שואל ומשיב/ב/ד/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן כ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור ליום ב' שמות ברכות לפ"ק.

כשלמדתי מסכת ע"ז ובהגיעי לדף י"ט בתוס' ד"ה אלמא כתבו לחלק בין הא דאמרו ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ובין הא דאמרו שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וחלקו דכל זמן שאין הפועל חוזר בו שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ומותר להרבות על השכר דלא שייך אגר נטר ולא בל תלין אבל כשחוזר בו באמצע אז צריך לשלם לו לפי מה שעשה שפועל יכול לחזור בו ובשעה שחזר הוה סוף ע"ש. ובלמדי זאת הנה נתקשיתי על מ"ש המרדכי בב"מ פרק האומנין שליח שהיה נושא אגרות בשכר ומצא תגר וחזר בו נראה דהוה פסידא דפועל ואפילו מה שקיבל מן השכירות מחזיר ואפילו מחצי הדרך לא יטול ולא דמי לשוכר את החמור ומת בחצי דרך דהתם אי בעי למיתי עד הכא אגרא בעי למיתב אבל כאן לא נהנה כלום ודומה לספינה זו ויין זה דפריך הש"ס אמאי מה שנתן לא יטול ע"ש. וקשיא לי למה לא יוכל הפועל לחזור בו ועכ"פ אותו השכר בעד ימים שעברו למה לא יטול דזה הוה הסוף בשעה שחזר כמ"ש התוס' ובשלמא בספינה זו ויין זה שפיר פריך הש"ס דשם הפועל אינו רוצה לחזור רק הספינה נשברה אם כן אינו מגיע לו השכר והרי המהרי"ט חידש דהא דפועל יכול לחזור היינו שאינו רוצה לעשות עוד אבל אם הולך לבעה"ב אחר לא יוכל לחזור דאכתי פועל הוא ע"ש ואם כן מכ"ש כאן דאינו רוצה לחזור רק שאין לו במה לעשות פעולתו ואף לפמ"ש בתשובה לתמוה על המהרי"ט היינו דוקא התם דמכל מקום מזה הבעה"ב רוצה לחזור וזו פעולה חדשה אבל כאן הרי הפועל קיים ורצונו לעשות ורק שספינתו נשברה ואנן סהדי שרצונו לעשות אבל בשליח יכול השליח לומר איני רוצה להיות שלוחך עוד ואם כן עכ"פ על הימים שעשה שליחותו למה לא יתחייב לשלם לו והיא קושיא גדולה. אמנם נראה שיש לחלק דכאן לא עשה פעולה כלל ולא שייך לומר דאותו שעה שחזר בו הוא סוף פעולתו דאכתי לא פעל מאומה והא היה צריך להגיע האגרת למי שנשתלח לו ולא הגיע מה פעל בזה וז"ש שאין לו תועלת בזה ולא מקרי פעולה כלל:

ובזה יש ליישב מה שהקשה בהגהת מרדכי השנית מהא דאמרו בב"מ דף נ"ח דנשבעין ליטול שכרן ואמאי נוטלין שכרן הא בני העיר לא נהנו מזה דצריכין לתת אחרים תחתיהן ואפילו הכי נוטלין שכרן ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דכאן יקשה כיון שיכולין לחזור בהן עכ"פ על מה שעברו הימים שהוליכו קודם שנאבד היה מגיע להם שכר וא"ל דלא עשו שום פעולה דצריכין לשלוח אחרים תחתיהן דזה אינו דכיון דאם לא נודע מקודם שנתרמה התרומה הי' פטורין נמצא שהי' ראוי להועיל בפעולתם אם לא נודע שוב על הימים שמכבר מגיע להם השכר וא"ל דלא הועילו דזה אינו דהי' יכולים להועיל אם לא היה נודע להם מקודם ודו"ק. וראיתי בתומים סי' ס"ו ס"ח שהאריך דמימים שעברו בודאי צריך לשלם אף דלא אהני ליה מידי והביא ראיה ממה דמחייב בספינה שטבעה בים ובאמת שאני התם דאלו בעי למיתי עד הכא היה צריך לתת לו שכרו ואף שנטבע אח"כ מכל מקום עד כאן היה צריך לתת אגר וכמ"ש המרדכי דדוקא בספינה זו ויין זה שייך לומר מה אהנית לי משא"כ בזה ע"ש. ומ"ש התומים ראיה מהא דאמרו בב"מ דף נ"ח אי הכי רישא דקתני אין אחריות שבת עליו ה"נ להפסיד שכרו ומי אית ליה שכר שבת וקשה הא נ"מ לענין דלא יפסיד השכר מימים שעברו דהא לא אהני ליה לפענ"ד יש לומר דכאן בודאי לא מפסיד השכר מימים שעברו דהא פועל יכול לחזור בו וא"ל דהא לא פעל מאומה דזה אינו דבאמת על הקדש פטור מגניבה ואבידה וכדומה וא"ל דאכתי צריך לשמור ואין צריך לשלם שכר דלא השלימו מלאכתן וכמו שאמרו לעיל ניהו דלא צריך לשלומי אגרייהו מיהו לפסיד דהא נשתעבדו לשמור ולא השלימו מלאכתן דז"א דהא על שבת לא נתחייב לשמור כלל ואינו נוטל שכר ע"ז ואם כן לא נתחייב להשלים והימים הראשונים הרי עשו מלאכתן בשלימות ופועל יכול לחזור בו ואף דלא עשה פעולתו זה אינו דבשלמא בבני העיר כל דנגנב לא השלימו מלאכתן ולא עשו פעולתם שהי' צריכים לעשות אבל כאן בימים העברו עשו פעולתם בשלימות ועל שבת לא התחייב כלל לשמור וז"ב כשמש ובלא"ה יש לומר דהקושיא מזרעים לשמור שכתבו התוס' דבאמת עומר מן המשומר אסור וכתבו שלא הי' מוחין רק שהודיעו שזה מן העומר ומאליהם הי' נמנעים מליקח ע"ש ואם כן בזה לא שייך דנתחייב לשמור ולא השלים מלאכתו דז"א דהא שמירה אסור באמת ורק שהי' צריכין להודיע וזה עשה ומה שייכות משל יום השבת לשאר ימות השבוע דכל יום בפ"ע דבשלמא אם מתורת שמירה הוא שייך לומר דכל דלא השלימו שמירתן שוב אינו מגיע להם שכר אבל כאן אסור לשמור רק להודיע וכי בכל יום צריך להודיע ואם קרה שבאותו יום לא רצו ליקח אטו ינכה לו שכרו ובזה כל יום בפ"ע וזה ברור. ובזה מיושב דברי הרמב"ם פ"ו משבת שהעתיק הך ברייתא והשמיט דמיירי בשקנו מידו ותמהו דלמה השמיט הך דשקנו מידו ולפמ"ש אתי שפיר דהוא השמיט שם זרעים ועיקר קושית הש"ס מזרעים דבזרעים אין התיחסות הימים זה לזה גם בשכרו לשבוע וכמ"ש. דהרי לא קבלו שמירה וצריך לומר דבסיפא דמשני להפסיד שכרו היה הקושיא מכל הנך דקחשיב ובזה שפיר מפסיד שכרו אבל מרישא דהיה הקושיא על הימים שעברו לא היה הקושיא רק מזרעים וכמ"ש ובמ"ש יש לומר הא דמשני בשקנו מידו הקשו התוס' למה צריך קנין והא בהאי הנאה דהימניה גמר ומשעביד נפשיה. ולפמ"ש אתי שפיר כיון דהקושיא קאי מזרעים ובזה שמירה אסור רק להודיע שהוא עומר ומאיליהם הי' נמנעים אם כן לא שייך נאמנות כל כך דבשלמא כשצריך לשמור מגניבה ואבידה וכדומה שייך בהאי הנאה דהימניה אבל כאן מה שייך נאמנות והא לא המניה לשמור דהרי אסור לשמור רק שיודיע ואסור למחות בזה לא שייך נאמנות כל כך וצריך קנין וזה ברור ודו"ק. ובזה מיושב מה שהקשה התומים בהא דמשני להפסיד שכרו וע"ז הקשה דאם כן למה צריך קבלת אחריות הא בלא"ה אין מגיע לו שכר אף שנאנס דמכל מקום לא אהני ליה ולפמ"ש אתי שפיר דמכל מקום על ימים שעברו היה מגיע לו שכר אם לא קיבל אחריות דמכל מקום עשה פעולתו ואף דלא השלים מלאכתו הא כבר כתבתי כל דלא קיבל אחריות לא שייך השלמה דהא עכ"פ ימים שעברו שמר כראוי וכמ"ש ודו"ק היטב:

והנה אור ליום ד' יתרו למדתי ברי"ף ע"ז והגעתי להא דאמרו בע"ז דף ס"ה דבאמר לו העבר לי מאה חביות במאה פרוטות ונמצא חבית יין נסך ביניהם שכרו אסור והטעם דאמרינן דכל כמה דלא עברינהו לכולם לא יהיב ליה מידי ומזה ראיה לכאורה דכל שאירע לו אונס ולא מצי ללכת עוד גם הימים הראשונים יפלו דהרי זה ודאי כל כמה דלא הלך למחוז חפצו מה בצע לו בהליכתו ואינו חייב לו לשלם מיהו לפמ"ש למעלה מצד דפועל יכול לחזור בו זה לא שייך באם הוא נשכר להנכרי דלגבי הנכרי ל"מ חזרתו. אך בלא"ה יש לחלק דשם הפעולה בבת אחת וכל כמה דלא עשה הפעולה כולה לא צריך לשלם אגרא ומידי דהוה אם שכרו לעשות לו בגד והוא לא עשה רק חצי פשיטא דאין צריך לשלם לו כלל דהא הוא שכרו לעשות לו בגד ולא חצי בגד אבל בשכרו ללכת שמונה ימים והוא לא הלך רק ד' ימים עכ"פ ד' ימים שהלך מחוייב לתת לו שכרו ומיהו בשולח אגרת מה נ"מ אם היה ד' ימים או יותר כל שלא הגיע למחוז חפצו לא פעל מאומה ובודאי אין צריך לשלם לו גם בעד ימים שהלך ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף