שואל ומשיב/ב/ב/לג

שואל ומשיב ‏ ב ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ב סימן לג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי שנת תרי"ב ג' חקת בהיותי בטריסקאוויטץ בא אלי שו"ב מכפר מעדניטש עם השו"ב הזקן אשר עבר מאומנתו מפני זקנה אבל הוא שוחט מומחה וסיפר לי השו"ב ששם שוחטין עגלים הרכים והנה הרב האבד"ק דראהביטש אמר לו בעת שמנהו לשו"ב שיבקע העגל ויפתחהו לבדוק הריאה ולא יסמוך על בדיקת פנים כי הוא שו"ב מחדש ולא רגיל בעבודה. והנה מדי פתחו את העגל הוא רואה בו סרכות אשר בפנים לא היה מרגיש כלל ועי"כ נתרבה שם הרבה טרפות כי בעגלים הרכים לא מועיל מיעוך ומשמוש כמבואר סי' ל"ט סי"ג והקצבים צווחו עליו כי הוא מטריף ולמה יפתח הריאה ובא ושאל את השו"ב ד"ק סטריא והרב הגאון אבד"ק סטריא אמר ששם אין פותחין ואינו רוצה לחדש מנהג חדש והשו"ב הלז אמר שהוא יודע בבירור שע"י שאינם פותחים העגל ע"כ אינם מרגישין כל כך הסירכא ובא ושאל את פי מה לעשות אם שלא לפתוח או שמחויב לפתוח והנה זאת אשר כתבתי הנה אם אמנם אין שום ספר ת"י זולת הש"ע עם הפרי מגדים ובכל זה אמרתי לכתוב בקוצר הנרא' לפענ"ד. והנה מראש צורים נראה הנה בש"ע ס"ב מבואר דבנאבדה הריאה יש להחמיר זולת בגדיים וטלאים וחיות שאין סרכות מצוי בה ומשמע דבעגלים הרכים אסור אף בנאבדה והש"ך כתב שם להשוות דברי הר"ץ עם דברי הרמ"א סי"ג דבאמת גם בעגלים הרכים אינו מצוי בה סרכות רק מה דל"מ מיעוך היא משום דכיון דנמצא בה ע"כ דסירכא גמורה היא והא דמתנתקת מפני שרכה היא ע"ש ובפרמ"ג שביאר כן ולפ"ז מבואר דעכ"פ מחויב לבדוק בעגלים הרכים רק בנאבדה יש להקל. והנה לכאור' צריך ביאור דאמאי יצטרך לבדוק הריאה בעגלים הרכים דהרי הרשב"א בחידושיו לחולין דף ט' כתב בטעם בדיקת הריאה אף דכל שאר טריפות סמכינן ארובא דכשרות וכתב בתחלה משום דסירכות מיעוט המצוי היא והביא עוד טעם בשם רבו דשמא יכיר הסירכא בעת שיבשל דהסרכא יוכל להכיר ופן יראה מי שאינו הגון ויתקצף ויתמלא בטנו מן הטריפות שלא ירצה להפסיד מאכלו ויפסיד כליו ויאכל טריפות אבל שאר טריפות אינו ניכר לא חשו ועוד דאם אינו בודק הוה כמעלים עין מן האיסור ע"ש והנה לכאורה קשיא לי לכל הטעמים למה יצריך בדיקה לעגלים הרכים דמיעוט המצוי לא שייך דבאמת בעגלים לא שכיח סירכא וכן בגדיים וטלאים וכיון דע"פ רוב לא שכיח סירכא ואם כן הוה מיעוטא דמיעוטא שיטרף העגל בשביל הסירכא ופשיטא דלא חיישינן וגם דהטעם דהסרכא ניכר ושמא ימצא אחר הבישול פשיטא דלא חיישינן דהוה מיעוטא דמיעוטא ומכ"ש מעלים עין מן האיסור פשיטא דלא שייך בזה דע"פ הרוב אין סירכא שכיח בהם ועכ"פ מעלים עין ליכא דבכל מקום אזלינן בתר רובא ואף דחשו למיעוט המצוי לא בשביל זה יהיה נקרא מעלים עין דהוה מיעוטא דמיעוטא ושאני ריאה של בהמות גדולות שהסרכות שכיח ואף שרוב בהמות כשרות הוה מיעוט המצוי אבל כאן הוה מיעוטא דמיעוטא וביותר יש להקשות דבאמת צ"ב טעם דמעלים עין מן האיסור והא מבואר בסי' ל"א לענין מים בראש דאין צריך לבדוק אחר זה דסמכינן ארובא ויכול להשליך הראש או למכרו לעכו"ם בלי בדיקה וא"כ יקשה למה צריך בדיקת הריאה ולמה לא נוכל להשליך הריאה או למכרה לעכו"ם בלי בדיקה ונסמוך ארובא. אבל באמת זה אינו דהרי מבואר שם דזה דוקא כשלא ראינו ריעותא אבל כשראינו ריעותא מחיים דהיינו מה שאנו קורין שווינדל פשיטא דצריך לבדוק הראש ועיין בתב"ש ובפרי מגדים שם מ"ש על הבית הלל וא"כ בסרכות דהיא מיעוט המצוי שהיא טריפה ועכ"פ סרכות שכיח וא"כ הוה כניכר ריעותא מחיים דאנו יודעין בבירור שכן היא ולכך מחייבים לבדוק ולפ"ז זהו בבהמה גסה אבל בעגלים הרכים וכן בגדיים וטלאים שאינו שכיח סרכות אם כן אינו ניכר סירכא וריעותא מחיים ולא הוה כמעלים עין מן האיסור. ולכאורה היא תימה רבה ועיין בשו"ת ב"י סי' פ"ד וסי' צ"ה ומ"ש בשם מהר"א שטיין וכבר הארכתי בזה לעיל. אמנם נרא' דהנה בהא דאמרו ריש גיטין סתם ספרי דדייני מגמר גמירי ורבנן הוא דאצריך כתבו האחרוני' ומטו בה משמיה דהרמב"ן והרשב"א דאף שאזלינן בכ"מ בתר רוב אבל זה כשאנו דנין על איש פרטי אבל לעשות תקנה עשו גם בשביל המיעוט דגם המיעוט ישנו בעולם וכעין מ"ש התוס' דחיישינן לגנבי דעכ"פ בעולם איכא מיעוט גנבי ע"ש ובש"ך חו"מ סי' קל"ג וכן מצאתי בשיטה מקובצת ב"מ דף ל"ט גבי סבתא דכל דצריך תקנה תקנו אף על המיעוט וחיישינן למיתה ע"ש ועיין בשו"ת הריב"ש. ולפ"ז לכך תקנו לבדוק הריאה אף בגדיים וטלאים ועגלים הרכים משום דתקנה התקינו שיהיו בודקין הריאות וכיון דמיעוט איכא שיש בהם סרכות לכך תקנו שיהיו בודקים אף בעגלים הרכים ובפרט כיון דתקנו בדיקה לבהמות דשכיח בהם סרכות משום לא פלוג תקנו אף בעגלי' וגדיים וטלאים לחוש למיעוט דעכ"פ בעולם יש מיעוט ולפ"ז נלפע"ד ברור דכל שבדק בפנים באמת גם בגסות די בבדיקת פנים שהשו"ב בקיאים במשמוש היד לבדוק ואם אינם מרגישי' שום ריעותא אז היא כשר אף שתקנו לבדוק גם מבחוץ כמבואר בתב"ש בשם המ"ק אבל כיון שבעגלי' הרכים לא נהגו כן להוציא לחוץ פשיטא דאינו נקרא מעלים עין מן האיסור וכיון דלא שייך סרכא פשיטא דאחר בדיקה בפנים די בזה לסמוך על זה ולא מקרי מיעוט המצוי ובפרט כיון דאינו טריפות ברור דמה שלא נהגו להקל במיעוך ומשמוש הוא רק דחיישינן שמא מתוך דקותה תפרק אבל עכ"פ אינו כאן בודאי איסור ולא חיישינן והוה כעין ס"ס ספק שמא לא ימצא כלל סירכא וספק שמא אינה טריפה כלל ואף דאינו מתהפך כבר נודע בכה"ג שאינו ברור אם נמצא סרכות כלל ובפרט שבדק בפנים ולא הרגיש פשיטא דאנו מתחילין לבדוק ולדון שמא אין כאן סרכות כלל וכמ"ש הש"ך בכללי הספיקות וגם לפמ"ש בשם הרמ"ע מפאנו שאין ב' הספיקות נופלין ביחד בכאן כל שבדק בפנים ולא מצא זה הספק התחיל מתחלה דשמא אין כאן סירכא כלל ופשיטא דאנו צריכין לדון על זה תחלה וזה ברור:

עוד נראה לי דבר חדש דהנה לכאור' צריך ביאור הא דאצרכו רבנן בדיקה בריא' והלא כבר נודע דבדיקת הריאה אינה רק דרבנן ומה"ת סמכינן על הרוב וא"כ למה בנאבדה הריאה טריפה הא כבר נודע מ"ש הש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ז דחז"ל לא גזרו איסור כדי להוציא ממון דלענין ממון אוקמא אד"ת ע"ש דהם דברי' חדשים ואף שבתשובה הארכתי בדבריו הקדושי' ואף אם נימא שלא כדבריו עכ"פ להצריך בדיקה ולהפסיד ממונם של ישראל היכא דנאבדה מנ"ל ומהראוי לענין ממון לאוקמא אדין תורה וצ"ל דבאמת הם תקנו שיבדוק ובזה ליכא הפסד דיוכל להיות שיבדוק וימצא כשר וכל שלא רצה לבדוק קנסו חז"ל שיהי' טריפה ובכה"ג עבדו רבנן חיזוק לדבריהם למגדר מלתא. ולפ"ז בעגלים הרכים דאין תקנה במיעוך א"כ כל שימצא סרכא היא טריפה ואיך עבדו רבנן תיקון שיפסיד ממון וצ"ל כיון דלא גזרו חז"ל על עגלים לבדם רק שהיא בכלל הבדיקה שהצריכו חז"ל משום לא פלוג תקנו גם בעגלים בדיקה וממילא כל שמוצא סרכא היא טריפ' בכה"ג שפיר תקנו חז"ל להצריך בדיקה משום לא פלוג. ולפ"ז נלפענ"ד דזה דוקא בדיקת פנים אבל בדיקת חוץ דאינו בעגלים הרכים פשיטא דלא מתקנינן להפסיד על ידי זה ממונן של ישראל:

ובזה נלפענ"ד דזה דקאמרו בחולין דאורייתא ואת אמרת התורה חסה על ממונן של ישראל דמשמע דבדרבנן שייך התורה חסה על ממונם של ישראל והיינו מטעם שכתבתי דחז"ל לא גזרו במקום פסידא דממונא. וע"כ נלפענ"ד שלא יצטרך לפתוח ולבדוק ודי בבדיקת פנים ודו"ק:

והנה ליל א' חנוכה תרי"ד למדתי בתה"א בבית ראשון דף ו' ע"ב דפוס ווין שם כתב במשמרת דלכך בודקין אותו כל היכא דאיתא לפנינו משום דאל"כ נרא' כמעלים עין מן האיסור וזה טעם של בדיקת הריאה והיא דבר חדש דמה דאמרינן כל היכא דאיכא לברורי מבררינן אף דאיכא רוב היא שאם לא כן נראה כמעלים עין מן האיסור וע' בר"ן בפ"ק דפסחים גבי הא דאמרינן ונישייליה ומשני כגון דליתא לפנינו ועיין בט"ז או"ח סי' תל"ד ועיין בר"ן פ"ק דחולין בטעמו של הגאוני' מ"ש בשם הרמב"ן והרשב"א האיר עינינו דכל מה דנוכל לברר אם לא נברר נרא' כמעלים עין מן האיסור ואף דמותר להעלים עין מן האיסור היינו כשלא ניכר ריעותא לפנינו מחיים אבל כאן דבהמה בחייה בחזקת איסור היא עד שנשחטה כהוגן ואם כן כל שלא נתברר שנשחטה כהוגן הרי עכ"פ מקרי ריעותא לפנינו דמחזיקין מאיסור לאיסור ולכך צריך לברר. ובזה נלפענ"ד דלכך גם בספק ספיקא צריך לברר ומטעם שעכ"פ יש ריעותא ואם לא נברר נרא' כמעלים עין מן האיסור. ובזה מיושב מה שהקשה הש"ך בסי' ק"י ס"ק ל"ה בכללי הספיקות מהא דדעת הסמ"ג והמרדכי דלבעל השני מותרת אף בלי בדיקה משום ס"ס והרי כל שנוכל לברר צריך לברר ולפמ"ש אתי שפיר דלגבי בעל השני שלא ראינו ריעותא א"כ אינו מקרי מעלים עין מן האיסור דהא לגביה לא אתרעאי כלל וז"ב ודו"ק היטב כי הוא הערה חדשה: וכדמות ראיה דמותר להעלים עין מן האיסור כשאינו נודע דבר ברור מהא דאמרו עדים בצד אסתן ותאסר הרי דאף דהוה דבר שבערוה ושמענו שיש עדים בצד אסתן כל שאינם לפנינו אין צריך לחקור ולדרוש ע"ז ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף