שואל ומשיב/ב/ג/מא

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן מא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תמול בלילה נשאלתי מהרב המאוה"ג וכו' מוה' איצק שור נ"י האבד"ק באקשעוויטץ שאירע שבתולה אחת מכפר הסמוך לשם נתעברה מעכו"ם אחד ויש לחוש שמא ירצה העכו"ם לקחת הולד לעבוד עבודה נכריה ורצה להשיאה לאיש בעודה מעוברת ושאל אותי בזה והנה דברי הנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' ל"ח שחידש דמעוברת חבירו לא שייך לגבי עכו"ם דאינו מקרי חבירו ולא היה בכלל הגזרה ובאמת שדבריו חלושים דל"מ לשיטת הרמב"ם דהטעם משום דחסה א"כ גם בזה שייך דחסה דהא הולד כשר וגם לשיטת התוס' והפוסקים כתב ר"ת דכל מה דהיה אסור לפי הס"ד משום דחסה גם אח"כ לפי המסקנא אסור וא"כ שוב שייך לאסור גם בזה ומ"ש הנוב"י דדחסה ל"ש וישב דברי הרמב"ם המעיין יראה שהוא דוחק גדול לא ניתן להאמר ולבנות ע"ז יסוד וגם תמוה הא האיסור הוא משום ובשדה יתומים אל תבא כמ"ש התוס' בסוטה דף כ"ז וא"כ גם בזה שייך משום יורד לאומנות חברו וכמ"ש הבית מאיר בצלעות הבית וגם מ"ש חבירו לא מקרי עכו"ם עיין מ"א סי' תק"א ומ"ש עליו בהגהותיו. אמנם אחר העיון נראה דהנה זה רבות בשנים הקשיתי היאך שייך חשש דחסה והא אינו מצוה על העוברין וא"כ גם כשיהרגו הוא פטור מכ"ש לחוש לזה ודאי אין חשש בזה. אך נראה דכל הטעם דאינו מצוה על העוברין כתב המזרחי פ' משפטים דלא שייך חזקת חיים טרם שיוצא לאויר העולם ולפ"ז כיון שבאמת עפ"י רוב יחיה ויצא לאויר העולם וא"כ שפיר תקנו דאף דאם אירע שהרג העובר פטור דמי יודע אם היה חי אבל לעשות תקנה כוללת והרוב מעיד שחיה יחיה שוב עושין תקנה דעפ"י הרוב יבא לכלל חיים וז"ב כשמש. ובזה אני אומר דבר נחמד ליישב שיטת הרמב"ם דהטעם משום דחסה והקשו כלם הא נדחה הטעם הלז ולפמ"ש הא המסקנא הוא דסתם מעוברת למניקה קיימא וא"כ זה ג"כ משום רוב דודאי יחיה ותצטרך להניקו וכיון שכן שוב חשש דחסה במקומו גם כן וז"ב:

ובזה נראה לפענ"ד דלכך במעוברת מעכו"ם לא שייך זאת דהא נכרי ועבד הבא על בת ישראל דהולד כשר נחלקו רש"י ותוס' בכמה מקומות ומהם בקידושין דף ע"ה ושיטת התוס' דצריך גירות ואל"ה לא הוה דינו כישראל ולפ"ז לא שייך דחסה דהא אינו מצווה על עוברין בישראל וא"ל דעפ"י רוב יהיה חי דזה אינו דהרי בב"נ לא אזלינן בתר רוב כמ"ש הפרי מגדים ביו"ד סי' ס"ב דאחרי רבים להטות בישראל נאמר וא"כ טרם שנתגייר הוה עדן נכרי ובנכרי לא אזלינן בתר רוב ושוב לא שייך חשש דחסה כנלפע"ד. ועיין במהרש"א בקידושין שם ובתשובה הארכתי בזה וא"כ גם לשיטת ר"ת אתי שפיר דגם לחשש דחסה אין מקום במעוברת מעכו"ם וגם מטעם יורד לאומנות חבירו הנה כבר ביארתי בתשובה דמצד האם ליכא חשש כמ"ש הראב"ד בהא דאסור לחפור בורות שיחין ומערות בשיעבודו של חברו היינו דוקא אחר אבל הלוה בעצמו יכול לומר אנא בדידי קא עבידנא וכמ"ש הש"ך בסי' שפ"ו בשמו וא"כ האשה בעצמה אף שמשועבדת לבעל מכל מקום מצד עצמה מותרת לקלקל השיעבוד ולא נשאר האיסור רק מצד הנושא דהוא אסור לקלקל שעבוד חבירו:

ובזה כתבתי בתשובה דלכך נקט לא ישא אדם מעוברת חבירו דהיינו מצד הנושא דאומרים לו למה לך לקלקל שדה חבירו ולכאורה הולד אין לו זכיה ולא משתעבד ליה ולא שייך זכיה להולד רק לאבי הילד שייך שהיא משיעבדת לו וממילא חל הזכייה להילד היולד וירושה ממילא קא אתיא ועיין בסי' ס"ו ולפ"ז זהו כשהוא ישראל שייך לומר שנשתעבדה לו אבל כשהוא נכרי ולא שייך זכיה וקנין בעכו"ם א"כ לא חל השעבוד כלל ושפיר מותרת להנשא ולא שייך הענין דמעוברת חבירו בנכרי ואף אם נימא דשייך חבירו גם לנכרי אבל הטעם דמעוברת חבירו לא שייך בזה. ובזה יש לומר דזה הטעם גם בזונה מישראל דלא שייך שעבוד בזונה דאינו מבורר למי נשתעבדה ובכה"ג לא שייך שעבוד וגם לא הכניסה עצמה להשתעבד לו ולפ"ז בנ"ד דהוא מנכרי וגם בכפר רובן נכרים ובכה"ג לא חיישינן ומה גם שיש חשש שילקח להיות עבודתו זר נכרי' בודאי ל"ח וגם בנכרי בודאי קריא מופקרת ובשלמא ישראל יש לומר דלא עשתה רק פ"א והישראל חזר בו אבל בנכרי' ודאי הפקירה עצמה אליו כמה פעמים והרי אמרו דקשה לפרוש הנבעלת מנכרי ובודאי מותרת. אמנם מה שחידש הגאון בנו"ב דאף אם הוא ספק מישראל או מהנכרי עכ"פ מידי ספק לא נפקא וספק דרבנן לקולא תמהני דהא הוא ספק סכנה ובודאי גם בדרבנן להחמיר ומה גם לפמ"ש הרמב"ן בשרשין דהא דספק דרבנן לקולא הוא כמו מחילה שמחלו חז"ל לבלי השוות איסורם לאיסור תורה וכאן לענין חשש סכנת פ"נ בודאי יכלו לגזור להאלים גזרתם וא"י למחול חשש ספק פ"נ של זה הילד וז"ב כשמש. שוב ראיתי בשו"ת חתם סופר סי' ל"ב שדחה דברי הנו"ב הלז מטעם דאדרבא במעוברת מעכו"ם גרע שאין לו שום מרחם והולד כשר והנה לפמ"ש הדבר ברור דבנכרי לא שייך התקנה הלז כמ"ש ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף