כמבואר סי' קע"ב סי' ז' וגם דמי למ"ש בש"ע סי' קע"א ס"א בהג"ה וכן רבים היושבים ובסמ"ע שם נדחק בלשון וכן דאדרבא כאן יכול למחות וכתב מעלתו דכאן עיקר שיכול למחות מפני שלא יהי' שמו עליו כי מקודם הי' שני ועכשיו שלישי וגם ברישא לכך א"י למחות מפני שאין שיעור לבהכ"נ ואף אם יחלק שמו עליו וא"כ שוה בטעמים מה שא"י למחות ומה שיכול למחות ולכך כתב וכן וא"כ גם כאן יש להם טענה שרוצים להחזיק כמו שהי' מקודם ראשונים להדי השוק באין מעצור להנכנסים והיוצאים גם כעת הוא כן ומה שהי' ביניהם כתב הנה מלבד שבועה בכתב שיש כמה עקולי ופשורי אף גם בשבועה אזלינן בתר אומדנא וע"ז לא נתפשרו ולא באו באלה ובשבועה וגם כיון שכ"א הלך ובקש לעצמו אם כן כל דעברו על השבועה אין השני מחויב לקיים כמבואר ביו"ד סי' רל"ו ועוד כיון שבשעת הכתב הי' כל בעלי החנויות בזה וכעת אף שיבנה לא יהי' לכלם חנויות שוב נתבטל כל התקנה וגם מתחלה לא חתמו שנים מאלו המחזיקים חדשים באותו כתב זהו תורף דבריו שאלת חכם אינו חצי תשובה רק כלו תשובה. אמנם יש לי להוסיף כיון דלא הי' להם חזקה בקרקע שהרי דנו על הקרקע עם השר גם כן והיינו מטעם שהוא רה"ר א"כ כל שנשרף דינו כנפל והו"ל כקונה ב' אילנות בתוך של חברו דמבואר בב"ב דף פ"א דאם מתו אין לו קרקע וה"ה כאן כיון דגוף הקרקע לא הי' שלהם רק שבהחניות הי' להם חזקה כל שנשרף דדינו כנפל כמבואר בחו"מ סי' שי"ב ס"ז הרי הפסידו חזקתם ועיין בחו"מ סי' קע"ג ס"ג בהג"ה לענין באר ואף דמבואר בסי' רי"ד דהקונה עליה ע"ג הבית ונפלה חוזר ובונה אותה משום דקרקע הבית לעליה משתעבד וה"ה כאן אבל זה אינו דשם עכ"פ מכר לו המוכר העליה ושעבד לו הבית שיהי' משתעבד להעליה אבל כאן מי שעבד לו ואף שהשר בנה ע"ג קרקע אבל כל שנפל אזדא לי' כנ"ל ברור. והנה אח"כ עיינתי בכנה"ג סי' ק"מ שמשם העתיק המסגרת התקנות ומצאתי כתוב בהגהות הטור אות צ"ו מה שהעתיק המסגרת בשמו וראיתי שם באות צ"ז שכתב בשם מהר"א גאליקו שאם הבית שהי' לו חזקה נשרפה או נהרסה וחזר ובנאה הכותי שפשוט הוא שהחזקה של ראובן. והנה לכאורה זו סתירה למ"ש דנשרף אזדא ליה אבל ל"ק דש"ה שהכותי חזר ובנאה והרי הקרקע היא שלו ואם כן כל שחזר ובנאה הרי מחזיק להבונה החזקה בשלו אבל כאן שהשר גופא אין לו בהקרקע במה יחזיק להראשונים שהי' להם חזקה ועוד שכבר נתיאשו מהחזקה ואבדו חזקתם ואף דל"מ מחילה בחזקות אם נימא דדין קרקע יש להם כמבואר בכנה"ג אות קל"א מ"מ כאן אין להם אלא שיעבוד בעלמא על הקרקע כיון דהקרקע אינו שלהם בודאי מועיל מחילה ודו"ק ועיין אות ק"ו שם ודו"ק ועיין בשו"ת שמן רוקח ח"ב סי' ב' באו"ח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף