שואל ומשיב/ב/א/לז

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן לז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום להרב המופלג מ' נתן נטע מ"צ דק' ראדוויל:

מכתבו ע"י ציר מיוחד הגיעני והנה מ"ש שכבר כתב אלי לא הגיעני דבר. והנה ע"ד עסק ביש שאחד נשא אשת חמיו. הנה מאד תמהני איך יצא שגגה מלפניו ולומדים מקהלתו שכלם לא ערערו בדבר בשעה שנשא דלכתחלה לישא אסרו כל האחרונים וכבר הארכתי בזה במעשה שאירע ב"ק בארדיטשוב שאחד רצה לישא אשת חמיו ואסרתי ומבואר אצלי תשובה ארוכה אך בזה שכבר נשא הנה הצ"ץ כתב להתיר והב"ש ס' ט"ו חלק ע"ז ולפי דברי הב"ש גם הצ"ץ לא התיר רק בשהי' הוראה עפ"י לומדים מומחים ומפורסמים וכאן לא הי' זאת ולכל העם בשגגה אך הב"מ חולק על הב"ש וכתב דהצ"ץ התיר משום לעז בנים ועוד שרבו המתירים והנה באמת לעז בנים לא זכיתי להבין ומה לעז שייך בזה על הבנים הא אף להאוסרים אינו רק גזירה דמחלפא ואינו רק גזרת הגאונים אחר התלמוד כמ"ש ביש"ש וא"כ לא עדיף מכל ספק דרבנן בעריות שאינו לעז על הבנים אמנם מפני שרבו המתירין הביא הבית מאיר ראי' ממה דמבואר באהע"ז ס' קס"ד ס"ז שאין אוסרין אשתו של זה משום ספק דדבריהם וה"ה כאן ולפענ"ד יש לדחות דמלבד דדעת התה"ד שם דדוקא בשוגג הוא דהתירו. אמנם גם כאן היתה שוגג דכלם לא ידעו או ששכחו שהוא אשת חמיו והאיש והאשה בוודאי שגגו בדין. אך שם שאני כמ"ש הרא"ש דאם נתיר ע"י חליצה ואמרו קמו רבנן דהוא נפל ואתי למשרי חליצה לכהן כמ"ש הרא"ש שם והובא בב"ש וטו"ז שם וזהו ל"ש כאן הן אמת דגם שם תמהני דמ"ש אבל השתא דלא אצרכה חליצה יאמרו קמו רבנן דולד מעליא הויה ולכך לא אצרכה חליצה ולא אתי למשרי יבמה לשוק ע"ש דסוף סוף שבקו רבנן החשש דספק יבמה לשוק וע"י חליצה לא הי' רק ספק חליצה לכהן בשביל חשש שמא יאמרו וצ"ע. וצ"ל כיון דרבנן התירו אף בלא שהה דולד מעליא היא א"כ סמכו בדיעבד על רבנן. עכ"פ בנ"ד ל"ש זאת ובלא"ה נלע"ד דאין ראי' משם דשם אם נאמר דצריכה חליצה נעשה מעשה בידים לאסור אשתו משום ספק דדבריהם וזה אין לנו לעשות ומוטב שנהי' בשוא"ת שאין כח ביד חכמים לעשות מעשה לאסור אשה על בעלה משום ספק דדבריהם אבל כאן אין אנו עושין מעשה חדשה לאסור רק דהאסור ממילא כאשר הי' אשת חמיו אסורה ועומדת וע"כ פשיטא שצריכה גט אף שכבר נשא כמ"ש ביש"ש בשם הנמוק"י ואף שכפי מאמר השליח אפשר שהיא מעוברת מ"מ כבר כתבתי דאין חשש על הבנים ול"ש שום לעז. ועוד נלע"ד דל"ד לס' קס"ד דשם ספק דרבנן אין אוסרין מספק וכמ"ש הרמב"ן בספר המצות בשורש א' דחז"ל בעצמם התירו ספק שלהם ואמרו ספק דרבנן לקולא כדי שיהי' הבדל בין דאורייתא לדרבנן דספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא וזה כל שהוא ספק אבל מה שגזרו רבנן לא בשביל ספק רק שגזרו ע"ז כדי שלא יבא מכשול בזה חמורין דברי סופרים מד"ת ובודאי גזרתם קימת ויש לאסור אף בדיעבד ויש כח ביד חז"ל לגזור משום שלא יבא לידי מכשול וע"כ בנ"ד בודאי יש לאסור ולהצריך גט אף שיש לחוש שמא הוא מעוברת כמ"ש דאין לחוש ללעז שאינו לעז כנלפע"ד אלה דברי הכותב בנחיצה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף