שואל ומשיב/ב/ב/לב
שואל ומשיב 
ב ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נשאלתי באשה שהיתה ליל טבילתה בשמחת תורה וביום ש"ת כשהשתינה ובדקה עצמה על הכתונת שלה מצאה דם ונחרדה מאד ופירשה עצמה מבעלה וחפשה על הסדינים שלה ולא מצאה דבר ומן הדם ואילך שוב היתה טהורה מדם ומ"מ לא שמשה משום הדם הלז. אח"כ הגיע זמן טבילה ב' וטבלה ושמשה כדרכה טהורה ונקייה אח"כ פעם ג' כשהגיע יום האחרון מהנקיים שרצתה לטבול בליל' מצאה מעט דם בבדיק' ולא טבלה אז בזמן הטביל' וכשהגיע זמן טבילה אח"כ כששמשה בליל טביל' שהיה אז בליל שבת בבקר אחר התפלה כשהשתינה ובדקה עצמה מצאה דם ונבהלה מאד ואח"כ הוציאה הסדין ששכבה עליה בליל' וראתה כי היה מלא דם והבעל חפש בכתונת שלו ולא מצא דם והאשה אמרה כי אולי במשמוש הידים בליל' בכליה אולי ניתק קצת מהצדדים ומזה יוצא הדם וגם באותה ליל' שימש שתי פעמי' זה אחר זה במעט הפסק בנתים ואין דרכו כן ונשאלתי מה דין האשה הלזו הנה הדבר פשוט דמה שראתה בש"ת כיון שמצאה אחר חצות היום א"כ פשיטא דאינה בגדר רואה דם מחמת תשמיש חלילה כי זמן מופלג כזה אחר תשמיש פשיטא דלא חיישינן כלל וגם הסדין היה נקי וגם הא כבר טבלה אח"כ בהגיע תור שלה ולא ראתה דבר וטהור' ונקייה דאף בראיה ממש נעקר בפ"א כמבואר בסי' קפ"ז סעיף יו"ד ומטעם דכל מידי דלא קבעה ווסת לא חייש אלא חדא זימנא ומכאן נרא' מבואר דמתורת ווסת אתינן עליה דרואה מחמת תשמיש והיינו כמו ווסת הקפיצו' וכדומה שבא מחמת אונס וכדומה ובזה הלב נוטה למה שנסתפק בשו"ת נו"ב סי' ס"א באשה שיש לה ווסת קבוע אם חוששת לרואה דם מחמת תשמיש דהא קי"ל בסי' קפ"ט סעיף י"ג בהג"ה דאין האשה קובעת לה ווסת שאינו קבוע כל זמן שיש לה ווסת קבוע ע"ש ודלא כהאחרוני' שהשיגו עליו דכאן לאו מטעם ווסת אתינן עלה וגם בשו"ת בשמים ראש שנדפסו על ידי ש"ב הגאון בעל כסא דהרסנא ז"ל בסי' נמצא תשובה אחת שהר"מ מרוטנבורג אמר שהוא מטעם ווסת והרא"ש השיג עליו ואמר שהוא מטעם דנרא' שדם כנוס במקום שהאבר מגיע שם ואם פותחו יוצא דם ממנו וכיון שכן שוב לא מטעם ווסת אתינן עלה וא"כ אמאי לא חיישינן בפ"א ג"כ ואמאי נעקר בחדא זימנא. וע"כ לפענ"ד העיקר דמטעם ווסת אתינן עלה ועכ"פ אף אם נאמין לדברי התשובת בשמים ראש שממעיני הרא"ש יצא די לנו דמהר"מ מרוטנבורג ס"ל דמטעם ווסת קאתינן עלה. אמנם בגוף הקושיות שהקש' הרא"ש שם דא"כ לא ניחוש בימי עבורה ומניקה וכדומה כיון דהוה ווסת מחמת אונס כמו בפיהוק וכדומה המבואר בסי' קפ"ט והגאון בנו"ב חידש דינים רבים עי"ז. ולפענ"ד נרא' דניהו דמחמת אונס היא אבל עכ"פ לא דמי לפיהוק ועיטוש וכדומה המבואר בסי' קפ"ט מסעיף י"ז והלאה דשם בא ע"י מעשה חדש שעשתה שפיהקה ועטשה וקפצה ואכלה דבר המביאה לזה ויש לתלות בו אבל רואה דם מחמת תשמיש כיון שאין לתלות במעשה חדש ומעשה התשמיש שוים הם ודומים זה לזה וכל שאין לתלות באיזה דבר לא מקרי ווסת מחמת אונס ומקרי ווסת קבוע כל שקבעתו ג"פ כמו שאר ווסתות הקבועים וז"ב לפענ"ד. והן נסתר מחמתו רוב קושיות שהקשו האחרוני' בזה עיין עליהם ותמצא וא"כ גם דינו של הנו"ב הנ"ל נסתר בזה. עכ"פ יהיה איך שיהי' כל שלא קבעתו שלשה פעמים נעקר בפ"א וע"כ משום זה שראתה בש"ת ודאי אין לחוש. והנה מה שמצאה כעת בבדיקה וגם על הסדין כבר כתב הש"ך סי' קפ"ז ס"א דכל שמצאה בבקר על הכתונת שלה דם לא מקרי רואה מחמת תשמיש אף דלא בדקה עד הנה ולא חיישינן שמא ראתה מחמת תשמיש. והטעם נ"ל פשוט דכיון דמחמת ווסת אתינן עלה ווסתות גופא אינו רק דרבנן והוי ליה ספיקא דרבנן אי אתחזק ווסת כלל וא"כ פשיטא דלא חיישינן מספק ואף למה דחידש הנו"ב בתשובה דסמוך לווסתה היא דאורייתא דשמא תראה היא מן התור' היינו משום דאשה עלולה לראות. אבל כאן דעכ"פ ווסת אונס מקרי ואינו שכיח כלל מה"ת לחוש דהיה לה ווסת הלז מחמת תשמיש ותראה אח"כ וז"ב. ובלא"ה כיון דראיות ראשונות א' ב' פשיטא דלא חיישינן שמא מחמת תשמיש הוה דכל זמן שלא אתחזקה ודאי לא חיישינן שמא מ"ת דווסת שאינו קבוע ודאי לא נקבע רק בשלשה פעמים ואף לחוש אין חוששין כל זמן שלא בדקה אחר תשמיש עכ"פ הסמוך לה א"כ מהיכן התחיל למנות השלישי וכבר כתב הש"ך דאף אם תשמש האשה אח"כ ותמצא מיד בשעת תשמיש מותרת ולא אמרינן אגלאי מלתא למפרע ע"ש וא"כ כיון דהימים הראשונים יפלו ונעשה השלישי ראשון וא"כ בראשון שוב אינו חושש כלל כל שלא ראתה סמוך לתשמיש. אמנם מה שיש לספק אם מחויבת לבדוק בליל תשמיש אף שמצאה שלשה פעמי' בבקר ולא מקרי רואה מחמת תשמיש אם עכ"פ צריכה לבדוק מהיום והלאה תיכף אחר תשמיש או לא. ולפענ"ד נרא' דאינה צריכה לבדוק דלמה תכניס עצמה בספק הלז כל שלא אתחזקה בזה וכבר הארכתי בזה במקום אחר דא"צ להכניס עצמו בספק ולבדוק ועיין ביאורי מהר"א שטיין ובמהרש"ל בביאוריה' על הסמ"ג במ"ש הסמ"ג בהלכות נדה דעצה טובה קמ"ל ע"ש. ואף לפמ"ש הבית יעקב בתשובה סי' פ"ד דיש להחמיר ולהצריך בדיקה מספק כבר כתב הוא בעצמו בשם מהר"א שטיין דבמקום שיש לחוש לעיגון האשה פשיטא דא"צ וגם בזה אם תראה שלשה פעמים נאסרה לבעלה ותצטרך להתגרש ואין לך דבר עיגון גדול מזה. וגם המהר"א שטיין מיירי בזה עצמו ע"ש ומכ"ש דמקרי טירחא יתירה ואנכי הבאתי ראיה דאף בלא טירחא א"צ להכניס עצמו בספק מכ"ש בזה. ובלא"ה נרא' כיון דהיא גופא חומרא בעלמא מה שמחמרינן בשיעור רואה מחמת תשמיש כמבואר ברמ"א והשיעור דרואה מחמת תשמיש המבואר בש"ס א"א כלל לבדוק כמבואר בש"ס ובב"י ואף בש"ס יש שני שיעורים ואחד לחיוב חטאת ואחד לא"ת ואותו של חיוב חטאת א"א כלל כ"א א"ת וגם בזה לא בקיאין וא"כ אף אם נבדוק יהי' ספק ולא נעמוד על הבירור בכה"ג א"צ לברר כלל ולכ"ע א"צ להכניס עצמו בספק וכיוצא בזה חלקו האחרוני' לענין ס"ס במקום דאיכא לברורי דכל שלא נברר הכל ועדיין ישאר ספק אחד שוב א"צ לברר כלל ומכ"ש בזה דכאן אין ריעותא כלל עדיין לפנינו:
והנה בנ"ד יש עוד צד קולא דכיון ששימש שתי פעמים הדעת נוטה דבפעם השני בא החימוד יותר וא"כ שוב מותר עכ"פ לשמש אח"כ בביאה ראשונה דאולי מחמת הביאה השניה בא וע"כ לפענ"ד לית בי' בית מיחוש כלל ואינה בגדר רואה דם מחמת תשמיש כלל והאשה הלכה להרופאים לדרוש בהם ואמרו שמחמת חולי המרידי"ן הסתומין בא לה זאת לדעתם. וד' ישלח דברו וירפאה רפואה שלימה ושלום על דייני ישראל ההוגים בתורת ה' שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול. ועיין חולין דף נ"ו ע"ב דאף בנפלה לאור אחזוקי ריעותא לא מחזקינן וא"צ לשלוק ומזה מבואר דלא כשו"ת בית יעקב הנ"ל ועיין בשו"ת בית אפרים חלק יו"ד סי' וא"ו שלא הזכיר כלל שו"ת בי"ת הנ"ל ודברי מהר"א שטיין בסמ"ג והס"ט הנ"ל וצ"ע שזה דרכו לבוא במרובה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |