שואל ומשיב/ב/ד/טו

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן טו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כבוד הרב המאור הגדול וכו' מ' עזריאל דוב נ"י בעהמ"ח חבורים פרי דעה ושמן למאור.

מכתבו נמסר לי תמול ע"י איש עובר אורח ואני יושב קרית חוצות לשתות מי מעין הקשה למעיין ומחוסר ספרים. והנה ראיתי דבריו. איזה השגות על ספרי אבל לא ע"ד שרוצה להבין רק מפאת איזה שנאה וקנאה ואני איני מכירו לדעת מהותו ומהראוי הי' להשיב לו בהרחבת פה למדוד כמדתו אך דברי חכמים בנחת נשמעים חרפה לא אשא על שפתי רק מה שצורך לגוף ההשגה להשיב ואכתוב על סדר השגתו באות א' מ"ש מעלתו על חבורי יד שאול סי' רכ"ח ס"ק כ"ג מ"ש לישב קושית החכם מגיטין וכתבתי בתירוץ הראשון דמה"ת מוקמינן על חזקת חי רק מדרבנן אסור ובכה"ג אף מדרבנן מותר וע"ז כתב מעלתו שדברי מגומגמים דאדרבה כיון שמה"ת מותרת רק מדרבנן אסור א"כ שוב יקשה גם לשיטת הפוסקים דספק מה"ת אסור כאן מותר דמה"ת מוקמינן בחזקת חי ומדרבנן אסור. הנה העתקתי דבריו. למען לא יאמר כי לא עיינתי בדבריו. אבל בקושטא קאמינא שבמחכ"ת לא רצה להבין ואני הבאתי דברי התוס' קדושין מ"ה מה שכתב ר"ת על ר"מ. וגם כאן כיון דהנדר לא חל רק שעה אחת לפני מיתתה א"כ על כל שעה ושעה מותרת חוץ מדרבנן דמוקמינן לה בחזקת חי והוא מותרת וא"כ לא תחוש לנדרה דהא צריך לחול הנדר ודו"ק היטב. ויבין כוונתי אם יסיר שנאה וקנאה מלבו ולא יאמר שדברי מגומגמים כי הם דקי העיון ובזה מיושב גם קושית מעלתו ממכות ד' ט"ז ובלא"ה נלפענ"ד דל"ק קושית מעלתו בהא דאמרו באונס שגירש בטלו ולא בטלו האיך משכחת לה והקשה הא משכחת לה באומר תשמישך עלי קונם שעה אחת קודם למיתתו ואז לא יוכל להפר מה"ת דלא חל עדיין ומדרבנן מ"מ אסור. ולפענ"ד נראה דהנה הר"ן בנדרים ט"ו הקשה כיון דאינו רק מדרבנן דהנאת תשמישך אינו רק מדרבנן והיכא חייל נדרא לאפקועי מצות עונה ופ"ו וכתב כיון דחל הנדר ממילא פקעי להו הנך מצות דחכמים מתנין לעקור דבר מה"ת בשב וא"ת ע"ש ולפ"ז נלענ"ד דזה דוקא שאוסר עצמו תיכף אבל כשאינו אוסר עצמו רק שעה אחת לפני מיתתו וא"כ כיון דמה"ת באמת מותר וחל עליו מצות עונה ופ"ו אף דחז"ל אסרו אבל כאן דאינו רק ספק שמא ימות וא"כ הו"ל תרי דרבנן ולא יוכלו להפקיע מצות עונה ופ"ו אף דאינו רק שב וא"ת כנלפענ"ד ודו"ק:

והנה מ"ש מעלתו דמעיקרא ליתא לקושיא דהר"ן לא קאמר רק דא"י להתיר שיהי' מותר בשבת דאז חל הנדר מה"ת אבל יכול להתיר שיהי' מותר כל שספק אי חל הנדר אז ממנ"פ מותר דמדאורייתא לא חל מדרבנן שוב חל הנדר הנה לא הבינותי דכל שיכול להפר טרם שנתגלה האיסור שוב חל גם אח"כ ההיתר דהא כבר נתחרט ושאל על נדרו. והי' לו פתח וחרטה ושוב אזל לי' הנדר וגם אח"כ בטל הנדר וז"ב ופשוט:

מ"ש מעלתו באות ב' על מ"ש בסי' רל"ב ס"ק כ' ראי' לשיטת האגודה מר"ה דף ז' כיון דצריך לאתוי' מעיקרא מחייב וקאי וע"ז הקשיתי דהא מ"מ אנוס הוא דלא יכול להקריב ביו"ט וע"ז כתב מעלתו דשם ידע האונס דלא יוכל להקריב ביו"ט ולא מקרי אונס במחכ"ת אני הקשיתי דאף בערב הרגל אם הי' קרה לו אונס לא מקרי פושע כיון שהי' יכול להקריב ערב הרגל ומה בכך דיו"ט לא יוכל להקריב אבל ערב הרגל הי' יכול להקריב וסמך שיוכל להקריב קודם הרגל וע"כ דיום האחרון לא חשוב אונס אלא פושע:

מ"ש מעלתו באות ג' שבסי' רל"ב ס"ב כתבתי שהרמב"ם השמיט פ"ז מתרומות דין דקטן ערל ולא הזכיר דברי הש"ס והירושלמי וע"ז כתב דאשתמיטתי' לדידי דברי הרמב"ם פי"א מתרומות ה"ג ותמה על הכ"מ שלא הזכיר שהוא מהירושלמי וכמ"ש הפני משה. הנה בזה ניכר שבשנאה וקנאה העביר מעלתו ורצה להשיג וכיון שראה תחלת דברי שכתבתי שבפ"ז לא הזכיר נבהל להשיב ושמח על המציאה ובאמת גם אני אח"כ הבאתי דברי הרמב"ם פי"א הז'. והבאתי דברי הפ"מ להשיג על הר"מ ות"ל ראתה עיני והוא רק רצה להשיג ואוהב לטעון ולא הסכים לו הזמן לעיין סוף דבריי. באות ד' כתב על דבריי שכתבתי בסי' רס"ז ס"ק מ"ח שדבריי מגומגמים ולא הבינותי כלל דבריו מה מצא עול בדברי וגם אני כתבתי כן למעיין בטוב בלי שנאה וקנאה:

ומ"ש על דברתי בסי' רצ"ה ס"ק ה' דאף שלא נמצא לפנינו ברש"י נאמן התוי"ט בעדותו והוא כתב שכ"כ רש"י בדף ק"מ סוף עמוד א'. הנה אני הבאתי דברי הגהת הנדפס בכסף משנה שהי' גאון גדול בעהמ"ח מרכבת המשנה הספרדי וגם הוא לא ראה דברי רש"י אלו אבל ראיתי בגליון הרמב"ם שלי שאח"כ תמהתי עליו ובאמת דברי רש"י לכאורה סותרין אבל במשנה הוגה קורא עוף טהור והתוי"ט לא הזכיר דברי רש"י במשנה וע' בש"ך סי' רצ"ב ס"ק י"ג שגם הוא הביא בשם רבינו ירוחם ולא הזכיר דברי רש"י שבסוף דף ק"מ ע"ש הנה כתבתי על כל דבריו ומהיום והלאה לא ירחיב פה ולשון על דברי מי שגדול ממנו מבלי עיון היטב כי אף שהרשות נתונה לכל אחד להשיג על דברת הקדמונים אבל בעיון היטב ובדרך ארץ כמו שראוי ונכון ויכוין לש"ש לא כמ"ש מעלתו שעבר על דברי הספר וחפש דוקא במה שיוכל למצוא לחפוש ולא הודיעני מה שראה בספרי דברים טובים שת"ל גם באותו ס"ק שמביא יש דברים טובים ג"כ והוא עשה במחכ"ת כמנהג הזבובים שעומדים דוקא על בשר בלוי ולא על בשר בריא והנה כ"ז כתבתי קצת בדרך קנטור אבל את והב בסופה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה:

אחרי שכתבתי כ"ז ראיתי שבאות ה' השיב על מ"ש בסי' רע"ו ס"ק ט' בשם אבי מורי הרב הגאון נ"י דבשמות מסופקות וכתוב מתחלה בסתם ואח"כ יעבור הקולמס לקדשן ומהני ממנ"פ וע"ז הקשה הא אנן קי"ל כרבנן דר' יהודה דס"ל אין השם מן המובחר הנה כבר בארתי בכמה תשובות דז"א רק מדרבנן וע' מהרש"א שבת ק"ד ופשיטא דבשביל זה לא מוחין שמות המסופקות שמא צריך קדוש ולא יצא בזה שפיר מותר לעשות כן וז"ב ופשוט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף