שואל ומשיב/ב/ד/כז

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן כז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ארשום בקצרה מה שנשאלתי בשנת תרי"ט א' תזריע מהרב הישיש מו"ה אברהם זוטרא נ"י:

מה ששאל היאך תמצא שתי נשים אשר כל אחת מהן אומרת מת בעלי והאחת יש לה עדים ואסורה להנשא והשניה אין לה עדים למיתת בעלה ומותרת להנשא תשובה משנתינו היא זו יבמות דף קי"ט ע"ב את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת. ב' שתי יבמות המותרות להתייבם ונתייבמו אם מתו היבמין אסורות להנשא לכל העולם. תשובה משום קטלנית עיין יבמות דף כ"ו וצ"ע אי שייך בזה אחיות מחזקות ואכ"מ וגם העירני דהוא משנה שם קי"ט ב' יעו"ש. ג' אשת כהן האסורה לכהונה אחר מות בעלה וכ"ז אשר בעלה חי מותרת לו. תשובה עיין ברמב"ם פח"י ה"ט מא"ב שאמרה נאנסתי והודית שזינתה וכל זמן שבעלה חי אינה נאמנת ואינה אסורה משום כהונה רק משום א"א וגם אם היתה נותנת אמתלא אז היתה נאמנת ואם כן כל שהי' חי היתה מותרת לו אבל כל שמת ולא נתינה אמתלא לא נאמנת אחרי כן ודו"ק ועיין שו"ת נו"ב מהד"ק חאהע"ז ס"ח ובאמת שאח"כ נתיישבתי דכוונתו שמותרת לבעלה ולאחר מיתת בעלה אסורה וזה דעת הרמב"ם. ד' מי שמת והניח בן לירש ואשתו צריכה חליצה. תשובה עיין חו"מ סי' רע"ט ס"ו. ה' אשת כהן אשר יצא עליה קול כי קודם נישואין הרתה לזנונים והי' רוב פסולים אצלם אם צריך בעלה לגרשה. תשובה עיין אהע"ז סי' ו' וסי' מ"ו דקלא דבתר נישואין לא חיישינן לה. וא"ו יהודי יחידי היושב במקום שאין לו מנין אם יוכל לילך לבית הכנסת בשבת הרחוק ממנו כמו ב' מיל. תשובה עיין סי' רמ"ח באו"ח בנתיב החיים וכמדומה בשב יעקב מדבר גם כן מזה ובחוות יאיר. זיין שתי קדירות בבשר כשר ונפלה חתיכת נבלה לאחת מהן וידוע לאיזה מהן נפלה ואין ששים נגדה ואח"כ נפלה טיפת חלב לאחת מהן וא"י לאיזה מהן נפלה ואין אנו יודעים אם יש ששים בכל אחת מהן נגד הטפה או לאו עד שמשערין אח"כ נשפך מכל קדירה ואין יכולין לדעת אם יש ששים בכל אחת מהן או לא מה דינו. תשובה לכאורה תולין הקלקלה במקולקל ולאותו שנפל החתיכת נבילה ולא הי' ששים נגדה א"כ מהראוי לומר שבזה נפלה החלב ונאסרה ואחרת מותרת וא"צ כלל לחקור באם נשפך אמנם יש לומר כיון דנפלה טפת חלב ואם כן היתה נאסרת בהנאה לא שייך לתלות הקלקלה במקולקל שעד עכשיו לא נאסרה הקדרה רק באכילה ועכשו נאסרת בהנאה ואם כן שוב שניהם נכנסים לבית הספק ומצטרפין שניהם לבטל הטפת חלב ואם כן אם לא הי' בשתי קדירות לבטל שניהם גם החתיכה של נבילה והחלב שוב אסורין שתיהן דבודאי לא יערב שיאסרו שתיהן ולפ"ז אח"כ כשנשפך ונגד החתיכה של נבילה שהוא מין במינו תולין לקולא שוב שניהם נכנסים לבית הספק ומותרים שניהם. והנה נתיישבתי במ"ש דתולין הקלקלה במקולקל וז"א רק מדרבנן אמרינן שאני אומר ולא בדאורייתא ולכך שאל בנשפך ודו"ק ועיין ש"ך סי' קי"א ס"ק ד' מ"ש בשם הב"ח והשיג עליו ועיין ש"ך ס"ק ט"ז וס"ק י"ט דמבואר דמסכים להב"ח באיסור תורה נמי שתיהן מצטרפות זולת כשיש באחד ששים ובאחד חמשים הוא דאין מצטרפין ועיין פרי מגדים ס"ק ט"ז. והנה העירני הרב הה"ג מוהר"פ שיפער נ"י במ"ש בש"ע אהע"ז סי' קנ"ח ס"ו לא הי' להם לא עדים ולא בנים והי' כאן יבם או יבמין ויבמו אותן ומתו גם הם בלא בנים ר"ל ויש להם אחים אחרים אסורות להנשא לזר כמו שהי' בתחלה ועל זה הקשה דמ"ש ויש להם אחים אחרים מלבד שברמב"ם וטור לא נזכר אף גם דאין להם שום הבנה דלאי זה צורך נקטינהו וגם הוא תמוה דבלא"ה אסורה להנשא משום דהא יש אחים אחרים וצריכות להתייבם מחמת היבמין שיבמו. ובאמת שזהו תימה רבה ולא מצאתי כעת מי שיעורר בזה. אך נראה דבאמת צריך ביאור למה יאסרו והא כבר הותרו כדאמר ר"א ול"מ לשיטת הראב"ד דפי"ח מה' א"ב ה"ט דכל שכבר הותרה אף לאחר מיתת בעלה מותרת אף ששויא אנפשה חתיכה דאיסורא וכ"ש בזה ואף להרמב"ם דוקא שם דהיא שויא אנפשה חתיכה דאיסורא אבל כאן שאמרו מת בעליהן ניהו דאין נאמנות נגד הצרה אבל מכל מקום כל שהותרו הותרו אמנם נראה דסברת ת"ק הוא דלא הותרו כלל אז לגבי היבם דהא נתייבמו לאחר ולא הותרו כלל ולגבי עצמם הוא דהותרו ולא לגבי היבם בעל צרתה וז"ב ולפ"ז ל"מ אם נימא אשת שני מתים דאורייתא דודאי יש לחוש שמא אז לא מתו רק אח"כ ושוב הוה אשת שני מתים ואסורה דחל עליהן זיקת יבמין אלו וזיקת יבמין האלו ואף אם נימא זיקת שני יבמין דרבנן ועיין ביבמות דף ל"א ע"ב ובש"ע אהע"ז סי' קע"ד ס"ד ועכ"פ אסורה מדרבנן משום זיקת שני יבמין ולכך קמ"ל דאסורות להנשא לאחר וגם ליבמין לא יתייבמו מדרבנן עכ"פ וקמ"ל בש"ע רבותא גדולה וזה דין חדש ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף