שואל ומשיב/ב/ג/נא

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן נא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב' משפטים כ"ד שבט שנת תרח"י לפ"ק להרבני המופלג מוהר"ר יוסף שורשטיין נ"י.

מה שהקשה אותי במ"ש הרא"ש בחולין דף קי"ג דהרי"ף לא הביא אלא הך דר"ע ולא דריה"ג משום שפוסק הלכה כר"ע ואי ס"ל דרבנן פליגי עליה דר"ע הא קי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו אלא ודאי ס"ל דלא פליגי אלא ת"ק אמר שנוהג בבהמה טהורה דוקא ולא בטמאה ור"ע מפרש מהיכן נתמעטו חיה ועוף ובה"ט עכ"ל וע"ז הקשה דבריש פרק כל הבשר דף ק"ג אמרו שם בהדיא רישא רבנן וסיפא ר"ע ומשני דרבי נסיב לה אליבא דתנאי וכו' הרי בהדיא דרבנן חולקין על ר"ע ויפה הקשה ובאמת שהתוס' בדף קי"ג כתבו בהדיא דרבנן פליגי על ר"ע אבל לא הביאו מהך דריש פירקין הנ"ל ובראשית ההשקפה אמרתי דלרב אשי דאמר כולי ר"ע היא א"כ אין ראיה דרבנן פליגי עלה דר"ע אבל פשטת הלשון דמוקי כר"ע דוקא משמע דרבנן פליגי וכאשר עיינתי בזה אמרתי בראשית העיון לכאורה דבר חדש דר"ע אמר חיה ועוף אינם מן התורה. ולכאורה יש לומר עפ"י מ"ש הרמב"ם בספר המצות ובספר היד דמדברי סופרים נקרא גם שהוא מדאורייתא רק שאינו מפורש נלמד מאחת מי"ג מדות זה נקרא מדברי סופרים ועיין בהה"מ ובכ"מ ריש הלכות אישות גבי הכסף מד"ס נלמד מזה דלהרמב"ם יש שני מיני מדברי סופרים. יש מדברי סופרים ממש שאינו בכלל תורה כלל רק שרבנן גזרו בזה אטו תורה ויש שהוא מדברי סופרים ועיקרו בתורה וכמ"ש. ולפ"ז יש לומר דזה דדייק ר"ע דחיה ועוף אינם מן התורה והיינו דמן התורה אינו אבל מדברי סופרים יש בו והיינו בחיה אפשר דהוא מדברי סופרים ובכלל תורה הוא ויש דעיקרו מדברי סופרים ממש והיינו עוף וזה לדעתי מ"ש רב אשי כוליה ר"ע וה"ק מהן מדברי תורה ומהן מדברי סופרים והיינו דעכ"פ מן התורה אינו ולפ"ז שוב עולים גם דברי הרי"ף דרבנן דריש פירקין אמר מהן מדברי סופרים ויש בו שני משמעות אם מדברי סופרים ממש או מדברי סופרים ובכלל תורה וא"כ לא פליגי רבנן על ר"ע ולכך קאמר כוליה ר"ע דלרבנן אפשר דאינו רק מד"ס ממש ור"ע מחלק ביניהם גם בדברי סופרים גופא. ובמ"ש יש ליישב דברי הרמב"ם פ"ט ממ"א ה"ד שכתב דחיה ועוף אינן מן התורה ואילו ב"ה מפ"ב כתב דחיה היא מפי השמועה ועוף אינו רק מדרבנן וכבר הקשו עליו הכ"מ והלח"מ ולפמ"ש יש לומר דבאמת רבינו נסתפק בזה אי חיה הוה מדברי סופרים ממש או שהוא מדברי סופרים ובכלל התורה ולכך השכיל רבינו וכתב בה' ממרים שחיה היא בכלל משמעה של תורה אבל במ"א השכיל לכתוב שחיה ועוף אינו באכילה מה"ת ולכך מותר לבשלו ומותר בהנייה ואסור באכילה מדברי סופרים והיינו שחיה הוה בכלל מדברי סופרים ובכלל תורה ועוף אינו רק מדברי סופרים ממש אבל שניהם בכלל מד"ס הן ולכך מותר לבשלו ובהנאה דכיון דאינו מן התור' ממש אי אפשר לאסרו ולומר שהוא מן התורה שהרי משמעות הכתוב אלא גדי בחלב אמו ממש וא"כ ניהו שגם שאר בשר בהמה טהורה היא בכלל התורה אבל חיה יצא מזה עוד דרגא ומותר עכ"פ בבישול ובהנאה והמעיין בפ"ט ממ"א שם ימצא בלשון הרמב"ם שאפשר שכיון לזה. ובזה מיושב מ"ש ר"ע חיה ועוף אינו מן התורה ולהרי"ף כפי מ"ש הרא"ש קאי על רבנן דלעיל ומפרש לה מקרא ומשמע דעכ"פ מדרבנן אסור לבשל ובהנאה אסור וזה אינו דר"ע דלא אסר רק מדרבנן מותר בהנאה ובישול ושאל הנ"ל אותי ע"ז ולפמ"ש אתי שפיר דזה דכוון ר"ע דאינו מן התורה והיינו מן התורה ממש אבל מדברי סופרים הוא והיינו חיה מדברי סופרים ובכלל תורה ועוף מדברי סופרים גמור ודו"ק היטב ומ"ש בדף קט"ז עוף איכא בינייהו היינו דלפמ"ש לר"ע חיה ועוף הוא מדברי סופרים אבל חלוקין הן עוף מדברי סופרים ממש וחיה מדברי סופרים ובכלל התורה וריה"ג ס"ל בחיה דאורייתא ממש ועוף אף מדרבנן שרי ובזה מבואר מה שנחלקו בזה ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף