שואל ומשיב/ב/ג/קכט

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן קכט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי מתלמודי המופלג מו"ה שמואל גאלדבערג נ"י במה שאירע שאחד היה לו סקלאד בבית אחד ושלם כבר השכירות של הסקלאד ואח"כ אירע שנשרף הסקלאד וכל אשר בתוכו וע"ז פלפל אי צריך להחזיר לו השכירות והנה מקור הדברים המה בש"ע חו"מ סי' שי"ב סי"ז ושם מבואר בהג"ה דנשרף דינו כנפל והסמ"ע שם תמה דסותר למ"ש המחבר ובנתיבות שם יצא לחלק דבחמור אינו שייך לומר דשכירות ממכר הוא כיון דחמור זה משועבד הנבלה אם מת החמור לשכור חמור אחר והוה כאפותיקי מפורש וא"כ ל"ש בזה לומר שכירות ממכר הוא דאינו רק כפועל שיש עליו חיוב הגוף ולכך אין אחריות על הבעה"ב וחייב הבעה"ב באונסין (כצ"ל) ובנתיבות שם כתוב פטור הבעה"ב וזה אינו דאי לא הוה כמכר החיוב על הבעה"ב אבל בבית דנפל אזדא ליה ואין על הבעה"ב שעבוד אמרינן דממכר הוא וכל האונסין חלו על הבעה"ב ולפ"ז בהקדים לו השכר דהיינו שפירש לו השכר שישלם לו קודם העלה במחנה אפרים דודאי שכירות ליומא ממכר היא וא"כ פטור מלהחזיר לו השכירות זה תורף דבריו יעו"ש ולפ"ז מבואר הדין דפטור מלהחזיר לו והנה תלמידי הנ"ל טען לפמ"ש בשו"ת מיימוני לספר משפטים סי' מ"ז דלכך לא דמי בית לספינה דבית יכול לומר אילו בעית לגור הייתי צריך לשלם וה"ה כאן משא"כ בספינה דלא אהני ליה מידי וא"כ כאן שזה שכר לסקלאד וכיון שנשרפו הדברים לא אהני ליה מידי אבל ז"א דעכ"פ אהני ליה שהרי כבר מכר הרבה ספרים עד הנה ואהני ליה עכ"פ וגם אפילו אם לא מכר עד הנה כלום לא דמי כיון שהיה יכול למכור משא"כ ביין דבאמצע הדרך אין מקום למכירה ולדבר הזה העירני תלמידי החריף מו"ה מענדיל בודק נ"י ואני השבתי דיכול להיות גם ביין שימכר בחצי הדרך הסחורה ואולי לא שכיח כ"כ ועכ"פ אם כבר מכר פשיטא דאהני ליה. עוד טען דלפמ"ש המרדכי לחלק דבבית יש לו למשכיר ג"כ הפסד וכאן שהמשכיר עשה אסקראציע ע"ג הבית ואין לו הפסד וזה אינה טענה דבגוף הבית נפסד וגם הסקראציע אינה משלמת כי אם שני שלישים. ומה שטען עוד דכאן הוה כמכת מדינה כמו דבנשרף כל העיר לא שייך לומר מזלו של השוכר גרם שהרי גם בתים אחרים נשרפו ולזה רצה לומר דבנשרף הבית ויש בו הרבה חדרים שאינם של זה השוכר הוה ג"כ כמכת מדינה אבל גם זה אינו דהא באמת הרבה חדרים אחרים נצולו וגם הוציאו הספרים והמטלטלין שבתוכו א"כ ראינו שמזלו של זה לא כמזלו של זה ונוכל לומר שמזלו של זה השוכר גרם והנה הרב החריף מו"ה יצחק שמעלקיש נ"י הקשה לחלוקו של הנתיבות דיש חילוק בין בית דהו"ל כממכר אבל בחמור לא הוה (אלא) כפועל א"כ מה מקשה בע"ז דף ט"ו מהשוכר פרה והא שאני פרה דלא הוה שכירות כממכר משום דאינו רק כפועל וחל השעבוד עליו והשבתי דיש לומר דשם לענין שיהיה מותר להאכיל כרשיני תרומה כל שעכ"פ הוה כאפותיקי מפורש שוב עכ"פ קנין כספו של כהן הוה ולמה לא יוכל להאכילה כרשיני תרומה והרי באמת גם אם הוה שכירות כממכר לא הוה רק לזמן ואינו קנין הגוף ממש ואפ"ה מותר להאכיל כרשיני תרומה ובאמת האחרונים מקשים דבתרומה בעי קנין הגוף והארכתי ביד שאול הלכות עבדים אבל באפותיקי מפורש פשיטא דמותר להאכיל כרשיני תרומה ועיין בשו"ת מהר"י בסאן בספר המכונה לחמי תודה מ"ש בזה ובאמת גוף דברי הנתיבות יש לפקפק אבל בלא"ה כיון דאיכא עכ"פ שני דיעות כל שכבר נתן הו"ל זה המע"ה ועיין סמ"ע סי' שכ"א ס"ז ובסי' של"ד ובסמ"ע סי' שכ"א לא נזכר משו"ת מיימוני סי' מ"ז ששם ביאר החילוק שבין בית לספינה ולא הביא רק מסי' ר"ז ודו"ק ועיין ש"ך יו"ד סי' שנ"א ובנקודות הכסף השייך לס"ק מ"ה שם ולפי דברי הנתיבות יש להאריך ולא נפניתי כעת לעיין בזה ועיין ש"ך ריש סי' של"ד ובמחנה אפרים הלכות שכירות סי' ה':

והנה בשנת תברך כ"ו שבט ב' תרומה הגיעני מכתב מהרב מוה' יוסף יהודה שטראסבורג מו"ץ ד"ק קאסיב במה שאירע אחד דר בבית חברו ובעה"ב היה חייב לזה הדר חמשה מאות ר"כ ודר בו בנכייתא וכאשר תבע ולא היה לו לשלם השליש לו שט"מ על הבית והושלש ביד שליש כאשר ישלם יחזיר לו השט"מ ואם לא ישלם לו בתוך משך שנה יתן השט"מ ליד הדר ועשו ק"ג א"ס והדר בו היה משלם הסקראציע בעד הבית וכמה פעמים תבע מבעה"ב שיחזיר לו דמי הסקראציע ודחה אותו בלך ושוב ועתה נשרף הבית ובעה"ב תובע ממנו שיתן לו דמי הסקראציע ורוצה לנכות לו בעד חובו ויקח לעצמו הפלאטץ והדר טוען שזכה הוא בדמי סקראציע וע"ז כתב מעלתו דאם היה ע"פ נימוסם שיכול איש לעשות סקראציע בעד בית של חברו אז פשוט שהדין עם הדר ומדמה למה דאמרו בב"ב דף נ"ה מאן דמשלם טסקא ליכל ארעא ואף דשם גוף השדה הוא של המלך אבל היכא שגוף השדה אינו של מלך לא מצי להפקיע הפירות כלם בשביל המס כמבואר בסי' שס"ט אבל לא דמי דשם אין מגיע לו רק הפירות אבל כאן המעות שמשלם הוא בעבור המעות שמשלמין וא"כ מגיע לו אך כיון שאינו רשאי לשלם סקראציע בעד חברו א"כ דמי להך דמבואר בחו"מ סי' קפ"ג דכל שבא ההנאה ע"י מעותיו של זה חולקין שניהם ואף דבטעות מבואר בסי"ד דהכל לבעה"ב אבל לפמ"ש הש"ך ס"ק י"ג גם כאן אילו רצה הדר בו ומודה שאין הבית שלו לא היו משלמין לו כלום ראוי שיהיו חולקין כיון שמגיע לו הנאה ע"י מעותיו של זה עכ"ד. ולפענ"ד כיון שהושלש לו שט"מ א"כ אפשר דהיה לו רשות ג"כ לעשות סקראציע כדי שיהיה בטוח על מעותיו בודאי חולקין ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף