שואל ומשיב/ב/ג/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן כו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה שנתחדש לי יום ב' ל"ד לעומר שנת תרל"ב. על דבר מה שחדש בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ"ג לחלק בין מה דאמרו מלתא דעבידא לגלוי' לא משקר לבין מה דאמרו גילוי מלתא בעלמא הוא דמלתא דעבידא לגלוי הוא הדבר שאין לנו בו שום ידיעה וגילוי לא בעדות ולא באומדן דעתא אלא מה שהעיד בו זה העד אלא שאינו במדרגת שאר עדיות שיוכל להעמיד העד בדבריו כנגד המכחישין אבל הוא באופן שיוכל להתברר בירור אמיתי וגילוי מלתא היא בהפך מזה שהדבר קרוב לנו להיות נודע כמו שמעיד זה אלא שמכוסה ונעלם קצת ואחרי שגילה לנו זה העד אותו כיסוי הוחזק הדבר בדעתינו כאילו נודע לנו ע"פ ראיותינו ואלו שני ענינים הפכים במציאותן דבגילוי מלתא העדות מאוחר אל הדבר הנודע ובמלתא דעבידא לגלוי העדות קודם ואפשר היה לומר שיהא נאמן בגילוי מלתא ולא יהיה נאמן במלתא דעבידא לגלוי יעו"ש שהאריך בזה. ואני תמה שלפי דבריו דהך דאשתמודענא הוא גילוי מלתא וכן אמרו באמת ביבמות דף ל"ט אבל הרמב"ם כתב בפ"ד מיבום הלכה ל"א שזהו דבר העשוי להגלות הרי שמערבב מלתא דעבידא לגלוי עם גילוי מלתא וכן נמצא גם ברא"ש בג"פ דף קס"ז שכתב ג"כ לענין היכר איש ואשה כתב הלשון מלתא דעבידא לגלוי הוא מידי דהוי ביבמות להכיר שהוא אחיו מן האב משום דעבידא לגלוי הוא ובאמת בש"ס איתא גילוי מלתא בעלמא הוא וכפי הנראה לא חלקו בזה ולפענ"ד שיטת הרמב"ם שהוא מחלק בין עביד לגלוי שאינו דבר ברור שיתגלה ובין גילוי מלתא שעשוי להגלות והיינו שבודאי סופו שיתגלה הדבר וזהו הנקרא אצלו גילוי מלתא וכעין זה נראה משו"ת הריב"ש סי' קנ"ז. ובזה נראה לפענ"ד שמ"ש הרמב"ם פי"ג מגירושין בסופו לענין מלתא דעל"ג. ובאמת אינו ענין לגילוי מלתא אבל אם נימא מטעם דדייקא ומנסבא א"כ עשוי להגלות מקרי אמנם הרמב"ם לא הזכיר זאת רק הראב"ד והרמב"ם לא כתב רק מטעם מלתא דעבידא לגלוי ודברי הה"מ שכתב שם שהרמב"ם סמך על הטעם מלתא דעבידא לגלוי כמו בהכרת שמות בגיטין וחליצה הוא תימה דהכרת שמות הוא גילוי מלתא וכאן הוא רק מלתא דעבידא לגלוי ואף לשיטת הרמב"ם שפירש גילוי מלתא היינו עשוי להגלות כאן אין עשוי להגלות ודברי התשב"ץ וודאי תמוהין הן שדברי הה"מ הן להיפך מדבריו. ועיין ברמב"ם בפי"ב מהלכות גירושין שכתב דעד נאמן במיתת האיש דהוה דבר העשוי להגלות ואם כן מבואר דגם זה מקרי מלתא דעבידא לגלוי ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף