שואל ומשיב/ב/ג/קו

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן קו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מוצאי שבת קדש ז' מנחם אב שנת תר"ח לפ"ק

בין המצרים מהרה יזרח אור לישרים בבית נכון בראש ההרים וקרני ישראל בכבוד ירום כבוד הרבנים הגדולים המופלגים שם האחד הרב הגדול מו"ה אהרן פרענקיל נ"י ומשנהו הרב המופלג החריף מו"ה בצלאל נ"י דיינים מומחים ד"ק טארנאפאהל. מכתבם הגיעני עש"ק העבר. והנה נפשם בשאלתם במעשה שבא לידם שהביא שליח ג"פ והיה כתוב בגט חיה דמתקרי חיצא והיה כתוב בחד יו"ד אחר החי"ת וע"ז ערערו מעלתם דבמדינתינו חייציא בפתח חריף וצריך לכתוב בשני יודין ואפילו בדיעבד פסול אם נכתב בחד יו"ד כמבואר בספר טיב גיטין בכמה מקומות ואמרו להשליח שיחזור למקומו ועמדו אנשים אחרים ומסרו הגט להאשה וכתבו להמסדרים שיבא שמה להזהיר לאשה שלא תנשא בגט זה וכתב המסדר טעמו ששם חיצא נגזר משם חיה ע"כ סגי בחד יו"ד וע"ז שאלו מה משפט הגט. והנה לפענ"ד נראה שכל שכבר ניתן הגט כשר דהנה באמת יפה כתב המסדר ששם חיציא הוא יוצא משם חיה וכן שאלתי פה והגידו לי שכמה נשים שנקראות בשם חיצא ששמות תולדות' היא חיה ובאמת מ"ש מעלתם דבטיב גיטין כתב דבמדינתינו שנקראין בפתח חריף הוא בשני יוד"ן ואם כתב בחד יו"ד הגט פסול וכתבו בשם בעל ט"ג שככה כתב בכמה מקומות ופרטו אחת מהם בשם איידיל. הנה איני בקי בטיב גיטין כל כך אבל במקום שציינו בש"נ באות וא"ו בשם רייזיל ראיתי שכתב דבמדינתינו שקורין בפתח חריף ובהרגש יודי"ן הוה איפכא שצריך לכתוב דוקא בב' יודין ואם כתב בחד יו"ד יש לחוש. הנה שלא כתב שפסול רק שיש לחוש וא"כ בדיעבד וכבר נמסר הגט אפשר דכשר. אמנם אף אם נימא דהגט פסול היינו בשם שאינו יוצא משם אחר אבל כאן דאפשר שיוצא משם חיה פשיטא שסגי בחד יו"ד וכיון שכתבו חיה דמתקרי חיציא פשיטא דאין לנו לומר שהוא שם אחר ופשיטא דהיא משם חיה ואינו רק ביו"ד אחת וראיתי למעלתם שכתבו בשם הגאון מוהרש"ק שכתב דאף אם טעה המורה וסבר להיות פרשן בשמות דחיציא נגזר משם חיה היה לו לכתוב חיציה בה"א לבסוף לא באל"ף.

והנה באמת שלכאורה יפה טען דהיה לו לכתוב בה"א אך לפסול הגט לפענ"ד אין לפסול דהרי מבואר בסי' קכ"ט סעיף ל"ד בהג"ה דאם שינה וכתב ה"א במקום אל"ף כשר וכתב הב"ש ס"ק נו"ן דהוא הדין אם כתב אל"ף במקום ה"א דכשר והסכים כן במקום דא"י חתימתו וכ"כ בשמות אנשים אות י' בשם יהודא דבין שכתב באל"ף לבסוף ובין שכתב אחר היו"ד אל"ף דכשר בשעת הדחק וכ"כ באות מ"ם בשם מתתיה והוסיף דמהריב"ל משמע דמכשיר אפילו בידוע שחתימתו אינו כן ומהר"א טריויש חולק ועכ"פ בא"י חתימתו בודאי כשר בשעת הדחק או בדיעבד וא"כ כל שכבר נמסר הגט פשיטא דמקרי דיעבד ובשו"ת מהרשד"ם סי' ס"ח כתב בשביל א' או ה' בסוף התיבה אין שינוי ואילו היה בא לידי לא הייתי חושש ואף שבספר שמות כתב דבשמות הבאות במקראות אפשר דהוה שינוי וכל שלא נשאת נהגו לכתוב גט אחר שפיר טפי ולא חיישינן לזילותא דבי דינא מכל מקום נראה דזה דוקא בשם מתתיה ודכוותיה הבאים במקרא בה"א אבל כאן בשם חיציא כיון דבאמת יש לומר דהוא שם לעז רק דאפשר דנגזר משם הקודש כל דאשתני וניתוסף עליו אותיות כשם לעז פשיטא דאין לחוש בדיעבד.

והנה לכאורה היה נראה לפענ"ד דבשם יהודא אם כתב אל"ף אחר יו"ד דיש לחוש דהא שם עדן לא נשתנה דהרי יהודא ע"ש של הקב"ה נקרא כדאמרו בסוטה דיהודא שקידש שם שמים בפרהסיא כו' וא"כ הוה שלשה אותיות מהשם כסדרן ואם כתב אל"ף באמצע הפסוק בין השם דהיינו שהיה ראוי להיות יו"ד ה"א וא"ו ובשלמא בסוף התיבה דכבר נשתנה ונכתב ד' באמצע כבר נשתנה ולא אכפת לן משא"כ באמצע האותיות אך יש לומר להיפך דכיון דדי לעולם להשתמש בשתי אותיות וא"כ אדרבה בשלשת אותיות פשיטא דאין קפידא וכמ"ש בחשובות האחרונים לענין שם אליהו וגדליהו וכדומה ואין להאריך בזה עכ"פ הדבר מבואר דעכ"פ בא"י חתימתו כשר בדיעבד וזה אפשר דחשיב דיעבד כל שכבר ניתן הגט וגדול כבוד הבריות ובפרט בזמנינו קשה המחלוקת וקשה שיהיה מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד בינותינו בעוה"ר ובפרט בעת הזאת. שוב מצאתי בספר טוב גיטין באות שי"ן בשמות הנשים ס"ק ז' שכתב דבשמות הנכתבים בהרגש יו"ד יש לכתוב באל"ף כמו חסיא עטיא ואף דבה"א גם כן כשר מכל מקום כיון דבחתימות רגילין להקפיד לכתוב יו"ד וה"א תכופים זה לזה משום כבוד השם ואף שאין זה מעכב מכל מקום כיון שהיחה חותמת באלף או ברושם מוטב יותר לכתוב באל"ף ע"ש ולפ"ז בחיציא דהרגש היו"ד בסוף לאחר הצד"י א"כ יש לכתוב באל"ף איברא דיש מקום לחלק דדוקא בשם עטיא וחסיא דאין מקורם משם הקודש אבל כאן דיוצא משם הקודש דהיינו חיה וא"כ בחיה אם היה נכתב באל"ף לבסוף ודאי נפסל וה"ה בשם חיציא היוצא מחיה. אך נראה כיון דכבר נשתנה ונקרא בצד"י באמצע אף דנגזר משם חיה אין קפידא בזה. וע"כ נראה לפענ"ד שאחרי שכבר עשו שלהם והודיעו להמסדר והוא עומד בדעתו לא יחזיקו במחלוקת ובדיעבד הגט כשר בלי ספק ומי שהשלום שלו ישים עליהם שלום וברכה ולא יהיה קטגוריא בין התלמידי חכמים כן נראה לפענ"ד ועיין בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ס"ט. והנה הגיעני אח"כ מכתב מהרב המסדר וכתב טעמו מ"ש באל"ף ע"פ דברי הט"ג באות שי"ן וכבר כתבתי שאין לסמוך על זה דשאני כאן שיוצא משם הקודש רק בדיעבד יש לסמוך על מ"ש הב"ש דבמקום שא"י חתימתם כשר בדיעבד בשינה וכתב אל"ף במקום ה' גם מ"ש בטעם דכתב בחד יו"ד הנה דבריו אינם נראים אבל הדבר פשוט דיוצא משם חיה וכשר בדיעבד בחד יו"ד וכמ"ש ובפרט דנקראת בשם חיה:

והנה ביום וא"ו עש"ק ראה הגיעני מכתב הדיינים הרבנים מ"ק טארנאפאהל בדבר הגט והנה זה אשר השבתי בו ביום מ"ש דבטיב גיטין באות ו' רייזיל משמע דפסול בדיעבד באמת להמעיין בדבריו לא ימצא וגם אם היה כדבריהם אין לפסול הגט בשביל משמעות טיב גיטין. ומ"ש על מ"ש דבדיעבד כשר בשינוי ה"א ואל"ף וע"ז כתבו דזה דוקא אם אינו נשתנה במבטא וקריאה אבל כאן נשתנה במבטא וקריאה ונסתייעו מדברי הב"ש גבי שם סאי' הנה לא ידעתי כוונתם דכאן לא נשתנה במבטא וקריאה וכמו שנכתב שם חיה כן נקרא חיציא רק שניתוסף צד"י וי' כבכל כינוי ועיינתי בב"ש שם והבינותי כוונתם שטעמ' במ"ש בסוף דבריו דבגוף השם יש קפידא אבל במחכ"ת קראו והטו דשם הכוונה על מ"ש הס"ש דאין כותבין רק סאייה ושמא אינו יוצא משם שרה וע"ז הקשה הב"ש דאם כן למה כותבין בה"א וכתב דזה אין קפידא דה"א במקום אל"ף אין קפידא אבל כל שיש שינוי בגוף השם יש קפידא וע"כ אין לכתוב שרה וא"כ ממילא כל ששמה חיה ונקראת חיציא אין שום קפידא וכאן נכתב בשם חיה ומה קפידא באל"ף או ה"א וכן בשם נחמה במקום נהמה דאיכא קפידא בגוף השם אבל כאן אין שום קפידא ועיין בטיב גיטין שם וז"פ ז"ז לא מצאתי שום דבר שיניעני לחזור:

והנה בשנת תרי"ב בר"ח אלול א' שופטים א' דר"ח הגיעני מכתב מהרב מוה' משלם לאהר אבד"ק סאניוואטץ נ"י שם היה מעשה שאשה אחת שמה שפרינצא רוזא ובכתובה שלה ג"כ נכתב שפרינצא רוזא וכתב כך בגט וערערו קצת שם שיש כמה אנשים שמבטא שלהם היא שפרינצי ביו"ד אחר הצד"י וע"כ דעתם לפסול הגט. הנה באמת לכאורה היה מקום לומר כיון דמבטא שלהם ביו"ד אחר הצד"י יש לכתוב כן לכתחלה כמבואר בשם דרעזיל שבב"ש כתב ביו"ד והביא בטיב גיטין שם ס"ק ה' שכתב בשם סדר שמות דרעזיל בלא יו"ד וכתב בטיב גיטין דהיינו במקום שאין כותבין הזיי"ן בחיריק אבל באמת מלבד דגם שם נראה לפענ"ד דכל שחותמת עצמה בלא יו"ד אף במקום שדוחקין עצמן בחיריק דאין לפסול בדיעבד אף גם דכאן אין מקום שכלם קורין כך רק שאיזה אנשים שקורין כך ואולי הוא לגעגועים כדרך הקרובים ובלי ספק דבדיעבד הגט כשר ומה גם דבכתובה כתוב כן ועיין בשם הענדיל בשמות אנשים ובט"ג שם שהביא בשם כמה פוסקים דיש לחלק בין איש לאשה דבאשה דרך לרפות בקריאת הה"א וגם הדל"ת ע"כ יש לכתוב בלי יו"ד ע"ש ועכ"פ אף אם מרגישין היו"ד דדעת הט"ג דיש לכתוב ביו"ד עכ"פ אינו מעכב ומכ"ש דרק מועט כותבין כן ודוגשין היו"ד אחר הצד"י ועיין בב"ש בשמות נשים בשם גנענדיל ובט"ג שם ס"ק ח' ומה גם דשם הלז כתוב כן בכתובה וכבר האריך בשו"ת זקיני הגאון החסיד שבכהונה בעל שער אפרים סי' קי"ח שיש לכתוב בגט כמו שכתוב בכתובה ואף שדו"ז רבינו הגדול ז"ל סי' קכ"ח ס"ק וא"ו הביא בשם אביו מר זקננו הגאון החסיד מוהרמ"ז שהשיג בזה היינו באופן שנודע בודאי שנשתנה שם כעת ממה שהיה בעת כתיבת הכתובה שדעת בעל שער אפרים שיש לכתוב כמו שכתוב בהכתובה משום לעז כתב הוא ראיה שאין חשש בזה והביא מהך דשבת דף ל"ו בבל בורסיף ובאמת שבשער אפרים עצמו מרגיש בזה ע"ש אבל במקום שאנו מספקינן איך לכתוב ודאי הכתובה ראיה וע"כ ברור שהגט כשר בדיעבד ודו"ק:

והנה בשנת תרי"ג ג' אב א' דברים שלח לי הרב הה"ג מוה' זאב וואלף נ"י מ"מ ומ"ץ דפה ת"ה איך שר' ישראל באק קיבל גט בסטאמביל לחתן הרב בעל מראות הצובאות והנה הוא מסרו למ"מ הנ"ל שישלחהו לטיקטין והראה לי לראות בו אם הוא כשר. והנה בהשקפה הראשונה מצאתי בו כמה תיוהות וארשום בקצרה מ"ש נחמה המכונית חמאה והנה מלבד שיש לומר דשם חמאה הוא שם הקדש וצריך לכתוב דמתקריא וגם בדיעבד יש מקום לפסול כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק למ"ד ואף אם נאמר דחמאה אינו נגזר משם חמאה שהיא לה"ק רק שהוא לשון לעז בפ"ע מה שהוא רחוק אבל מ"ש המכונית זה ודאי טעות וגם לאשה כותבין המכונה רק לאשה קורין בקמ"ץ כמ"ש הד"מ בסי' קכ"ט ס"ק כ"א מיהו בדיעבד אם כתב המכונית כשר כמ"ש הב"ש שם וע"כ לא אכפת לן אבל מכל מקום צ"ע על המסדרים גם מ"ש דמתקרי וואלף לפענ"ד אף שאם כתב דמתקרי במקום מכונה כפי הנראה מדברי הב"ש אינו פסול בדיעבד דגם על הכינוי שייך דמתקרי דעכ"פ נקרא כך כמ"ש הרמ"א בתשובה סי' פ"ז אבל מכל מקום לפענ"ד יש מקום חשש על המסדרים ועיין שו"ת גאוני בתראי סי' נו"ן במעשה שהיה שזקני הב"ח סידר גט יצחק אייזק דמתקריא ליבא וחלקו עליו הגאונים המג"ש ובעל מגלה עמוקות אבל כאן באמת לא שייך הטעם דשם חשש המג"ש אולי יטעו דליבא הוא שם הקדש מפוט ולוב והנה כאן לא שייך זאת דהכל יודעים דוואלף אין לשה"ק והוה כמו לוקס ולוס ומיהו הטעם השני שכתב שם כיון דנכתב יצחק המכונה אייזיק ואח"כ נכתב דמתקריא ע"כ שזה שם לה"ק א"כ שייך זאת גם כאן מיהו יש לחלק דשם בחד גברא כתב המכונה ודמתקריא אבל כאן בשם נחמה כתבו המכונה חמאה ובשם זאב כתבו דמתקרי זה אין חשש כ"כ ע"ש ובפרט בדיעבד. עוד ראיתי שם בהעברה שכתב שם שכתוב בשני שמות לה"ק וכתבו המכונה שני שמות לעז ובראשית ההשקפה אמרתי דלפמ"ש הב"ש גבי משה ליב דיש לומר דהמכונה קאי אדסמיך ליה א"כ כאן דשני הכינוים הם לשתי שמות לה"ק והכינוי הראשון הוא לשם לה"ק הראשון ולהשני שם כינוי השני ומי ידע זאת ויאמר דלשם השני שייך אות' כינויים אבל לשם הראשון אין כאן כינוי אבל באמת לפמ"ש הנוב"י סי' קי"ט במה דכתב לחלוק על הב"ש וכתב דהמכונה לא קאי על השם רק על האדם א"כ גם כאן שייך כן דזה האדם מכונה בשתי שמות אלו וא"כ אין חשש וכן מצאתי בהדיא בשו"ת הגאון ש"ב מוהר"ז מרגליות ז"ל סי' פ"א במי שנקרא אליעזר זאב וכנויו לברמאן וואלף שיש לכתוב אליעזר זאב המכונה לברמאן וואלף ע"ש באורך ונהניתי שבראשית ההשקפה כוונתי לדבריו ואמרתי שתלוי במחלוקת הב"ש והנו"ב והעלה כהנו"ב ואף שאני ישבתי בתשובה דברי הב"ש מכל מקום אין לפסול בדיעבד וגם נכתב הגט בר"ח ולכתחלה אין לכתוב גט בר"ח שיש ספק איך לכתוב אם באחד לירח או ביום ראשון לירח ועיין ש"ע סי' קכ"ו סעיף ד' וסעיף וא"ו וגם יש נקב בהוא"ו של ואנש והנה ראיתי שיש איזה היקף גויל למעלה ובזה נראה לפענ"ד דכשר בדיעבד וגם אחר הפ' של פטורין יש איזה מחק אבל אינו נוגע להפ' כפי מה שראיתי ועוד ראיתי בהרשאה שרשמו על איזה מקומות שיש נקב ונמצא כעת בגט איזה מקום שלא רשמו נראה לפענ"ד דאין ריעותא דאולי באמת נעשה אח"כ ובפרט שהוא בטופס הגט וגם השליח ר"י באק מעיד שנעשה אח"כ ומה"ת לחוש שנעשה מקודם ולא ראו וגם ראיתי שהרשה המקומות אבל הוא כתב ספרדי ולא כהלין כתבא למקרי פה במדינתינו נראה לפענ"ד שגם בזה אין לחוש כמבואר סי' קמ"ז סי"ט בהג"ה וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות ומה גם שר"י באק אפשר שמכיר החתימות שהוא דר בא"י ורגיל באותן חתימות וגם אמר בפ"נ דודאי כשר ודו"ק ובשם קושטאנדינא עיין בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' ובסי' קכ"ט ס"ק ע"ו ע"ז והשני שמות היו אלכסנדר יהודה המכונה זיסקינד ליב:

והנה בשנת תרי"ג כ"א תמוז הגיעני מכתב מהרב מוה' יוסף אהרן מראזלא בגט אחד שהאשה נקראת מעריסה חנה לאה וכן נכתב בכתובה ובכל המכתבים ופ"ש מאבי' וחתימתה על שלישות במסה"ק נכתב חנה לאה ובקריאתה בפ"כ נקראת חנלה והמסדדים כתבו חנה לבד ודעת מוה' אהרן יוסל הנ"ל שיש לכתוב חנה לאה דמתקריא חנהלי וכבר כתבתי בזה בחיבור אחד בענין שם אליהו:

והנה כעת כ"ד אב שנת תרי"ג הגיעני מכתב מהרבני המופלג מו"ה אלכסנדר סענדיר היימאן ואמרתי לרשום בקצרה מה שיש להשיב והנה רואה אנכי שחפשתם הרבה בספר טיב גיטין ובאמת אינכם בקיאין בטיב גיטין וזה האות כי מתחלה צויתי לכתוב בשמי שיכתבו המסדרים טעמים ולא כתבו וע"כ שלא ידעו עד אח"כ שנתתי להרב מו"ה אהרן יוסל מכתבי בטעמים ונימוקים החילותם לקנטר וכתבו אלי שאכתוב להנ"ל שיראה לכם כתבי ובהגיע כתבי להם אז החלו לחקור עי"ז וכתבתם להגאון מהרש"ק נ"י ועתה הגיעני דבריכם ואמרתי לרשום בקצרה הנה מעלתו כתב כי שם לאה נשתקע לגמרי בקריאה ולחתום אין ידיעתה כי האשה נשאת בלבוב ושם נקראת בשם לאה ג"כ אבל בראזלי לא נקראת רק בשם חנהלי לבד ובעלה קרא אותה בשם חנהלי או בשם חנה ורק בכתובה נכתב שם חנה לאה וגם במכתב אביה כתב לה חנה לאה וע"ז כתבתם דאף דבש"ע סי"ב מבואר דלכתחלה יש לכתוב כל השמות שיש לה אף שלא נודע בכאן אם נקראת בשם אחר רק שהמסדרים יודעים שנקראת במקום אחר שם השני כמבואר בב"ש ס"ק כ"ב וע"ז כתב מעלתו דבב"י מבואר בשם בה"ת דאם שם הכתוב בגט קוראין אותו בכל המקומות שמכירין האיש אף שיש לו שאר שמות יוכל להיות דאף לכתחלה כשר והרי האשה קוראין אותה בכל המקומות חנה וגם מבואר בלק"ש לט"ג סעיף ל"ג בשם המכתב מאליהו דאף שנשתקע רק בקריאה לבד אף שלא נשתקע בידיעה חשיב כנשתקע ואף שכתוב בהכתובה כבר כתב שם סל"ח דמהכתובה אין ראיה דהא לאו כולי עלמא ידעי מהשם שנכתב בהכתובה ותחת החופה אין איש שם על לב לידע היאך נקראת וגם הכתובה לא נכתבה רק ב"ק לבוב לא בקהלתם ומצד האגרת אין ראיה דדוקא כשחותמת עצמה שייך להחזיק מחמת זה ולא באגרת שנכתבו לה מי רואה ויודע והו"ל כנשתקע והנה באמת מכל אלה אין ראיה ומ"ש בשם המכתב הנה מלבד דאנן לא קי"ל כן ובעינן נשתקע לגמרי שאין זוכרים כלל משם זה ותיכף משעת עריסה נשתקע השם אף גם לפענ"ד נראה דבר חדש כיון דכאן נקראת בשם געגועין חנלה אף דחנלה נגזר משם חנה רק שהיא שם געגועין מ"מ כד דייקת בלשון בני אדם אם יאריכו השם לגעגועין לא יפסיקו באמצע השתי שמות וכשירצו לגעגע השם או שיגעגע בשם השני ולא בשם הראשון או שלא יקראו רק בשם אחד ויוכלו לגעגע דוק ותשכח שכן הוא וא"כ כאן שרצו לגעגע בשם חנלי א"כ לכך לא קראו יותר רק השם הזה לבד אבל לא נשתקע שם לאה רק שקשה על האדם להפסיק באמצע השמות ולגעגע ולכך השמיטו השם לאה וא"כ לא קרי נשתקע וגם לא לזר יחשב אם יכתבו השם זה כי ידעו הכל שלכך לא נקראה בשם לאה לפי ששם חנה האריכו והוא השם הראשון ע"כ לא היה אפשר לקרוא לאה וקשה על האדם לקרוא בשם זה אבל לעולם הנה היא לאה וגם שם שנכתב בכתובה מהראוי לכתבו בהגט ומ"ש ש"ב בט"ג דדוקא לענין דקדוק בשם יש ללכת בתר הכתובה כמבואר בב"ש בשם שער אפרים סי' קי"ח אבל מכל מקום שם שנשתקע מקרי אף שנכתב בהכתובה לפענ"ד נראה דבר חדש דבאמת כיון דבכתובה נכתב השם אם כן אם תרצה לגבות בכתובה לא תוכל לגבות כי יאמרו שהכתובה אינה שלה והראיה שבגט לא נכתבה כך ואף שתביא ראיה משם אביה ובעלה ואבי הבעל עכ"פ לכתחלה ראוי לכתוב כאשר הוא בכתובה כדי שתוכל לגבות מהם וא"כ פשיטא לפענ"ד דיש לכתוב שמה ועיין ברא"ש פרק השולח שכתב דהחשש הוא שאם תבא לגבות מנכסיו יאמרו ששם אחר הוא אם כן ממילא מהראוי לכתוב כמו שהוא בכתובה וע"כ נראה לי ברור דהכתובה והמכתבים שכותבין לה ובפרט אבי' הוא המחזיק השם הלז ואולי הוא שם שנקראת אמותי' הזקנות וא"כ פשיטא דהשם הזה א"י לשנותו וע"כ נראה לי ברור דיש לכתוב חנה לאה דמתקריא חנהלי דהא כפי מ"ש בכתובה ובמכתבים כן עיקר דמתקריא חנלה דהוא שם הגיעגועין כנלפענ"ד ועיין בב"ש סי' ק' מ"ש על תשובת מהר"ם זיסקינד ז"ל סי' כ"ז ותמצא דשם שכתוב בכתובה יש לכתבו בגט ואם לאו פסול וגם כל שיש ליתן גט אחר לא נקרא דיעבד ובמ"ש יש די לחלק בין שינה מקום עמידה לשינה שם אביו ועיין ב"י וב"ש סי' קכ"ט ס"ק ט"ו משום דבשינה מקום עמידתו מלבד דאפשר דבכתובה לא כתב כלל מקום עמידתו וגם מה ראיה אז היה מקום עמידתו שם וכעת שגירש היה במקום אחר אבל אם שינה שם אביו ואביה אם כן יאמרו שלא זו המתגרשת או זה המגרש ולא תוכל לגבות כתובתה ולכך פסול ובעבוה"ג רצה להקל בשינה שם אבי' והכנסת יחזקאל חולק עליו ולפמ"ש אין ראיתו משינה מקום עמידה ראיה ודו"ק היטב. אברא דלפ"ז צריך ביאור דא"כ אמאי כתב הרא"ש כשלא אתחזק בתרי שמי דהיינו במקום הכתובה לא ידעו משם שבמקום הנתינה וכן במקום נתינה לא ידעו משם של הכתיבה א"צ לכתוב וכל שום ואמאי הא כשתבא לגבות כתובתה או תרצה להנשא לא ידעו שהיא נתגרשה והרא"ש בעצמו כתב שמפני זה תיקן ר"ג שיהו כותבין וכל שום. אך נראה דהדבר נכון דהרי בלא"ה צריך ביאור היאך יסדרו במקום הכתיבה גט כיון דידעו שם שאין זה שם המגרש וצ"ל דהיא תביא עדים ששמה ושם אביה כתובים בגט ולא אתחזק אחרת כשם הזה וע"כ שזה במקום הכתיבה החזיק שמו כן והשליח יעיד בפ"נ ובפנ"ח וא"כ ע"כ שזה הוא וא"כ לפ"ז שוב תוכל לגבות כתובתה דהא ע"כ תצרך לעדים שיעידו שזה בעלה ושינה שמו. ובזה נפתח לי שערי בינה במ"ש הרא"ש וגם במקום הנתינה לא ידעו ותמה הב"י דאדרבא כיון שלא ידעו שם איך תהיה מגורשת ועיין ג"פ או"ת י"ד מה שהאריך בפשטים שונים ע"ז וכולם דחוקים. ולפמ"ש הדברים כפשטן דאדרבא כשלא אתחזק ע"כ תצטרך להביא עדים שזה בעלה ושינה שמו וא"כ ליכא שום חשש אבל כשאתחזק א"כ ידעו הב"ד ולא יצטרכו עדים שוב אח"כ כשתבא לגבות כתובתה או להנשא ישכחו הדברים ולכך הוצרכו לכתוב וכל שום ודו"ק ולפמ"ש יש לומר מקום נתינה היא עיקר דהא תצטרך לגבות כתובתה ולהנשא ואותו שם עיקר וכמ"ש בתוספתא אבל בש"ס דילן משמע דמ"כ עיקר וצ"ל כל דכותבין וכל שום א"כ ידעו דשם זה הוא במ"כ וכל שום היא על שם מ"נ ובפרט לפירוש ר"ת דכותבין בפירוש המ"נ א"כ ידעו דעכ"פ זהו המגרש ואף דיש לו עוד שם לא אכפת לן וידעו משום דבמ"כ היה לו שם אחר ודו"ק ויש לי להאריך בכ"ז ואכ"מ זה כתבתי בכ"ה אב בליל היא"צ של דו"ז רבינו הגדול בעל ישועת יעקב בשנת תרי"ג וד' יהיה בעוזרי בזכות תורתו וצדקתו שיליץ טוב בעדינו ויושיענו מצרותינו ויגמור לטובה בעדינו אמן:

והנה מ"ש ראיה מסה"ת דכתב דכל שמכירין בשם הכתוב בגט בכל המקומות כשר ואולי אף לכתחלה וגם בש"ע סי"ב מבואר דבדיעבד עכ"פ כשר לפענ"ד ל"ק ואין ראיה דשם מיירי שבמקום זה יש לו שם זה ובמקום אחד יש לו שם אחר והיינו לא שהיה לו מעריסה השני שמות ונקרא בשם זה במקום הזה ובמקום אחר לא קראו רק בשם האחר דזה נראה לפענ"ד דפסול רק דמיירי בברח מחמת מרדין והעלה לו שם אחר במקום אחר או שהוסיף לו שם שלא יכירו אותו אז אם מכירין אותו בשם אחד בכל המקומות כשר וטעם הדבר נראה לפענ"ד דבאמת שם אביו אי אפשר לשנות רק שמו יכול לשנות ועיין בב"ש ס"ק כ' והיינו אם צריך לשנות כגון שברח מחמת מרדין וכדומה פשיטא דיכול לשנות שמו כדי שלא יכירוהו אבל זה דוקא כשרוצה לשנות אבל מה שמקצרין העולם ואינם קוראין רק בשם אחד שקשה לקרוא בשני שמות ובימי המשנה והש"ס לא היה שכיח כל כך שיקראו האדם בשתי שמות וא"כ לא נקרא שינוי ששינה שמו דהרי באמת הוא נקרא מלידה שני שמות ואביו רצה שיזכרו שמות אבותיו בשתי השמות רק שקשה על העולם להאריך אבל אין כחם גדול שעי"ז יהיה מקרי שינוי שם ועוד שמו השני בעמדו והוא מוכרח להזכירו וז"פ וברור לפענ"ד שוב מצאתי בשו"ת ב"י דיני גיטין סי' ט' ששם מבואר בהדיא דאחרים אינם יכולין לשנות שם האיש וע"ש ומשם ראיה ברורה לכל מ"ש ועיין בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' ל"א ומצאתי בספר הישר סי' תקנ"ז ועוד בסימנים אחרים שלא אזכור מקומם כעת ומצאתי עוד אחת בסי' תקצ"ט שסותר כל מ"ש ודעתו דכל שהשני שמות במקום אחד לא איכפת לן אם אינו מזכיר רק אחד ודוקא כשהיה לו אחד כאן ואחד במדה"י הוא דצריך לכתוב כל השמות ובאמת שאנן לא קי"ל כן ולכתחלה ודאי צריך לפרוט כל השמות ולפענ"ד לפי טעמו של הרא"ש יש מקום להיפך מיהו שם אולי בספר הכתובה לא נכתב ג"כ רק שם אחד ומכל מקום לא מלאני לב להרהר אחר כי שמעתי שהגאון מוהרש"ק כתב כי יש להכשיר בדיעבד הגט אף כי לא ראה טעמי לא רציתי לתקוע עצמי לדבר הלכה וד' יצילני משגיאות:

והנה בשנת תרט"ז אור ליום ג' צ"ו ח' ניסן הגיעני מכתב מהחריף מוה' צבי הירש העלליר נ"י מ"ק פמאהרין והרב ד"ק פמאהרין חתם ג"כ ע"ז באשה אחת ששמה בריינא וכתב בב"ש שיש לכתוב בשני יודין אחר הרי"ש והרב האבד"ק חראסקוב אמר שהגט הוא פסול כי לפי הברת מדינתינו שם בריינא בלא הברת יודין וע"כ כתב באל"ף דהיינו בראנא וע"ז כתב מעלתו דבאל"ף הוא שינוי השם וע"כ לא צריך הברת יודי"ן רק היכא שהוה פתח חריף דהיינו שאינו נחטף הנון אחר הרי"ש כמו שם רייצא וכדומה ודוקא בשם ראכיל כתב בט"ג לכתוב באל"ף כדי שלא נטעה בשם רחל בחי"ת וגם בשם טראנא דכתב באל"ף משום דכן רגילין לקרות מהר"י מטראני בפת"ח וכותבין באל"ף אבל כאן דומה לשם אייזיק ופייבוש דכותבין בב' יוד"ן. ולפענ"ד הדין עם הרב ד"ק חראסקיב ואין לנו בגיטין רק כפי ההברה של המדינה ובמדינתינו ההברה הוא באל"ף. ובאמת בשם טראנא כתב הב"ש דתליא במבטא ומ"ש לדמות לשם אייזיק ופייבוש הנה באמת לפי הברת מדינתינו היה ראוי לכתוב באל"ף. אך לפענ"ד נראה כיון דבשמות אנשים אין שם לעז שם בפ"ע ונגזר משם יצחק וכן שם פייבוש נגזר מאיזה שם ואולי מקורו היה מהמקום והמדינה אשר היה הברתם בשני יודי"ן ומשם נשתרבב למדינתינו וא"כ גם כעת נשאר השם הזה כאשר היה מאז ומה גם כי לא נכתב שם הלעז בלבד רק בצירוף עם שם הקודש וא"כ גם בשני יודין כשר כי יודעין כ"ע כי נגזר משם יצחק וכדומה וכן חותם עצמו בשטרותיו וכדומה אבל בשם אשה אשר לא נכתב רק שם הלעז בלבד פשיטא שיש לכתוב כפי ההברת המדינה והרי לענין אם כותבין בפ' או בוי"ו אזלינן בתר לשון המדינה ובמדינתינו כותבין בפ' פייבוש אף שבאשכנז כותבין בו"ו ועיין בט"ג בשם ורייזיל ודו"ק ומ"ש בשם טראנא דהט"ג כתב בשביל דמהר"י מטראנא בפת"ח הנה לא כתב כן רק על מ"ש באל"ף ומהראוי לכתוב בלי אל"ף אבל בשתי יודי"ן הדבר תלוי בהברת המדינה וגם יש להוסיף דבשם אייזיק ופייבוש הנה כן נכתב בספרים ולא גרע משם טראנא שכותבין כן לפי שרגילין לכתוב שם טראני בפת"ח אבל שם אשה לא נכתב בספרים ולכך כותבין בפ' לפי שנמצא בספרים גם בפ' וכן הוא חותם לכך כותבין פייבוש בשני יודין שכן נמצא בספרים משא"כ באשה שאינו נמצא בספרים ואין דרכה לכתוב מכתבים והתימות והיא שם בפ"ע יש לכתוב כשם שהוא רגיל במדינתינו כנלפענ"ד ברור ועיין בט"ג גבי טויבא טייבלין ובשם יוטה מ"ש בשם הגאון מהר"ם חריף יעו"ש שהאריך בדבר שיש לשנות ולכתוב כפי הברת מדינתינו ונדחק מאוד שם במה שלא שינו ע"ש ועכ"פ נלמד שיש לכתוב כפי הברת המדינה ואף אם נכתב בכתובה בשתי יודין אין להשגיח ע"ז כמ"ש אא"ז בעל שער אפרים הובא בב"ש בשם פירמוזא ע"ש וע"ש בט"ג בשם רייץ ויש להאריך:

ובזה יש ליישב מ"ש הב"ש בשם נתן נטע דהוא קיצור השם משם נתן ובט"ג כתב דזה דוקא להספרדים דהברתם התיו דגושה כמו הטי"ת משא"כ לדידן וכ"כ בשו"ת גור אריה יהודה. ולפמ"ש י"ל כיון דמקורו היה בארץ ספרד שמדברים תי"ו דגושה ונחית לכאן וכן נמצא בספרים וכ"כ וחותם שוב לא רצו לשנות אף שהברת מדינתינו משונה משא"כ בשם אשה ודו"ק. והנה בשנת תרט"ו הייתי בקיץ בקארלסבאד ובשובי לביתי כ"ה אב ה' ראה מצאתי הרבה תשובות אשר הגיע אלי באלו הימים אשר לא הייתי בבית ובתוכם מנחתי תשובה אחת מ"ק מאניסטרישטץ מהרבני המופלג מוה' משה חיים שור בענין גט אחד שהיה בו שינוי והקדמתי זאת התשובה מפני כי נחרדתי מאוד והנה השאלה היה מיום ז' מנחם אב במה שבאו לפניו איש מ"ק עישמיניטץ לגרש אשתו שהיתה מפודהייץ ובקשו שיסדר להם גט והנה שאל אותם בחרם הגדול על השמות ואמר הבעל ששמו לתורה אריה גדלי' והעולם קוראין אותו ליב גדלי' וסדרו בגט לכתוב ארי' גדלי' דמתקרי ליב גדליה ונסדר הגט כהלכתו ונתן הגט ואח"כ נתברר ששמו לתורה יהודה גדליה והוא רשע גדול ואין רוצה ליתן ג"פ אחר רק במעות רב והאשה בוכה שהיא עניה גדולה וע"ז רוצה מעלתו להכשיר בשעת הדחק דמאחר שכתב שם החניכה שהכל קוראין בו דכשר כמבואר בש"ע ואף דכתב שם אריה והרי אין שמו אריה ע"ז כתב דהרי דעת התוספות אם כתב כהן באיש שאינו כהן דג"כ כשר ואף דהג"פ כתב דדוקא בשאר שטרות מכשירין התוס' והרא"ש אבל בגט פוסלין מכל מקום היינו לכתחלה אבל בדיעבד שכבר נתן הגט ובפרט בשעת הדחק בזה שאי אפשר להשיג גט אחר דודאי כשר בדיעבד והנה נבהלתי מאוד דהדבר ברור דכל ששינה בשמו דפסול והרי גם בשינה בשם אביו פסול כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז ומטעם דמחמת שינוי השם יאמרו דאין זה אביו ולא דמי לשינה מקום עמידה דאין אדם נקרא על שם מקום לידתו ואף דבשו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ה כתב דיש להכשיר בשינוי שם אביו היינו דוקא בשינוי שם אביו דדעת רבים מהפוסקים דאם לא נכתב שם אבי המגרש בגט כשר וס"ל דאף בשינוי כשר ואף בזה חלק עליו חותנו הגאון בעל צמח צדק סי' פ"ג וצוה להוציא הגט ולשרפו שבל יהיה מכשול בזה ובשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע' מלא את ידיו וכתב שהעבוה"ג טעה בזה והעיד הכנס"י שבגליון העבוה"ג כתב שטעה בזה ובקש שכל מי שיש לו שו"ת עבוה"ג שיכתוב בצד התשובה הנ"ל שלא לסמוך עליו אך אף לדעת העבוה"ג ובתשובה אחת הבאתי דגם דעת בעל העיטור כן דאף בשינה כשר אך זה דוקא בשם אבי המגרש ולא בשינה שם המגרש עצמו דכ"ע מודו דפסול ומ"ש לדמות למי שאינו כהן שכתב שהוא כהן דדעת התוס' והרא"ש דכשר הנה הביא בעצמו שהג"פ כתב דוקא בשאר שטרות מכשירים התוס' ולא בגט דשייך לעז דיאמרו דאין זה המגרש ע"ש ס"ק ל"ו ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז שהסכים ג"כ כן דר"ת קאי אשאר שטרות אבל בגיטין ודאי פסול אם כתב כהן על מי שאינו כהן ואף שכתב דאם הוא בעלמא דקשוט הבעל יש לעיין עוד לא כתב כן רק לכבוד הרב השואל אבל לא ס"ל כן להלכה כמ"ש בתנינא בחלק אהע"ז סי' ק"ט כתב בהדיא לפסול וא"כ הדבר ברור שהגט בטל ולכאורה רציתי לצדד דכיון שכתב שם החניכה ליב גדליה א"כ הוה כמקום עמידה דבשלמא אם היה משנה בשם שנקרא כן בפי העולם עד"מ אם היה שמו בלה"ק שמואל ושינה וכתב נתן וכדומה א"כ יש לעז שיאמרו שאין זה שמו אבל כאן השם שנקרא בפי העולם לא נשתנה ורק השם שנקרא לתורה א"כ זה אינו נודע כל כך ואטו כ"ע מדקדקים היאך נקרא אדם זה לס"ת וא"כ לא ידעו כלל מזה. אבל חלילה לסמוך ע"ז וגם הרי עוד הוא חי ויקרא עצמו לס"ת בשם יהודא וא"כ הוה שינוי השם גמור שמי שיראה בגט שכתוב ארי' גדלי' ויראה איך נקרא לס"ת ידע כי שינה עצמו וגם אם יחזיק עצמו בשם אריה ל"מ למה שהוחזק כבר בשם יהודא וא"כ אינו מועיל. והנה בשם גדלי' בעצמו לא ידעתי איך נקרא אם גדליהו או גדליה וגם אם באל"ף או בה"א אבל לא נשאלתי ע"ז וגם בלא"ה הגט בטל לפענ"ד: והנה בשנת תרי"ז ב' להגבלה היה גט בבית דיני והיה שם המגרש ליב בער אבל שם הקודש לא ידענו וגם המגרש לא היה יודע כי לא נקרא לתורה ולא חתם יען כי היה ע"ה ובעל מלחמה וע"כ כתבנו שם הכינוי לבד וכמ"ש בשו"ת תשובה מאהבה ח"א בשם הפ"י וגם שם אבי המגרש אמר המגרש כי זכור שהיה נקרא וואלף מאיר אבל לא נקרא בשני שמות רק בשם וואלף ונסתפקתי כיון דשם מאיר לא נקרא רק לס"ת א"כ בתורה היה נקרא בלי ספק בשם הקודש של וואלף ואנחנו לא נדע וא"כ איך נכתוב וואלף מאיר והא לא נקרא בשום פעם בשם וואלף מאיר רק בשם הקדש של וואלף והעולם קוראין אותו וואלף לבד ואם יכתוב וואלף מאיר דמתקריא וואלף והיינו כפי מה שנקרא לעולם אכתי קשה השם וואלף מאיר לא נקרא מעולם והנה היו עדים שנקרא בשם וואליא והיא שם געגועים וצויתי לכתוב וואליא וטעמא דילי דהרי אם לא כתב שם אבי המגרש היה כשר בדיעבד ורק שינה שמו פסול ואף בזה דעת עבוה"ג להכשיר וכבר כתבתי כי גם העיטור דעתו כן א"כ מכ"ש באם לא כתב רק שם וואליא בלבד לא הוה רק השמטת השם ובזה כשר לכ"ע בשם אבי המגרש ואף דלכתחלה יש לכתוב לשמו כן באמת כתב שם הנקרא בפי כל וסגי בכך:

והנה בשנת תרח"י ב' ניסן ד' ויקרא בא הנה גט לבת גביר אחד מבעלה אשר שמו פסח ישעיה מעריסה אך בעירו נקרא בשם פסח לבד ופה נקרא בשם ישעיה לבד ושם אביו היה נקרא בפי כל פייבל אבל לס"ת נקרא בשם שרגא חנוך והכינוי לשם שרגא פייביל ולשם חנוך נקרא זינדיל וארשום כאן בקצרה כל הגמגומים שהיו בגט והנה בגט נכתב פסח ישעיה דמתקרי ישעיה ודמתקרי פסח בן שרגא חנוך המכונה פייבל והנה מה שנכתב ישעיה בלי ו"ו ישעיהו הנה ז"פ כיון שנשלח ע"י שליח וקשה לכתוב שני גיטין ע"כ בחרו להכריע בשם ישעיה כיון שכן נקרא וכן חתם עצמו בתנאים וגם על מי שנקרא בשמו העידו שהיה שמו ישעיה בלא וי"ו וכן חותם עצמו הגאון הישיש מו"ה ישעיה נ"י האבד"ק פראגא סמוך לווארשא שהוא קרובו של המגרש ושניהם נקראים בשם אחד של אבותם ועיין שו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז לענין אליה אליהו וכ"כ המסדרים והרב הג' מוה' דוב בעריש מייזלש נ"י אבד"ק ווארשא אך מ"ש שרגא חנוך המכונה פייבל הנה להב"ש גבי משה ליב דהמכונה קאי על השמות ולא קאי על לפני פניו היה כאן פסול כי פייביל הוא כנוי לשרגא וזינדיל הוא כינוי לחנוך וכאן שמסיים בחנוך קאי המכונה על חנוך וזה אינו כינוי לחנוך. אמנם לפמ"ש הנו"ב מהד"ב חלק אהע"ז סי' קי"ט דהמכונה קאי על האדם א"כ א"ש דקאי על האיש ששמו שרגא מכונה פייביל. אבל באמת לכתחלה היה נראה לפענ"ד לכתוב פייביל דמתקרי שרגא חנוך כיון דלא נקרא רק פייביל וגם לא חתם רק פייביל בלבד וגם אם היה כותב דמתקרי במקום המכונה היה טוב יותר שהרי מתקרי במקום מכנו הכשר והרי הוא באמת לא נקרא רק בשם פייביל לבד אבל כמו שנכתב בגט הוא חסר הכינוי לחנוך וגם יש לטעות דפייביל כינוי לחנוך וזה אינו ומכל מקום בדיעבד שהובא ממדינה אחרת יש לסמוך על הנוב"י. וגם במה שהשליח היה בעל דודתו של המגרש ואף שמתה אשתו מ"מ יש בנים לו וגם אשתו השניה היא שני בשני עם המגרש ולכתחילה אין ראוי שיהיה השליח קרוב גם זה בדיעבד כשר. אמנם היה עוד דבר אחד בגט זה בתיבת ספר תרוכין ובהרי"ש של ספר שהיה הגג ארוך מאוד ובאמצע הגג היה מתחת כמו שריטה קטנה אצל היו"ד וה"ה מהכתב כי ניכרים הדברים שבשביל שכפלו הגט ונדבק קצת מתיבת יהוי ונעשה שריטה קטנה למטה תחת הרי"ש והנה היה נראה כמו ה"א ועיין בשו"ת נו"ב כעין זה במהד"ק סי' פ"ה. ואמרתי דלכאורה אפשר דספר תרוכין הוא תורף שהרי לר"י צריך לכתוב ודן דיהוי ליכי מינאי והיינו ספר תרוכין אמנם לפי שהיה באמצע הגג והנקודה שלמטה שלה צריכה להיות בסוף הגג כמ"ש המג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ג בשם הב"ח וברוך שאמר וע"כ שוב אינו דומה לה"א וכיון שניכר שהוא דיהה ע"כ הכשרתי בדיעבד ובפרט שהוא ממדינה למדינה וקשה להביא גט:

והנה בעש"ק תזריע מצורע שנת תרי"ח ב' דר"ח אייר הגיעני תשובה מהרב מו"ה יונה אבד"ק פשווערסק באשה הבאה להתגרש ושמה בפי כל נוחה ומעט אשר קורין אותה מחלה נוחה ושני השמות נכתבו בכתובתה ולחתום אינה יכולה ורצה מעלתו לומר דיכתוב שני גיטין וכמ"ש בט"ג סי' כ"ט בלקוטי השמות באשה ששמה פריידא בילא והרוב קורין אותה בילא ומצריך שני גיטין ושם שני השמות הם לעז וכאן שניהם לה"ק וגם שם אביה גרשון בנו"ן בפי כל וגם בכתובה נכתב כן וחתימתו לא נמצא ודעת הב"ש והט"ז לכתוב שני גיטין באחד גרשון ובאחד גרשם וע"ז מתמה דעכשיו נקראו כלם רק גרשון לבד ולא במ"ם ומדוע נצריך שני גיטין וא"כ צריך ד' גיטין אמנם לאשר קשה ליתן ד' גיטין ע"כ דעתו נוטה לתת שני גיטין אחת בשם מחלה נוחה דמתקריא נוחה בת גרשון וזה העיקר והשנית בשם נוחה דמתקריא מחלה נוחה בת גרשם. והנה לפענ"ד בשמה העיקר לכתוב מחלה נוחה דמתקריא נוחה ובשם אביה לכתוב שני גיטין דמה שמתמה הא עכשיו לא נקרא שום אדם רק גרשון לפענ"ד יש לחוש דשמא אבות אבותיו נחלו ומצאו בס"ת שם גרשם ונקרא כן וע"כ יש ספק שמא שמו גרשם וע"כ יש לכתוב שני גיטין כנלפענ"ד ברור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף