שואל ומשיב/ב/ג/נח
שואל ומשיב 
ב ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
למדתי אז ביומא דף י"ג ע"ב ושם בתוס' ד"ה ולחדא מביאין דברי הירושלמי דפירש מתקינין מזמנין אותה שאם תמות אשתו שיקדש אותה ביוה"כ ופריך ולא נמצא כקונה קנין בשבת ומשני משום שבות התירו במקדש וק"ל דמה פריך הירושלמי והא כל הטעם דאין מקדשין בשבת גזירה שמא יכתוב וקשה לי לפי מה דקי"ל דשואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני כדאמרו בשבת דף קמ"ח והטעם דהלואה לזמן מרובה ושאלה היא רק לזמן מועט ולפ"ז כאן דאינו רק לזמן מועט דהא וכפר בעדו ולא בעד שני בתים א"כ לא שייך דלמא אתי למכתב. מיהו זה אינו דלהירושלמי מקדש לה ביוה"כ כשתמות אשתו א"כ שוב שייך גזירה שמא יכתוב. אמנם אי קשיא הא קשיא דהרי אמרו שם דמקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ברגל וכתב הרמב"ם הטעם שזו מצות היום היא וא"כ כאן דודאי מצות היום דבעינן וכפר בעדו ובעד ביתו וא"כ למה לא שרי. הן אמת דרש"י כתב שם טעם אחר כיון דהקרבתן דוחה גם קדושתן דוחה ע"ש ולדידיה לא קשה אבל לפמ"ש הרמב"ם פכ"ג הי"ד משבת הטעם שחובת היום היא א"כ גם כאן לא קשה וגם ממצוא חפצך לא שייך בזה דחפצי שמים מותרי' ועיין בש"ע או"ח סי' ש"ו וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |