שואל ומשיב/ב/ב/עט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן עט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב מו"ה טודרוס הכהן נ"י מפודהייץ:

ע"ד אשר שאל במה שאירע שאחד לוה מחבירו שתי מאות ר"כ ונתן לו טראטע ובהגיע זמן הפרעון תבע לו שישלם לו ולא רצה והלך עמו לדיני ישראל וסירב לפני הרב מלעמוד לד"ת כי הוא גבר אלם והלך זה המלוה לפני ערכאות והוציא הוצאות ויצא משפטו שישלם לו והלך הלוה מסר אותו לקרימנאל בעלילות שקרים ולבסוף לא החריך רמיה צידו ויצא משפטו שישלם הקרן והוצאות וכאשר ראה הלוה שכלתה אליו הרעה בא לפני מעלתו לדון ופסק שישלם הקרן וכל הוצאות וע"ז יצאו מערערים באשר שלא הראה סירוב להרב וע"ז כתב מעלתו שגלוי וידוע שהרב לא היה נותן לו סירוב שהוא גבר אלם וע"ז כתב מעלתו שכיון שהמנהג היום שכל שיש לו טראטע א"י לטעון שום טענה נגדו ואינו יכול לטעון פרעתי כמבואר בתומים סי' ס"ט וא"כ הוה כמחייב עצמו שאם לא ישלם לו ילך לפני ערכאות וכה"ג מבואר בסי' ס"א ס"ו והנה כוונתו לדברי הסמ"ע שם אבל הט"ז חולק שם על הסמ"ע ע"ש וגם הסמ"ע לא כתב כן רק היכא שכתב כן בשטר בפי' ע"ש ועיין ברמ"א סי' רמ"ח ס"א והיא מהריב"ש ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ס"א שחולק בזה ועמ"ש בהגהות שלי שם:

אמנם הדין דין אמת דכאן הלך לתבעו בפני ד"ת ולא רצה לקבל ואם כן ניהו שלא נתן לו ש"ס כיון שגלוי וידוע שלא היה מקבל והרי סופו הוכיח על תחלתו שמסרו לקרימינאל פשיטא שיש לחייבו ועיין בש"ע סי' כ"ו ס"א בהג"ה ואף שכתב רמ"א שם דהסברא ראשונה עיקר כבר חלק עליו התומים שם ועיין בנתיבות שם מיהו אף להרמ"א היינו כשלא הלך כלל לד"ת אבל כל שהלך לד"ת שוב נזקקין לו בודאי דלא שייך הטעמים של התומים שם וגם שם נתחייב בדיניה' אבל כל שיצא זכאי בדיניהם וגם בדינינו הדין ברור דבח"כ א"י לטעון פרעתי כמ"ש התומים סי' ס"ט וכ"כ בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק חו"מ סי' יו"ד אם כן הדבר ברור שמחוייב לשלם לו הוצאות שהרי הוא גרם לו בעבור שלא רצה לדון בד"ת וגם הריבית אם עשה ע"פ היתר עיסקא בודאי מחוייב לשלם גם על מה שנמשך אח"כ דע"פ דין מותר כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' קע"ז ואף שבספר מים קדושי' חולק על זה ע"ש ובלב"ש מ"מ הדין כמ"ש הט"ז ומה גם בכהאי גוונא שלא רצה לשלם לו בודאי הדין עם הט"ז וזה ברור לפענ"ד. אח"כ אמרתי דבר חדש דכיון דבטראטע יכול למכרו לעכו"ם גם כן א"כ הוה כמתחייב עצמו ללכת בערכאות כי יוכל הלה למכרו לעכו"ם וצ"ע דלפ"ז כל הוועקסלין שלנו יהי' הדין כן ועיין שו"ת רמב"ן סי' כ"ג שהביא התומים סי' ס"ט ס"ק ה' הנ"ל נראה שכיון למ"ש דז"ש שיכול להוציאו בערכאות ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דבזה מיושב מה שהאריך התומים סי' כ"ו ס"ק א' לתמוה על מנהג ק"ק מיץ שנוהגין לדון בפני ערכאות בח"כ והוא צווח ככרוכיא. ולפמ"ש יש מקום ליישב שלא יעשו כ"כ עבירה דהוא משום דכיון דיכול למכור לעכו"ם ועכו"ם המוכרו לישראל הבא מכח עכו"ם דינו כעכו"ם ועיין סי' ס"ו וסי' מ"ה וסי' קצ"ד ובסמ"ע האריך שם בזה וא"כ כיון שאם היה מכרו לעכו"ם ועכו"ם מוכרו לישראל יש לו זכות עכו"ם וא"כ גם הישראל הראשון יש לו זכות זה שהרי כן הענין של ח"כ שיוכל למסרו להרבה אנשים ישראלי' ועכו"ם להבדיל כנלפענ"ד ללמד זכות על מנהגי ישראל שלא יהיו חלילה עושי רשעה:

והנה בכ"ד שבט שנה הנ"ל הגיעני מכתב מהרב האבד"ק פודהייץ נ"י והוא ג"כ על המעשה הנ"ל והנה הוא כתב שלא היה בב"ד ישראל כלל קודם והנה אם לא היה תחלה בב"ד פשיטא שהדין עם הלוה אמנם מ"ש להסתפק באם לא עשה היתר עיסקא אם מותר לקבל הריבית וכתב כיון דריבית לא אתי מגזל דריבית מדעתיה כמבואר בב"מ דף ס"א ולפ"ז כל שהגבהו ע"י נמוסי ערכאות זה הוה שלא מדעתיה אינו רק גזל ולא ריבית הנה דבר פלא אמר דאם הוסיף חטא על פשע ולוקח ריבית שלא מדעתו יהיה נפקע איסור ריבית מהמלוה הא פשיטא דזה וזה בידו. ומה שהביא מדברי הש"ך ביו"ד סי' קע"ב ס"ק ח"י דגזל הוא ודייק מזה דמקרי רק גזל לא שמי' מתיא דפשיטא דריבית הוה גזל בודאי ואף מדעתו ג"כ אסור וז"פ וברור. ומ"ש לתמוה על התומים סי' י"ד ס"ק ה' והנתיבות נמשך אחריו דכתב דבסרבן מהראוי להיות שישבע כמה הוציא ויטול ועל זה כתב דלא ידע מה שתמוה להם דהא במסור לא עשו תקנת נגזל כמבואר בב"ק דף ס"ב וכן קי"ל בסי' שפ"ח לא הבינותי דמה ענין מסור לסרבן הסרבן הוה גזלן גמור ועשו תקנת נגזל בזה וז"פ וברור. ומאוד תמהני לדבריו למה לא הקשה על הסמ"ע שגם הוא חשב כן בעצמו:

ומדי דברי זכור אזכור מ"ש עוד לישב קושיתי בהלכות ס"ת סי' ער"ו שהקשו על הרז"ה והרמב"ן במלחמות ושיטת הרז"ה דבאו בה פריצים וחללוה הוא דוקא ברשעי ישראל ולא ברשעי עכו"ם ורמב"ן חלק בזה וכתבתי לתמוה על שניהם מדוע לא הביאו הא דנדרים דף ס"ב וע"ז כתב הוא לישב דשיטת הרז"ה הוא דקדושה שניה קדשה לעתיד לבא ולא נתבטל אף בחורבנה וכמ"ש רש"י בנדה דף מ"ו ע"ב וא"כ לא נתבטל הקדושה כלל רק ע"י רשעי ישראל והנה דבר זה מביא לידי גיחוך דכל שבאו בה פריצים וחללוה פשיטא דיצא מקדושתו ואטו אם נתקדשה ואז בשעת הקדושה אם היו באים אז פריצים וחללוה אטו לא היו יכולי'. ומ"ש דכ"ש יש בהם מועל אחר מועל זה באמת קושית הרמב"ן אבל אם נימא דיכולין להוציא ל"מ מה שנתקדשה וז"פ וברור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף