שואל ומשיב/ב/ג/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן לא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב מוה' מרדכי צבי פאפיגייא נ"י ברישא בענין חזקות בתקיעות

במה ששאל שהרב הגאון המנוח מוה' יחזקאל צ"ה ז"ל אב"ד דשם היה לו חזקה בתקיעות ולעת זקנתו כי היה חלש ותש כח לקח לו למסייע ת"ח בעיר ירא ד' והיה הרב ז"ל מברך ותקע תקיעות מיושב ועל הסדר תקע תקיעות מעומד ואם הרב נתעלף באמצע התקיעות היה זה תוקע התקיעות מיושב גם כן ופעם אחת נפל הרב למשכב ובאו הגבאים ושאלו את מי יכבדו בתקיעות ואמר שינתן להמסייע ונתרצו כל העדה ונתנו להמסייע ובשנה אח"ז כששב הרב האב"ד לאיתנו חזר ותקע הוא תקיעות מיושב והמסייע תקע של סדר מעומד ובשנה זו כשמת הרב ז"ל ולקחו רב אחד ע"פ הקרייזאמט טוען המסייע כי לו חזקת התקיעות והרב אומר שיהיה רק מסייע כמו שהיה מקודם והיינו תקיעות מעומד והקהל רובם רוצים רק בהמסייע ואם הרב אינו רוצה לצאת בתקיעות שלו ילך לו למקום אחר לשמוע תקיעות וע"ז כתב מעלתו דהדין עם המסייע והביא הך דאמרו ביומא דף י"ג הלכה כר"י ומודה רבי יוסי שאם מת ראשון חוזר לעבודתו. והנה לכאורה אמרתי דכאן לא שייך זאת דלפענ"ד דוקא שם מודה ר"י דלפי מה דס"ל לר"י דהשני אינו עובד לא ככה"ג ולא ככה"ד כה"ג משום איבה וכה"ד משום מעלין בקדש וא"כ נסתלק לגמרי מעבודתו והפסיד גם מה שהיה לו מקודם עכ"פ כה"ד לכך אמר מת ראשון חוזר לעבודתו אבל כאן שיש לו מה שהוא שלו א"כ למה יחזיר לעבודתו הא כל שהראשון חזר לעבודתו נסתלק זה לגמרי:

ובזה נראה לפענ"ד מ"ש התוס' ד"ה הלכה תימה הלכתא למשיחא וכתבו דנ"מ לענין פרנס הממונה על הציבור שעבר מחמת אונס שכשיעבור האונס חוזר לשררותו וגם נוהגין כבוד בשני ותמה המהרש"א דזה שהראשון חוזר לעבודתו גם ר"מ ס"ל כן ועיין מג"א סי' קנ"ג ובשו"ת כנסת יחזקאל סי' י"ב ובמ"ג שם מ"ש בזה ולפמ"ש אתי שפיר דלפמ"ש זה תלוי בזה דלר"מ דשני כל מצות כהונה גדולה עליו א"כ כשמת הראשון יכולין לתת הגדולה לכה"ג אחר וזה ישאר כמו שהיה ועכ"פ לא נגרע מאשר היה כבר אבל לר"י דשני נפסל לגמרי לכך תקנו שאם ימות יחזור לעבודתו ולפ"ז בפרנס דיכולין גם לאחר לכבדו א"כ אין השני חוזר לעבודתו וז"ש גם בשני נוהגין בו כבוד. וגם נראה לפענ"ד דאתי שפיר מה דאמרו שם ומודה ר"י שאם עבד עבודתו כשרה ולא נודע למה אשמעינן זאת ועיין כנס"י ומ"ג שם ולפמ"ש גם זה תלוי בזה דבאמת מה דאמרו מעלין בקדש ולא מורידין לכאורה תמוה דהא כל שאינו ראוי לכהן גדול אדרבא זה כבודו שישתמש עכ"פ כהן הדיוט וכעין מ"ש הט"ז קנ"ט ס"ק ד' וכמדומה שראיתי קושיא זו על הט"ז. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת התוס' הקשו איך אפשר לשמש כהן הדיוט הא מה"ת דינו בכהן גדול וכה"ג שמחוסר בגדים ששימש פסול וכתבו דמסתלק בפה ולפ"ז כיון דצריך לסלקו מדין כהונה גדולה אין לך ביוש גדול מזה וגם לא יחזור לעבודתו כשמת הראשון ומזה ממילא מבואר דאם עבר ועבד דיש לו דין כה"ג דאל"כ שוב לא היה צריך להסתלק בפה וא"כ בנ"ד שיש לו חזקתו הראשונה א"כ מה איכפת לזה. וגם נראה לפענ"ד דכאן מה שתוקע בסדר מעומד זה עדיף דהרי באמת עיקר התקיעות הן על סדר ברכות כמ"ש הר"ן ואף דהראשון מברך מכל מקום זה עדיף דהא התקיעות מיושב אינם רק לערבב השטן כמ"ש הר"ן:

ובזה נראה לפענ"ד ליישב דברי הרי"ף מ"ש בשם בני מתיבתא דאם שח בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד דראוי לגעור בזה והרז"ה תמה וגם הר"ן צווח דמה ענינו לתפילין דכאן כבר התחיל במצוה רק שלא גמרו וכה"ג לא שייך הגערה ולפמ"ש אתי שפיר דכאן לא התחיל במצוה דזו שמיושב אינו רק לערבב השטן ודו"ק היטב:

והנה בר"ה שנת תרי"ז הגיעני תשובה ע"ז מהרב מוה' חיים וואלירשטיין נ"י נכד הרב המנוח מוה' יחזקאל האב"ד ד"ק רישא שראה תשובתי והנה הוא רצה לפסול את המסייע מחזקתו משום דדוקא כשהקהל קבלו אותו לתוקע הוא דשייך לומר דאם מת הראשון חוזר לעבודתו משא"כ כשהרב המנוח אב"ד ז"ל כבדוהו בעת חליו זה לא מקרי נתמנה מפי הציבור וטעמו דהרי בשו"ת מהר"ם ב"ב סי' קל"ט מבואר דמה שהחזיק אדם באיזה מצוה א"י למכרו ולמסרו לאחר רק הבן יורש אותה מצוה ועיין בסי' קנ"ג ס"ב בש"ע וא"כ לא היה כח למסור. לאחר חזקתו. והנה יפה השיב מוה' מאטיל הנ"ל דכאן כבדו אותו כל הקהל בפירוש ואף אם לא אמרו בפירוש עכ"פ סתמא מהראוי לומר שנתרצו דאל"כ לא יצאו בתקיעות המסייע דהוה כחוטף מצוה וגזל הוא וגם הם לא רצו שיהיה הוא תוקע וע"כ שמסתמא נתרצו מה גם שזה דוקא מה שכבדו לאדם אחד באיזה הזמנות יכולין הציבור לומר בך בחרנו ולא לתת לאחר אבל כאן זה ענין ששייך להרב האב"ד שיבחר בתוקעים ובכל עניני קודש וא"כ היה רשות לתת לאחר ואני מוסיף דבזה לא שייך ירושה דאולי היורשים לא יכלו לתקוע ומי יודע אם יהיה בר הכי לתקוע ולא כל אנשים יכולין לתקע ומעולם לא שמענו שהבן יהיה מוחזק בחזקת אבותיו בזה הענין ואם מינוי הרבנות לא רצו לתת על נכדו מכ"ש מינוי התקיעות וז"פ. ומ"ש על מה שחדשתי דלר"מ אינו מתמנה להיות כה"ג ויכולים לתנה על ראש אחר וע"ז כתב דא"כ איך שייך ומודה ר"י הא לר"מ אינו כן יאמין לי כי אתי היתה ואני זוכרכי אמרתי כן דלר"מ כיון דהשני כל מצות כה"ג עליו פשיטא דעכ"פ אם אין אחר שיהיה ראוי שהשני חוזר לעבודתו אבל לר"י גם כן מודה שאם מת הראשון שהשניחוזר לעבודתו ואדרבא עוד יותר מזה. אמנם מה שתמה על הפ"י בחידושיו למגלה דף ט' שחידש דלר"י אם עבר ועבד בשמנה בגדים עבודתו פסולה דהו"ל יתיר בגדים וע"ז תמה מעלתו דהרי אמרו בהדיא דרבי יוחנן אמר הלכה כרבי יוסי ומודה שאם עבר ועבד ככה"ג כשר וגם באמת נכון הדבר דע"כ לא כתבו התוס' רק אם הי' מסלקין אותו אבל כל שלא נסתלק שוב יש לו דין כה"ג:

הנה באמת זה חומרא ותימה גדולה על הפ"י שבמקומו בסוגיא טעה כ"כ. אמנם למען כבודו אמרתי להשיב עפ"י מה שהקשו האחרונים וגם הפ"י בעצמו שם דר' יוחנן פסק כסתם משנה והרי סתם משנה הוא כר"מ. הן אמת דגם זה תמוה דרבב"ח אליבא דרבי יוחנן לית ליה דסבר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה כמבואר בגיטין דף פ"א ע"ב אמנם גם אם נימא דגם רבב"ח ס"ל כן כמבואר בחולין דף מ"ג ועיין בהגהות הגאון מוהר"י פיק ז"ל אבל לפענ"ד נראה דלכך חידש ר' יוחנן דאם עבר ועבד עבודתו כשרה וא"כ ע"כ דלא נסתלק מכה"ג וא"כ ל"ק מסתם משנה די"ל כמ"ש הרשב"א דבאיסורא דרבנן לא מיירי דלא נפסל רק משום איבה אבל הפ"י יישב קושית הרשב"א אליבא דר"י אמר רב דלא אמר הלכה כר"י ומודה שאם חזר ועבד רק שאם מת הראשון חוזר לעבודתו ויש לומר דהוא ס"ל דבאמת כבר נסתלק כיון דר"י אומר דמצד הדין אינו עובד ככה"ג משום איבה לא גרע מסלקו בפה דלא גרע גזירת חז"ל משום איבה מאילו סלקו בפה רק דאם מת הראשון חוזר לעבודתו וממנים אותו אח"כ שנית וא"כ לא קשה קושית הרשב"א. ואף דהפ"י בוודאי לא כיון לזה כאשר יראה המעיין בפ"י שם מ"מ לפענ"ד מסתבר הדבר בפ"ע דזה שמחולקים ר"י ורב בסברת ר' יוסי ודו"ק. ועכ"פ מ"ש למעלה יש לו יסוד גדול. ומ"ש מעלתו לתמוה על השער אפרים הובא בלקט הקמח דאם יושב בבית האסורים חייב במזוזה ותמה דלמה לא הביא הך דיומא דלא יאמרו כה"ג יושב בבית האסורים ובאמת שבשער אפרים מוזכר ראיה זו ועיין ביד שאול סי' רפ"ו שפלפלתי עליו:

והנה נסתפקתי דבר חדש לר"מ דס"ל כל מצות כהונה גדולה עליו איך הדין אם אירע לו לזה הכהן יבמה והרי כל אלמנה לכה"ג אין עשה דוחה ל"ת ועשה ובמן האירוסין שייך גזירה ביאה ראשונה אטו שניה וכאן כיון דבאמת כה"ג מסתלק בפה כמ"ש התוס' דמה"ט ל"ח מחוסר בגדים וא"כ שוב הו"ל כהא דאמרו בכתובות דף מ"ם כיון דאילו אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל וה"ה כאן הוה ליה עשה קלישא ומה גם דבאמת להריב"א הא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה הוא בשביל העשה דמה אילמא האי מהאי וכאן דזו עשה קלישא דיכולין לסלקו א"כ פשיטא דעשה דיבום חמורה ומצוה לסלקו ומכ"ש דלא שייך גזירה משום ביאה שניה דבאמת אם יעבור ויבא אליה ביאה שניה נוכל לסלקו טרם שיבא עליה וליכא שום עשה ול"ת דנעשה כה"ד וא"ל כיון דאם מת חוזר לעבודתו שוב יש לחוש דלמא ימות הראשון ואח"כ יבא עליה באיסור דזה אינו דהרי באירס אלמנה ואח"כ נעש' כהן גדול יכנוס מכ"ש בכה"ג מיהו יש לומר דלר"מ דמה"ד שני ג"כ הוא כהן גדול שוב אסור לסלקו וממילא אסור לייבם אמנם לר' יוסי דס"ל דאינו לא כה"ג ולא כה"ד יש לעיין בכה"ג איך הדין. ובזה נראה דלכך העתיק הרמב"ם הך דכל מצות כהונה גדולה עליו ונתקשה הכ"מ למה העתיק דברי ר"מ והרי פסק כרבי יוסי ולפמ"ש יש לומר דבזה פסק כר"מ דמדינא מצות כהונה גדולה עליו רק משום איבה תקנו שלא ישמש בכהונה גדולה וא"כ שוב אסור ליבם ודו"ק היטב:

והנה בירושלמי פ"ק דיומא ה"א אמרו מתקינין לו כהן אחר תחתיו ומה מייחדין לי' עמי' א"ר חגי משם דאין מיחדין ליה עמה דיקטל לי' והנה הק"ע פירש משם דהיינו שהיה מבבל ולפענ"ד הדבר ברור דבירושלמי רגיל להמצא שיהי' אומרים משה דהיינו שרוצים להחליט שהדבר כן ואומרים משה כאלו נשבעו במשה ע"ה וז"ש א"ר חגי משה דהיינו שנשבע במשה דאין מיחדין דאל"כ יקטלו אותו וראיתי בפ"ק דמגילה הלכה יו"ד שם הובא ג"כ המאמר הלז וכתב שם א"ר חגי משה דיינין מיחדין לי' עמיה דיקטל לי' ולפענ"ד ברור דהן שני תיבות משה דיינין מיחדין לי' עמי' והיינו שאם מייחדין ליה עמיה אז קטלינן לי' והק"ע הגיה גם שם ולפענ"ד הדבר ברור כמ"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף