שואל ומשיב/ב/ד/ז
שואל ומשיב 
ב ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נתתי לבי להבין בשבת ויו"ט שהעולם מתירין שני מוהלים כמ"ש רמ"א איך הדין אם הפורע צריך למצוץ או דלמא דיכולין לחלק המציצה לאחר והנה בספר חכמת אדם ביו"ד הלכות מילה כתב בפשיטות דאותו שפורע יש למצוץ ולא כתב שום טעם. ולפענ"ד זה אינו ומקודם אברר אם המציצה שייך למצות מילה או שאינו שייך למילה כלל והנה בשבת דף קל"ג אמרו אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנתא הוא ומקשה פשיטא מדקא מחללין עליו שבתא סכנה הוא והיא תמוה דמה קושיא הא מילה דוחה שבת מקרא ולשיטת התשב"ץ ח"ב סי' ל"ח הותרה מילה וכ"כ בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' של"א ואף לפמ"ש ביד שאול סי' רס"ו דאינו רק דחויה אבל עכ"פ דחי שבת ואם כן היאך מוכח דהוא סכנה אף בלי סכנה מותר דהיא מצות מילה והרי חיתוך ודאי אין בו סכנה אם לא יחתוך ואפ"ה מצות מילה דוחה שבת וא"כ גם מציצה מותר לחלל אף שאינו סכנה וע"כ דמציצה לא שייך למצות מילה ורק משום סכנתא הוא דמותר לחלל את השבת וזה לדעתי דקראו חז"ל אומן דמילה מקרי מוהל אבל המציצה הוא כמו רופא אומן. איברא דלפ"ז צריך ביאור דהרי הרז"ה והרמב"ן נחלקו אם נשתפך חמימי דאחר מילה דדעת הרז"ה דתדחה מילה דהא נצרך לחלל שבת אח"כ אף דפיקוח נפש הוא מכל מקום כל שתדחה מילה לא נצטרך לחלל אם כן לפ"ז מציצה שאינו ממצות מילה למה לא ידחה מילה בשביל חילול שבת מהמציצה. אמנם נראה דהרי הרשב"א הביא ראיה להרז"ה מהא דאמרו לא ישחוט אלא א"כ יש לו דקר נעוץ מבעוד יום וקשה הא מודים ב"ש אם שחט שיחפור בדקר ויכסה וקשה אם כן למה לא נשחוט משום שמחת יו"ט ואח"כ מה שיחפור בדקר ויכסה מותר משום מצות כיסוי וע"כ דאינו דוחה וכתב הר"ן פר"א דמילה שאין שחיטה ביו"ט מצוה קבועה כמו מילה ודבריו סתומים ולפענ"ד אולי יש להעמיס בדברי הר"ן דשאני מצות כיסוי שאינו רק מקרה שלא היה לו מוכן מבעוד יום אבל אינו שייך לשחיטה וגם השחיט' בעצמה אינה מצוה קבועה דוקא ביו"ט שרק מקרה אירע ששחט ביו"ט אבל מצות מילה בשבת הוא מצוה קבוע והחמין שצריך אחריו הוא נודע שעל ידי שמלין צריכין לחמין לרפא התינוק מהחלי המילה ואם כן גם זה מצורכי מילה הוא ומילה דחי שבת ומעתה גם מציצה שייך למצות מילה ומצרכי מילה הוא ושרי ועיין בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ט"ז מה שהאריך בדברי הר"ן. ולפמ"ש אתי שפיר דברי הר"ן ול"ש מצות כיסוי למצות חמין לצורך התינוק וכמ"ש ודו"ק. ומעתה לאחר שביארתי דמציצה אינו שייך למצות מילה רק דצרכי מילה הוא א"כ הדבר ברור דלא שייך כאן מחלוקת הב"י והרמ"א כיון דזה משום סכנתא למה לא יעשה אחר ואטו אספלנית וכמון ששוחקין בשבת במילה אטו צריך לעשות המוהל דוקא פשיטא דאחר עושה וא"כ גם מציצה יכול לעשותו וכל מי שיוכל למצוץ יהיה מוצץ בשביל פיקוח נפש וז"ב כשמש. וראיתי בישועת יעקב סי' של"א שגם הוא העלה כן אבל לא כתב שום טעם ולפמ"ש אתי שפיר הדבר בטעם ברור ובישועת יעקב שם ראיתי תימה שכתב שם דמצות מילה הותרה ועבודה לא הותרה ואזיל בתר איפכא דעבודה המפורש ביומא דף מ"ו דהותרה ובמילה אף שהתשב"ץ כ' דהותר' אבל כבר כתבתי דמכל הפוסקים נראה דאינו רק דחויה וכמ"ש ביד שאול. ומדי דברי זכור אזכור מה דאמרו בשבת שם מהו דתימא דם מפקיד פקיד קמ"ל דחבורי מחבר והרי בכתובות אבעיא לה בדף ה' אי דם מפקד פקיד או חבורי מחבר והרי ר"פ אמר בפשיטות דחבורי מחבר ועיין בתוספות כתובות שם דמדמה הך דם דבתולי' לדם מילה וא"כ למה שם הוה איבעיא ובאמת רב פפא ס"ל בכתובות דף ז' דבשבת אסור והיינו משום חבורה אבל אנן קי"ל דמותר ואין בו משום חובל וכן קי"ל באו"ח סי' ר"פ וקשה הא חבורי מחבר מיהו י"ל דשם מטעם דרוב בקיאין בהטייה אבל זה אינו דהא חזינן דמוציא דם ואפ"ה מותר ואולי משום דמקלקל הוא אצל פתח והו"ל דבר שאינו מתכוין ומקלקל וצ"ע בזה. ולפענ"ד מה דאמרו במשנה עושין כל צרכי מילה היינו מה שמוצצין ואספלנית וכמון וכדומה זה אינו ממצות מילה רק צרכי מילה ומה דפריך הש"ס כל צרכי מילה לאתויי מאי ולא אמרו דמציצה ואספלנית זה מקרי צרכי מילה היינו משום כל צרכי מילה כל לאתויי מאי והו"ל לומר עושין צרכי מילה וע"ז אמר לרבות ציצין המעכבין וגם זה אינו נקרא מצות מילה רק צרכי מילה דהוא סוף למצות מילה כנלפענ"ד:
והנה ראיתי בישועת יעקב סי' של"א הנ"ל שהקשה בהא דאמרו בדף קל"ו נמהליה ממנ"פ אי חי הוא שפיר קא מהיל ואם לאו מחתך בבשר בעלמא ועל זה הקשה דאכתי מה נעשה במציצה דהוא משום דישה ודישה הוה אף במת וא"כ אי לאו חי אסור המציצה ואף דספק פיקוח נפש הוא הרי להרז"ה אסור למול כשנשתפך חמימי אף דיהיה אח"כ פיקוח נפש. ולפענ"ד לא קשה דע"כ לא אמר הרז"ה רק אם בודאי יצטרך לדחות שבת משום חמימי אבל כאן אם הוא חי מותר המציצה וגם הרז"ה מודה משום דהוא מצוה קבועה ואי אפשר בלי זה והרז"ה לא קאמר רק בחמימי דהוא ס"ל דהחמימי ג"כ אינו רק מקרה משום דיכול היה להכין מבעוד יום והכין רק שאירע מקרה שנשפך אבל כאן בספק שוב מותר משום פיקוח נפש וספק פיקוח נפש דוחה שבת וזה אי אפשר שצריך למצוץ ואי אפשר בע"א זה ודאי דוחה שבת וז"ב ודו"ק:
והנה לפענ"ד דבר חדש בהך דנחלקו הב"י ורמ"א אם מותר להיות שני מוהלים נלפענ"ד דהנה מילה דוחה שבת והיינו משום דעשה דמילה דוחה ואף דשבת עשה ולא תעשה גם ל"ת שיש בה כרת הא מילה נכרתה עליו י"ג בריתות וחמור ולפ"ז הא בעינן בעידנא ואם יעשה עוד אחר א"כ לא נגמר המצוה ולא הוה בעידנא אך לשיטת הרנב"ר הובא בנימוק"י פרק שני דב"מ דהכשר מצוה שאי אפשר בלעדו הוה בעידנא א"כ גם כאן הכשר מצוה היא ודוחה מילה ובזה נלפענ"ד דאם נשאר ציצין המעכבים שוב אסור ולא שייך בעידנא דהא לא הוה הכשר מצוה דאטו לא היה יכול למול שלא יצטרך לחזור אחר כך על ציצין ולכך ענוש כרת איברא דלפ"ז מה פריך הש"ס לימא ליה אנא פלגא דמצוה עבדא אתון פלגא דמצוה עבדי וקשה מ"מ לא גמר המצוה ושוב הוה ענוש כרת אמנם נראה דהכי הכוונה כיון דעכ"פ בשעה שהתחיל לעשות ברשות עשה דסבור היה שימול כולו ולא יצטרך לחזור אף שאירע אח"כ לו שוגג ולא גמר כל המצוה עכ"פ חיוב כרת לא שייך דהא נכנס ברשות והוה עכ"פ טעה בדבר מצוה אף שלא עשה מצוה בשלימות לא מחוייב כרת:
ובזה מדוקדק מ"ש רש"י אמאי חייב ודקדק הב"י דמשמע דרק חיוב כרת ליכא אבל איסור איכא והד"מ חולק ע"ז ולפמ"ש שם שפיר עשה איסור דלא גמר המצוה והיה יכול למול כולו אבל שני מוהלים בשבת שפיר י"ל דמותר דהוא הכשר מצוה ודחי וכמ"ש ודו"ק היטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |