שואל ומשיב/ב/א/צז

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן צז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסים חריף ובקי וכו' מה' יעקב געזינדהייט נ"י אבד"ק ווארשא יצ"ו:

יקרתו הגיעני כמו רגע שמחתי בשמעי משלומו כן ירבה וכן יפרוץ והנה ענותו תרבינו לשאול מאתי דבר הלכה וחות דעתי בדבר פשוט בדבר שאלתו. אשר אירע בקהלת קודש אחד ששחטו ובדקו הבהמות כדת ויצאו מתחת ידם חתום בהכשר. ומנהג השו"ב בשם ליקח לעצמם מכל בהמה כשרה מחצר הכבד שלה והי' מניחים החתיכות במקום מיוחד שיש להם והשחיטה היתה בלילה והלכו שני שוחטים להמקום ההוא ליקח החתיכות ואמר אחד לחבירו שהרגיש כמין דבר דק קשה בחצר הכבד וכאשר משמש קצת בידו בא בידו מחט ואמר לחבירו כי הוא יודע שזה החצר הכבד הוא מארבע בהמות שנשחטו באחרונה ע"י אחד מהשוחטים והלכו שני השוחטים מן המקום ההוא וחתיכת חצר הכבד בידם עם המחט בפני עצמו והלכו אצל השוחטים שהיו למטה ובדקו כולם אותה חתיכה ולא ראו בו שום חשש ולא שום שינוי משארי חצר הכבד הבריאות אף לא יכלו להכיר מקום שהי' תחוב המחט ואמרו אין בזה בית מיחוש כלל רק להשליך החתיכה לרוחא דמלתא ואותו השוחט אשר שחט הארבע בהמות באחרונה נתקוטט עמם ואמר כי הכל שקר וכזב ולא הי' בו מחט מעולם רק מחמת שהם שונאים אותו רצו להבאיש ריחו כדי שיוציאו אח"כ קול שהוציא טריפה ומחמת שהי' בלילה לא הי' יכולין לבוא לפני כבודו ולמחר בא אותו השוחט והתרעם לפני כבודו על חבירו שעשה עמו נבלה להבאש ריחו כי א"א בשום אופן שיהא מחט תחוב מחיים ולא יהא ניכר שום רושם וחלודה בבשר כלל וכלל אף לא מקום תחיבת המחט הי' ניכר והם השיבו כי מה שנאה יש בזה ושלח כבודו עוד לשוחטים אחרים לקרוא ואמרו שלא ימלט אחד משתי אלה או שנעשה ע"י אחד מהשוחטים בשנאה או שנגרר לכאן משאר בהמות שנטרפו אז עי"ז ונתחב מחוץ בגררם את הריאה אבל זה א"א בשום פנים שבעולם שיהא תחוב מחט מחיים ולא יהי' ניכר שום ריעותא רושם וחלודה אף לא מקום הנתחב זה מן הנמנע. ואותו מן הארבעה בהמות פרשו בב"א בלילה קודם שידעו הקצבים שזו שאלה וכבודו התירם ולא חשש לשלוח להעיירות להודיע מה נעשה כי כשרים המה מטעמים ונמוקים שכתב כבודו. הנה יפה כתב כבודו שאין השוחט נאמן לאסור דבר שיצא בחזקת היתר ומ"ש כבודו כיון דמחט בחצר הכבד אפילו נעשה מחיים לא הוי רק ספק טריפה והוי ס"ס וא"צ להתהפך דצריך לדון בראשונה אי הי' בכאן מחט וכוונתו למ"ש הש"ך ס' כ"ו ס"ק ט"ו. אמנם הש"ך כתב שם שמצא בשו"ת מנחם עזרי' ואני כתבתי בהגהותי להש"ך שהמעיין ימצא שהרמ"ע כתב ענין אחר שכל שלא הוברר שום ספק הי' אפשר לומר דבעינן שיהי' מתהפך ולענ"ד עוד להוסף דלפי מ"ש הרמ"ע כל שלא הוברר איזה ספק נולד ראשון הוי לי' חד ספיקא ובדאורייתא אזלינן לחומרא והבין הדג"מ דלדעת הרמב"ם דספק דאורייתא לחומרא אינו מה"ת רק מדרבנן לחומרא יש להקל אף שאינו מתהפך אבל לענ"ד אין הכוונה כן דהרמ"ע כתב כל ס"ס שאינו מתהפך אינו רק ספק אחד ובס' אחד בדאורייתא אזלינן לחומרא והיינו דעכ"פ גם לשיטת הרמב"ם מדרבנן מחמירין וזה שכתב בדאורייתא ולא כתב מדאורייתא. ולפ"ז דברי הרמ"ע ברורין דאם לא נתברר שום ספק הוי ספק אחד ואסור לאפוקי אם נתברר ספק א' כבר לא נוכל לחשבו לספק א' ועכ"פ בנ"ד לדברי הש"ך בודאי כשר. אמנם בלא"ה לפע"ד אינו רואה שום אסור בזה דלכל הטעמים שנתנו לטריפות נקיבת הטרפש בין לטעם שהביא הר"צ בשם בדיקת ישנים בין להטעם שכתב המרדכי שע"י נקב שבטרפש ינטל הכבד כאן שאין אנו רואין שום רושם אין לנו לחוש לשום טריפות שהרי היא שלם ויפה בלי נקב ולא ראינו שום רושם וחלודה ובשו"ת הגאון מ' חיים כהן ס' יו"ד הביא עוד טעם שהריאה מלא רוח וקררות יע"ש. וגם לטעם הזה אם הוא שלם מכל צד אין חשש ובאמת יש לי תשובה על מ"ש הגאון מוהר"ח כהן ז"ל במ"ש דהכבד סותם קשה כיון דהחצר כבד נטרפה בשביל הנקב היכן מצינו שחוזר להכשרה ע"י סתימה דאינו סתימה דמעיקרא מיהו לפמ"ש הש"ך בס' מ"א דכל שאין הטריפה מחמת עצמו מועיל הסתימה וע' בטו"ז שם. אמנם מ"ש שם ראי' משו"ת הרשב"א וגם הברכי יוסף ס' מ"א הקשה ג"כ מדברי הרשב"א אבל לא קשה מידי די"ל דהטרפש ניקב מצד שפרוש על הדופן כמ"ש הטו"ז ס' מ"א ס"ק ח' שוב מצאתי במהרי"ט חיו"ד ס' ח' שהקשה מדברי הרשב"א וכתב כמ"ש ונהניתי וע' פמ"ג ס' מ"א במשבצות ס"ק ח' שהקשה על מהרי"ט ואם הי' מעיין בגוף תשובת המהרי"ט הי' רואה שהדברים ברורים ודו"ק. הנה בארתי בכל זה רק למען שלא יהי' ריק מדברי תורה ולמען כבודו ולמען למודו אבל הדברים פשוטים כמ"ש מעכת"ה כי הוא כשר בלי חשש ופקפוק וצר לי מאוד על המצערים אותו בחנם כי את שמעו הטוב שמעתי זה רבות בשנים אף כי לא ראיתי חבוריו אבל ידעתי כי הוא תופס ישיבה זה ארבעים שנה וד' יברכהו ויצלחהו כאות נפשו ונפש הדו"ש באהבה רבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל:

בע"ה סליק חלק ראשון ע"י הפועל העוסק במלאכת הקודש באמונה יחיאל מיכל במהור"ר יהודה דוב הלוי שלייכער.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף