שואל ומשיב/ב/ב/נח

שואל ומשיב ‏ ב ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן נח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שוב ראיתי בשו"ת בית יעקב סי' קמ"ט שהאריך בענין הלז וקצת דברים יש לסתור ולבנות לפמ"ש ודו"ק ועיין יומא דף מ"ז דאמרו נטל את המחתה בימין ואת הכף בשמאל ופריך הש"ס יציבא בארעא וכו' ומשני זו מרובה וזו מועטת ואפילו בששניהם שווין וכמעשה דריב"ק במחבת זו חמה וזו צוננת וכ"כ הרמב"ם פ"ד מעבודת יוה"כ ה"א וקשה אכתי בשולט בשתי ידיו מאי איכא למימר דקי"ל דכשר לעבודה ואם כן מהראוי שתהיה להיפך ובפרט לפמ"ש הרמב"ם דמן הדין הי' ראוי להיות להיפך שהרי הולכה בשמאל פוסל ולא עשו רק משום חולשא דכהן גדול ואם כן בשולט בשתי ידיו מאי איכא למימר ובשלמא אטר פסול לעבודה אבל שולט בשתי ידיו מאי איכא למימר וצריך לומר דבאמת שאני יום הכיפורים דהכשרו בכך וכדאמרו במנחות דף כ"ה רק דאנן דרשינן טעמא דקראי דהי' בשביל חולשא דכהן גדול ואם כן לכך לא חלקו דכל שיהי' נ"מ בדין שוב לא דרשינן טעמא דקראי כמ"ש התוס' בכמה מקומות ועיין בתוס' ריש פ"ב דסוטה ע"ש ובכך אף בששניהם שוים ואף כמעשה דר"י בן קמחית אפ"ה לא חלקו וז"ב:

ובזה ניחא הא דפריך יציבא בארעא ולא פריך טפי דהא הולכה בשמאל פסול. ולפמ"ש א"ש דבאמת ידע הש"ס דשאני יוה"כ דהכשירו בכך וכדאמרו במנחות דף פ"ה רק דהש"ס שאל דלמה עשו כן והא הקטורת עיקר ולא מצינו מפורש בתורה לשנות בקטרת וע"ז אמר דעשו כן בשביל חולשא דכה"ג ודו"ק ולכך ר"ש דלא ידע דהכשירו בכך פשיט ממתניתין דהולכה בשמאל כשר כדאמרו ביומא דף מ"ח ע"ב אבל אנן לא קי"ל כן רק דשאני יוה"כ דהכשירו בכך ורק דהא דהי' חיוב לעשות כן הוא בשביל חולשא דכהן גדול ועיין בתוספת ישינים בדף מ"ח שם הארכתי בזה דהנה הכ"מ והלח"מ והתוי"ט במחכת"ה כלם לא זכרו דברי הש"ס דמנחות דהכשרו בכך וכתבו מה שכתבו ובמחכ"ת זה אי אפשר לאומרו כמ"ש בגליון הרמב"ם שם והעיקר כמ"ש ודו"ק. וצ"ע בירושלמי פרק הוציאו לו הלכה א' דשם משמע דלכך ביוה"כ כשר הולכה בשמאל משום דא"י לעשות בע"א וכדאמרו שם מתניתא פליגא על ר"י נטל את המחתה בימינו וכו' שניא היא שא"י לעשותו וכו' ומשמע דעיקר הי' בשביל זה ובאמת זה ודאי דאי אפשר וע"כ הכשירו בכך כדאמרו בש"ס דילן:

ודרך אגב אכתוב בהא דאמרו במנחות דף כ"ה הא אינו נושא אלא עוף טומאה שהותרה מכללו בציבור וע"ז הקשה הרב המופלג מוה' איצק שמעלקיש נ"י בהא דאמרו במעילה דף יו"ד טומאה שהותרה מכללה ופירש"י בציבור ופיגול ונותר לא הותרו מכללן ומשמע דפיגול ונותר לא הותר כלל והרי התוס' במנחות שם כתבו דפיגול ונותר הותרו מכללן בבמה והוא לכאור' תימה רבה והשבתי בזה דשם דעיקר הדרש משום דכתיב לרצון להם ודרשינן דבר שהוא לרצון במקום אחר א"כ סגי כל שהוא לרצון במקום אחר אף שאינו רק בבמה אבל במעילה שם אנו דנין על חומר האיסור ואם כן אף שבבמה הותר נותר ופגול מ"מ על המזבח לא מצינו אם הותר וחמור איסורי' משא"כ בטומאה שהותרה מכללו בציבור גם במזבח ודו"ק היטב:

והנה ברמב"ם פ"ד מפרה אדומה ה"ב שוחט הכהן בימינו ומקבל הדם בשמאל ותמהתי ע"ז בתשו' אחת דהיאך אפשר שיקבל הדם בשמאל והא שמאל לעולם פסול ועיקר הוא בימין. אמנם מצאתי בתוספתא פי"ד דנגעים לענין מצורע שאמרו דשני כהנים מקבלים את דמו אחד בכלי ואחד ביד זה שקיבל בכלי מקבל בימין וזה שקבל ביד מקבל בשמאל ובר"ש פי"ד דנגעים משנה ח' הביאה וכתב דמקבל בשמאל משום דכתיב על כפו השמאלית וכתיב נמי וטבל באצבעו הימנית הרי לפניך דמקבל בשמאל הן אמת די"ל דשאני התם דגלי קרא על כפו השמאלית אבל באמת נרא' מדברי הר"ש דכל שצריך להזות בימין ממילא הקבלה בשמאל וא"כ הוא הדין כאן כיון דצריך להזות בימין ממילא הקבלה בשמאל ומזה נרא' ג"כ ראי' למ"ש הרמב"ם דמצותה ביד והראב"ד תמה דמנ"ל דפסול דלמא דוקא למצוה והרי בכל חטאת דכתיב באצבעו ולקיחה בכלי חשוב לקיחה ע"ש ולפמ"ש הרמב"ם למדו מהך תוספתא דנגעים דלקיחה ביד ומקבל בשמאל והזאה בימין והוא הדין בפרה אבל מצאתי ברמב"ם פ"ד ממחוסרי כפרה הלכה ב' שכתב ומקבלין שני כהנים את דמו אחד מקבל בכלי וזורק ע"ג המזבח ואחד בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית וכתב הכ"מ דכ"כ בתוספתא פ"ק דזבחים והר"י קורקוס הקשה מהך תוספתא דפ"ב דנגעים הנ"ל ונדחק דמ"ש מקבל בשמאל היינו ממה שמערה בימין ע"ש ובאמת שגם בהך דפרה מובא בתוספתא הובא בר"ש פ"ג דפרה משנה ט' שנחלקו כעין זה ת"ק ור"י ע"ש והרמב"ם פסק שם כהך דר"י ובפרה פוסק כת"ק אבל הר"י קורקוס לא זכר דברי הר"ש פי"ד דנגעים שמפרש שם מקבל בשמאל כפשוטו ע"ש ובאמת שדברי הר"י קורקוס דחוקים אבל הרמב"ם פסק כהך תוספתא דפרק קמא דזבחים ועיינתי בפ"ק דזבחים בתוספתא וראיתי שם לעיל מיני' הביא גם כן מחלוקת ת"ק ור"י לענין פרה אדומה ואח"כ מבואר באשם מצורע הדין בפשיטות ואני תמה דכלפי לייא דבמצורע דכתיב על כפו השמאלית יצטרך שיערה מימין לשמאל ובפרה אדומה דלא כתיב שמאל סגי לת"ק אם מקבל בשמאל ועיין מנחות דף ט' ודף י' ובזבחים דף כ"ד. ומצאתי ביומא דף ס"א ע"ב אשם מצורע שני כהנים מקבלים את דמו אבל לא מוזכר שם רק סוף התוספתא ולא כל התוספתא ע"ש וצ"ע בכ"ז כי לא מצאתי מי שיאיר עיני בזה:

ובזה נראה לפענ"ד דבר נחמד דבת"ב אין מהראוי לומר בשחרית תפלת ענינו דבאמת יש ספק אולי לא יוכל להתענות ויהיה מחזי שקרן וכאן ל"ש לומר דעכ"פ התענה מקצת היום וכעת התענה דהנה זה דוקא בכל תעניתים שעיקר התענית מתחיל מתחילת היום ואף אם לא יגמור התענית מכל מקום כבר התענה היום אבל בת"ב דבאמת אמר ר"י בתענית דף כ"ח דאלמלא הייתי שם הייתי קובע בעשירי שבו נשרף רוב ההיכל ורבנן אמרו אתחלתא דפורענותא עדיף ולפי זה נראה לי ברור דעכ"פ אם לא גמר התענית אז לא מקרי תענית בשביל חורבן ושריפת בהמ"ק דבאמת עיקרו היה לעת ערב ורובו נשרף בעשירי רק דעושין התענית באתחלתא דפורענותא ואם כן עכ"פ עיקר התענית ושרשו הוא לעת ערב ואם כן כל שלא גמרו לא יוכל לומר ביום צום תעניתינו כי עיקר התענית מהראוי שיהיה בסוף היום ורק דלא מקרי תענית כל שלא התענה מהתחלת היום ועכ"פ ענינו לא שייך לומר אף הש"ץ דלמא לא יוכל להתענות וכאן לא שייך הטעמים שכתבתי למעלה. והנה בחידושי כתבתי דלכאורה זה דוקא בחורבן הראשון אז היה סברא להתענו' בעשירי אבל בשני דהיה ביום ט' כמבואר בתענית שם דלא הספיקו לומר מזמורים במ"ש עד שבאו אויבים ואם כן היה ראוי שיהיה בתשיעי:

ובזה ישבתי קושית הא"ר והט"א שהקשו בהא דאמרו במגלה דף ה' דאם חל ט"ב בשבת מאחרין ולא מקדימין משום דאקדומי פורענותא לא מקדימין ות"ל מטעם שמהראוי היה לאחרו על עשירי וכתבתי דבבית שני לא שייך זאת דאז מהראוי שיהיה בטבת אבל באמת בטוש"ע סי' תקנ"ח מבואר דיש להתענות בעשירי משום דר"י דאין אוכלין בשר בעשירי בשביל זה ואם איתא הא אנן אזלינן העיקר בתר חורבן שני כמו לענין י"ז בתמוז ובראשון היה בט' ועיין סי' תקמ"ט וגם בירושלמי במגלה באמת מפרש טעם זה דלכך מאחרין וע"כ נראה דבאמת מזה ראיה דכרבנן הוא עיקר דהרי מגלגלין חובה ליום חייב ולכך קרה גם בשני בתשיעי וע"כ דתשיעי היא עיקר דאתחלתא דפורענותא עדיף וגם בחורבן ראשון כיון דדרשו קרא עלי מועד דתמוז דהאי שתא מלויי' מליא כדי שיקרה בט"ב ואם כן נראה שהעיקר היא בתשיעי ואם כן לפ"ז שוב אין לומר ענינו דהעיקר היא בתשיעי וכמ"ש:

ובזה נראה לפענ"ד לפרש מ"ש הט"ז בסי' תקנ"ז דלכך אין אומרים ענינו בט"ב בשחרית משום דאקרי מועד ותמה בדגול מרבבה דהרי המתענה בשבת אומר ענינו כמבואר סי' רפ"ח וכן בר"ח כמבואר בטור סי' ר"כ ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לא משום שהוא מועד רק דכיון דכתיב קרא עלי מועד אם כן חזינן שהקב"ה גבל המועד שיהיה ביום ט"ב ואם כן שוב עיקר ההיכל נשרף בעשירי רק שאתחלתא דפורענותא עדיף ואם כן עכ"פ מהראוי שיהיה מתענה לעת ערב שאז עיקר התענית. ובזה מיושב היטב מה שנשאלתי מדברי רש"י במגלה דף כ"ב משמע שהיו אומרים ענינו בע"ש ע"ש בד"ה ולר"א ולפמ"ש אתי שפיר דכבר ביארתי בתשובה אחת דבזמן שלא היה שמד והיה שלום דברצו תליא מלתא אז לא היה מוגבל שיתענו דוקא באותו יום שהיה הצרה ואם כן עכ"פ היו יכולין להתענות בט"ב וגם בשחרית היה נקרא תענית ושפיר אמרו ענינו בשחרית ודו"ק ובתשובה לענין ת"ב שנדחה והיה מילה שם ישבתי דברי הט"ז בפנים אחרת ודו"ק היטב כי קצרתי:

ובכ' סיון שנת תרי"ג נשאלתי אם יכולין לומר ענינו בשחרית דלמא לא יהיה עשרה מתענים ובאו למנין וראו שיהיו עשרה ואמרו ענינו ות"ל שהיה יותר מעשרה מתענים לעת מנחה אך נפל בדעתי שיש סמך להפוסקים שאין לומר ענינו רק במנחה מהא דאמרו אף אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה ושם אמר ענינו ולפענ"ד אף שבדרך הלצה אמרתי זאת יש סמך גדול שעיקר ענינו אינו רק בתפלת המנחה שאז היא עת רצון ואנו מבקשים שיענינו ד' כנלפענ"ד ועכ"פ יחיד ודאי מהראוי שלא לומר ענינו רק במנחה דמי לנו גדול מאליהו ולא אמר ענינו רק במנחה ודו"ק:

והנה בשנת תרכ"ג עש"ק בהר בחקותי מ"א למב"י למדתי מסכת קידושין דף כ"ו ע"א בתוס' ד"ה ובוידוי שכתבו דל"ג ובוידוי דאף מי שאין לו קרקע יכול להתוודות על המעשרות ויכול לומר על האדמה אשר נתת לנו ולא דמי לביכורים דצ"ל אשר נתת לי ע"ש הרי מבואר דיש חילוק בין אם אומר צום תענית ובין שאומר צום תעניתינו ואם כן מבואר דלא כרבינו נתן האמור למעל' וגם אין צריך לומר צום תענית הזה כמ"ש הטור רק צום תעניתינו ועיין בתוס' שם ד"ה ובוידוי ובמהרש"א שם:

נח.

נשאלתי ביום ו' שושן פורים העבר תר"ב באחד שהוא איטר יד ועושה כל מלאכות בשמאלית וגם כותב בשמאל ואביו כאשר הגיע להיות בר מצוה זה תשע שנים הי' בוש שבנו יניח תפלין בימין של כל אדם ע"כ הרגיל עצמו לכתוב גם בימין אם כי אינו כותב בטוב כמו בשמאל וכהיום נתעורר ע"י איש אחד שראה אותו שמניח בשמאל של כל אדם ואמר לו שלדעתו צריך שיניח בימין של כל אדם ושאל את פי להיות כמצר לו מאד שכבר עבר זה תשע שנים שהניח בשמאל של כל אדם ואם אולי לא יצא ידי חובתו וביקש מאוד לעיין על העבר ועל העתיד מה לעשות. והנה נתתי לבי לזה והנה בש"ע סי' כ"ז ס"ו דאם כותב בשמאל ושאר כל מעשיו בימין או להיפך שכל מעשיו בשמאל וכותב בימינו שי"א שיניח תפילין ביד שתש כח דבעינן יד כהה וי"א שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה והכי נהוג והנה לא נתבאר אם עושה כל מלאכתו בשמאל וגם כותב בשמאל רק שגם בימין כותב קצת גם כן מה דינו לשיטת הסמ"ק והנה המ"א ס"ק יו"ד כתב דמשמע בסמ"ק אפילו כותב בשמאל ועושה מלאכתו בשמאל ואפ"ה מניח בשמאל מפני שכותב גם בימינו והנה מלשון זה לכאור' משמע שבשמאל כותב מהודר יותר מבימין שהרי כתב שכותב גם בימינו משמע דימין היא הטפל אמנם מהתחלת לשון המ"א שכתב אפילו כותב גם בשמאלו משמע דהשמאל היא טפל וע"כ אין הכרע מלשון זה ועיינתי בב"י שהביא לשון הסמ"ק דאם הוא שולט גם בימינו בכתיב' הוה כמו שולט בשתי ידיו ומניח בשמאל והנה מלשון זה שכתב ששולט גם בימינו בכתיבה משמע שהעיקר היא השמאל רק שגם בימין שולט קצת ואפ"ה מניח בשמאל וכן משמע אח"כ במ"ש בהגהת סמ"ק ולכך אמר מורי הר"י דאדם שהוא אטר יד ימינו שרגיל לכתוב גם בימינו אז יניח בשמאל דעיקר תלוי בכתיבה כדאמרינן מה כתיבה בימין וכו' הרי משמע שבימין אינו כותב כ"כ כמו בשמאל ואפ"ה מניח בשמאל וא"ל דשם מיירי בעושה מעש' בימין דזה אינו דהא שיטת הסמ"ק הוא דעיקר תלוי בכתיב' אף שכל מעשיו בשמאל וא"כ משמע שאף שהכתיב' ומעשיו הם בשמאל כל שיכול לכתוב בימין קצת מניח בשמאל אמנם עדיין יש לומר דשם מיירי שהוא רגיל בתולדתו לכתוב גם בימין אבל לא כשבאמת אינו יכול לכתוב רק בשמאל רק שהרגיל עצמו דזה אינו דמה לי בזה שהרגיל עצמו סוף כל סוף שיכול לכתוב בימין ובכתיב' תלוי ובלי ספק יכתוב יותר בימין אף שלא יהי' נאה כל כך מה"ת שישנה מכל אדם ותדע שהרי בהרגיל עצמו לעשות אטר מסתפק במרדכי ועיין מג"א ס"ק ט' משום דלא מהני הרגלו להוציא מכלל שאר אנשים אבל שיהי' בהרגלו שינוי משאר כל אדם לא שמענו. שוב ראיתי באליהו רבה שהביא בס"ק ו' בשם הב"י שכתב בשם הגהת סמ"ק שאדם שהוא אטר יד ירגיל עצמו לכתוב גם בימין ואז יניח בשמאל דעיקר תלוי בכתיב' ע"ש והנה בדבריו מבואר בהדיא שאף שמרגיל עצמו לכתוב בימין סגי ומניח בשמאל ואף שלפנינו בב"י לא כתב כן בשם הגהת סמ"ק אבל נאמן הוא בעדותו שכ"כ בשם הב"י ואם כן מבואר הדין הנ"ל דאף שעושה כל מעשיו בשמאל וגם כותב בשמאל כל שכותב גם בימין מניח בשמאל וכ"כ הא"ר שם בהדיא ובלא"ה נרא' דבאמת מבואר בשו"ת הרשב"א ח"א סי' א' ק"כ דכל דהקפידה תור' על ימין ימין עיקר כמו גבי עבודה דהוא דוקא בימין ובשולט בשתי ידיו איכא פלוגתא ובתפילין דלא כתיב ימין ורק דילפינן מוכתבתם וקשרתם דכתיבה בימין והיכן מבואר דכתיב' בימין רק שמסתמא כותב בימין ולכך כל שהוא איטר יד שמאל דכל אדם הוא ימין דידי' ומניח בשמאלו ע"ש בשם רבינו יואל הלוי וכן הוא מבואר תשוב' זו סביב המרדכי פ"ג דסוכה ולפ"ז כשכותב בימינו וא"כ ממילא מהראוי שיהי' בשמאל כל אדם דעיקר הוא דכל שהוא ימין והתור' רצתה שיהי' הקשירה בימין ניהו דכל שהוא איטר יד הוה זה השמאל מ"מ כל שיוכל לכתוב בימין מהיכי תיתי לשנותו משאר כל אדם ולדעתי לכך פסקו בש"ע כהסמ"ק בשם הר"י מפריז דעיקר תלוי בכתיב' משום שלא ישתנה משאר כל אדם רק דכל שכותב בשמאל זה מקרי כתיבה ולא ביארה התור' בפירוש ימין ושמאל אבל כל שכותב גם בימין א"כ נשתנה מצות התור'. ובאמת שיש לי הרהורי דברים בתשוב' זו דמ"ש דכל שלא ביארה התור' ימין באיטר הוה ימין דידי' ימין צ"ע דאם כן בעבודה דפסול באיטר רגל כמ"ש בככורות דף ל"ג ע"ב וכן פסק רבינו בפ"ח מביאת מקדש הלכ' י"ג והרי הטעם דאטר רגל פסול כתב רש"י שהוא מדכתיב לעמוד ולשרת ודרכו לעמוד ולשרת בימין ולא עדיף הדרש הלז מוכתבתם בימין שמסתמא כותב בימין וכמ"ש בשו"ת רשב"א שם א"כ מהראוי שבאיטר רגל יהי' כשר ומיהו שם יש לומר דפסול מטעם מום דאטר הוה מום וכמו שנרא' מרמב"ן ור"ן פ' ג"ה הובא באהע"ז סי' קס"ט בב"י לענין חליצ' מיהו לפי זה אין ראיית הרר"י ברשב"א שם דכל דכתב בימין הוה עכובא וכמו בעבודה דהרי שם פסול בשביל מום וצ"ע. עכ"פ יהי' איך שיהי' נרא' לפענ"ד ברור דכל דכותב בימין יש להקפיד על ימין ושמאל של כל אדם דסברת הרר"י שברשב"א נראית נכונה. ומן האמור נראה בהא דמבואר באהע"ז לענין חליצ' בסי' קס"ט סע"ף כ"ה הרבה דיעות לענין חליצת איטר דדעת הטור והנמשכים אחריו דאטר יחלוץ בימין דידי' אם עבר וחלץ בימין של כל אדם נראה לי דיצא בדיעבד לשיטת הטור דבאמת שם מהראוי שיחלוץ בימין של כל אדם דהרי ילפינן רגל רגל ממצורע אם כי הקפידה תור' על ימין וכפי הנראה שזה טעם הסוברים שם דתלוי בימין כל אדם וזה סברתם שכיון שכתוב בפירוש ימין הקפידה תור' על ימין ובזה מדוקדק לשון הפוסקים שהביא הטור שם ואם כן ניהו דהטור חולק ודעתו דכיון דימין דידי' היא שמאל אינו בדין שיחלוץ בשמאל דכשם שהתורה הקפידה על ימין כמו כן הקפידה שלא לחלוץ בשמאל דחליצה בשמאל פסול' ואם אזלינן בתר דידי' א"כ הרי הוא חולץ בשמאל אבל כל שעבר וחלץ בימין כל אדם נ"ל דכשר דמכל מקום דכל דכתיב ימין מהראוי שיהי' דוקא והרי ר"א מכשיר בחלץ בשמאל מכ"ש לענין אטר כנלפענ"ד:

וראיתי בשו"ת חוט השני סי כ"ח שדעתו דאם חלץ בימין כל אדם דפסול ולפענ"ד העיקר כמ"ש גם מ"ש להקשות על העיטור שהביא הב"י סי' תרנ"א עיין בט"ז ומ"א שם ובא"ר. עכ"פ לענין תפילין נרא' לפענ"ד כיון דלא קפדה התור' על ימין ושמאל ממילא בכותב בימין מהראוי שנלך בתר ימין ושמאל של כל אדם ודו"ק:

והנה בהא דאמרו במנחות דף ל"ז בשולט בשתי ידיו ופרש"י דכיון דשתיהן שוות לו בכח הלכך מניח בשמאל של כל אדם ק' לי טובא מהא דאמרי בבכורות דף מ"ה ע"ב השולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירין ומפרש הש"ס דמר סבר כחישותא אתחלתא בימין ומר סבר בריאותא אתחלתא בשמאל ואנן קי"ל דכשר כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ח מביאת מקדש הלכה י"א וע"כ משום דבריאותא אתחלתא בשמאל ולא הוכחש הימין וא"כ יקשה כאן לר"א דמפיק מיד כהה והיינו דאזלינן בתר יד התשת כח וא"כ לשיטת הבה"ת ודעימיה דעיקר כתירוץ של ר"א הא כאן עכ"פ אף לרבנן דמכשרי בריאותא אתחלתא בשמאל וא"כ עכ"פ הימין תשה משמאל אם כן הי' ראוי להניח בימין שלו דתשה משמאל ומכאן ראי' ברור' לשיטת הסמ"ק בשם הרר"י מפריז דקי"ל כתירוצא דר"נ דיליף מוקשרתם וכתבתם ועיקר תלוי בימין וכיון שהעיקר תלוי בכתיבה אם כן כל ששולט בשתי ידיו הו"ל ימין דשמאל דעלמא עיקר דהא כותב בימין שלו:

ובזה מיושב היטב הא דהסמ"ק בשם הרר"י כתב הטעם דעיקר תלוי בכתיבה ולא כתב הטעם דכל שכותב בימין הו"ל כשולט בשתי ידיו ועיין בביאורי מרדכי. ולפמ"ש אתי שפיר דגם בשולט בשתי ידיו גופא מהראוי שיניח בימין למ"ד מיד כהה וע"כ משום דתלוי בכתיבה ולכך כתב הטעם העיקר דאזלינן בתר כתיבה וז"ב:

ובזה מיושב דברי התוס' שציינו על מה כתיבה בימין וכו' וע"ז כתבו ואטר וכו' ושמא יש לדמותו בשולט בשתי ידיו ולציון הזה אין לו דורש דכפי מה שציין לשולט בשתי ידיו אם כן לא ס"ל דתלוי בכתיבה ורק משום דהו"ל כשולט בשתי ידיו כיון דכותב בימין ושאר מלאכתו בשמאל אם כן למה ציינו כאן ולהביא הדין של אטר ולהסתפק הי' להם לציין אח"כ בהא דשולט בשתי ידיו. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ס"ל דגם בשולט בשתי ידיו הוא העיקר משום דילפינן מוקשרתם וכתבתם ושפיר כתבו דכל שכותב בימין א"כ שייך וקשרתם וכתבתם ואם כן הוה לי' כשולט בשתי ידיו. ובזה נראה לי דברי אא"ז הב"ח נכונים שדעתו דאם כותב בשמאל ושאר כל מעשיו בימין דאף הסמ"ק בשם הרר"י מפריז מודה דמניח בשמאל של כל אדם והמ"א כחב דבש"ע לא מבואר כן. ולפמ"ש יש לומר דבאמת לפמ"ש סברת הב"ח נכונה דבאמת כיון שכל מעשיו בימין רק הכתיב' בשמאל א"כ הו"ל כשולט בשתי ידיו דמהראוי הוא שיניח בשמאל של כל אדם כמ"ש רש"י לענין שולט בשתי ידיו ורק דכבר כתבתי דאם נימא כמ"ד יד כהה א"כ כיון דבריאותא אתחלתא בשמאל אם כן עכ"פ השמאל מקרי בריאה ומהראוי שיניח בימין שלו שהיא כהה ולכך הוצרך לומר דתלוי בכתיבה ולפ"ז זהו בכותב בימין ושאר כל מעשיו בשמאל א"כ חזינן דשמאל שלו בריאה אבל אם כותב בשמאל ושאר כל מעשיו בימין א"כ אדרבא ימין דידי' באמת בריא' כדרך כל העולם ורק שכותב בשמאל אם כן מהיכי תיתי לשנות משאר כל העולם ולא ניזול בתר יד כהה כיון דיכול לקשור בימין דהא מעשיו עושה בימין והשמאל הוה יד כהה וז"ב מאד מאד:

ובזה מדוקדק דברי התוס' שלא נקטו רק באם כותב בימין ושאר כל מעשיו בשמאל דאז דעת הרר"י דמניח בשמאל משום דאזלינן בתר כתיבה ולשיטת שאר הפוסקים אילינן בתר תשות כח אבל במעשיו בימין פשיטא דמניח בשמאל וכמ"ש ודעת הש"ע צ"ל דכיון דלהרר"י תלוי הכל בתר כתיבה אם כן גם בזה העיקר תלוי בכתיבה אבל מצד הסברא הפשוטה דברי הב"ח נכונים ודו"ק. ובאמת שיש להקשות דרבי דס"ל דכחישותא אתחלתא בימין אם כן יקשה שתי הברייתות דמנחות לענין תפילין אהדדי ול"מ מה שהוא שולט בשתי ידיו דסוף סוף הוא תשות כח ומהראוי שיניח בימין של כל אדם וצ"ל דרבי יסבור כר"נ דעיקר תלוי בוקשרתם וכתבתם ולפ"ז ראי' מזה לשיטת הרר"י דלא כב"ח דהרי שם שולט בשתי ידיו ואפ"ה לרבי מניח בזה בשמאל אף דימין היא תשה ואולי שאני התם גבי עבודה משום דמחשב כמום וכמ"ש לעיל ודו"ק ועיין בא"ר מה שכתב בזה על הב"ח ודבריו אינם מוכרחין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף