שואל ומשיב/ב/א/כא

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן כא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה לחכם אחד יה ישמרהו:

הנה בדבר השאלה במיצר שהחזיקו בו רבים ועתה בא אחד ובנה במקום הזה וע"ז הארכתי במה ששטת רשב"ם בב"ב ק' דדוקא שהשוו ותקנו הדרך להילוך הוא דהוה מיצר שהחזיקו בו רבים ותמהת שבש"ע חו"מ סי' שע"ז לא פירשו זאת וע"ז כתבת שהפרישה שם הביא כן בשם רשב"ם וכ"כ הבה"ג וכתבת שמצאת לאחד מחכמי הזמן בספר נטע שעשועים הנה אין דרכי לעיין בדבר שכבר נפסק הדין בלי חולק בש"ע ומה בצע כי נאריך בדברי אחרונים אך בכ"ז למען אהבתך אמרתי לעיין בזה ולפע"ד דגם הרשב"ם יודה לדינא דבמיצר שהחזיקו בו רבים אף בהילוך לבד קונה ושם פירש הרשב"ם דבר נכון מאוד דבאמת מיצר שהחזיקו בו ולא נודע לנו היאך הי' הדבר מקודם שפיר אמרינן דכל שהלכו בו רבים מסתמא עשו ברשות ובודאי הי' שלהם או שהיחיד ויתר לרבים וכדומה ועיין בסמ"ע סי' שע"ז ס"ק ב' אבל שם דהוא נתן להם דרך אחר וזה הדרך מעולם לא הי' שלהם רק שהיחיד נטל דרכם הראשון ונתן להם דרך אחר ואמרינן דמה שנתן נתן ושלו לא הגיעו וע"ז פריך הש"ס ולימא לי' שקולו דרכי והבו לי דידי וע"ז משני הש"ס מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ובזה שפיר קשיא לי' להרשב"ם דבמה קנו לאותו דרך ואין דומה למיצר שהחזיקו בו רבים דשם אמרינן דמסתמא עשו ברשות וע"ז כתב הרשב"ם דמיצר שהחזיקו בו רבים הכוונה שהשווהו ותקנוהו להילוך וא"כ ידע ומחיל וכ"ש במתניתין דנתן להם בידים וא"כ יפה פירש הרשב"ם דלכך בעינן השווה ותיקון להילוך דאל"כ במה זכו אברא דאכתי תקשה כיון דבמתניתין סבר לתת להם דרך אחר כדי שיהיה הדרך הראשון שלו וא"כ הו"ל מחילה בטעות ולמה יועיל אף השוה ותיקון אך נראה דהדבר נכון דהרי בהא דאמרו בב"מ דף ס"ה הכא הלואה התם זביני ונדחקו התוס' דהו"ל מחילה בטעות וכתב בהג"א שם דכל מחילה בטעות כל שזכה בו חברו מועיל המחילה מתורת יאוש והפקר ע"ש ומעתה כאן שהשוו ותיקנו הדרך והחזיקו בהילוך א"כ פשיטא דמועיל ההילוך אף דהוה מחילה בטעות וז"ב וגם לפמ"ש הריב"ש סי' של"ה דכל שטועה בדין מועיל מחילה בטעות ה"ה כאן כל דהוא נתן בידים וסבר שיועיל מועיל המחילה ובזה יש לישב הא דאמר אח"כ ור"א רבים במה קנו לי' ותמה המהרש"א דלמה לא פריך טפי לר"א רבים גזלנים הם ומ"ש המהרש"א די"ל ג"כ דמדשתק מחל להו רק דק"ל במה קנו הוא דחוק דזה אינו ענין לענין מה דמיירי הסוגיא כאן ואטו דיני קנין בא להשמיענו כאן וגם מה נ"מ בין רבים ליחיד ולפמ"ש י"ל דכל הטעם דמיצר שהחזיקו בו רבים הוא משום דכיון שעשו החזקה מועיל הקנין והמחילה בטעות אבל לר"א דאמר רבים שביררו להם דרך דמשמע בלא שום תיקון וענין כלל ולא החזיקו כלל א"כ ניהו דשתק הא אף אם נימא דמחיל הו"ל מחילה בטעות וע"ז משני דהילוך הו"ל חזקה לר"א וא"כ כבר זכו בהילוך ולא יכול לחזור ובזה מיושב קושית התוס' ד"ה כגון דלמה בב"ק דף כ"ח לא מייתי הך דר"ג ורבה בר"ה רק משום דר"י ומשמע דטעמא דמשנה הוא רק בשביל דר"י וגם מה מקשה על רבה בר"ה הא כיון דמתניתין דמיא לאבדה גם לרבה בר"ה ניחא ולפמ"ש א"ש דבאמת לרבנן לא דמיא לאבדה ול"מ רק בשביל שהחזיקו בו בהשואה ותיקון והוא מחל ואף דהוה מחילה בטעות מועיל ולכך בב"ק לא הביא רק דר"י אבל כאן דר"א אמר דרבים שבררו להם דרך מה שביררו ביררו א"כ הי' משמע ליה להש"ס דרבים יכולים לברר לעצמם ולא משום מחילה דהו"ל מחילה בטעות כל דלא החזיקו וא"כ שפיר פריך לר"א רבים גזלנים הם והוצרך לדחוק משום דדמו לאבדה וכמ"ש הרשב"ם דמשום קנס הוא וע"ז פריך והא אין הלכה כר"א ומשני משום דר"י וז"ב ונכון עכ"פ דברי הרשב"ם נכונים ומדוקדקים ובזה עמדתי על דעת הרשב"ם דבדף י"ב ובדף כ"ו בב"ב הובא מימרא דר"י ולא פירש כלל דמיירי בהשווה ותיקן הדרך ולמה פירש דוקא כאן כן ולפמ"ש א"ש דדוקא כאן דהוה מחילה בטעות הוצרך לפרש כן וכדי שיועיל המחילה. ובזה יש לפרש הא דאמר בדף כ"ו עד דאמרו ליה הא דר"י והוא תמוה מאד דדוקא רבים שהחזיקו ולא יחיד ובמה מחל לו ועיין בתוס' שם ולפמ"ש י"ל דשם מיירי בכגון דידע ומחיל ליה וא"כ שפיר הביא ממיצר שהחזיקו בו רבים דמועיל משום מחילה אף דהוה בטעות אף כאן טען שכבר מחל לו אף דלא ידע שיצטרך לחפור בורות מ"מ היה מחילה כל שכבר החזיק ודו"ק. שוב ראיתי בבעל המאור ורמב"ן במלחמות שנדחקו בזה דהו"ל מחילה בטעות ולפמ"ש א"ש והיינו דקשיא לי' לרשב"ם וע"כ פירש בהשוואה ותיקון הדרך דאז ל"ש מחילה בטעות וכמ"ש. ובזה מיושב מ"ש בש"ע בסתם דמיצר שהחזיקו בו רבים דאסור לקלקלו ולא הביאו פירוש רשב"ם משום דבאמת כל שהחזיקו בו בסתם אמרינן דמסתמא רבים עשו כדין וברשות החזיקו וז"ש הרמ"א שהחזיקו בו רבים ברשות וכמ"ש הסמ"ע שם ולכך לא הביא בסמ"ע דברי הרשב"ם ובפרישה לא הביא דברי הרשב"ם רק על הדין מה שנתן נתן דשם הוה מחילה בטעות אבל בסתם מיצר שהחזיקו בו רבים לא הוצרך חזקה כלל ובזה מיושב מ"ש הפרישה על הרשב"ם הנ"ל ועיין בשו"ת הרשב"א סי' אלף וקנ"ב וכ"כ הבאר הגולה ומשמע דהרשב"ם והרשב"א שווים בדינים והרי הרשב"א שם כתב דמיצר שהחזיקו בו רבים קנו בהילוך ואלו להרשב"ם צריך חזקה גמורה וכבר תמה בזה הנט"ש וגם על הרשב"א גופא הקשה דאמאי מביא ראיה מהא דאמרו לר"א רבים במה קנו בהילוך והרי רבנן פליגי וס"ל דבהילוך לא קנה ולפמ"ש א"ש דבאמת דוקא לענין מחילה בטעות הוא דל"מ לרבנן הילוך בלבד כיון דהילוך אינו קנין א"כ עדיין לא זכו בו רבים לקנות ושוב יכול לחזור בו והוה מחילה בטעות ודוקא לר"א כיון דהילוך גופא הו"ל קנין א"כ שוב זכו בו וא"י לחזור משא"כ לרבנן ומעתה בסתם מיצר שהחזיקו בו רבים גם רבנן מודו דבהילוך לבד סגי אף דלא מקרי קנין ואמרינן מדהלכו ושתק מסתמא ברשות הלכו וגם הרשב"ם מודה להרשב"א וכמ"ש ודו"ק כי זה ברור כשמש ת"ל. אח"כ מצאתי בשו"ת אא"ז הפ"י בעל מג"ש סי' ד' חלק חו"מ שהאריך ג"כ בדין מיצר שהחזיקו בו רבים והביא דברי התוס' פ"ק דב"ב דף י"ב שכתבו דבעינן דוקא שיחזיקו בו ברשות והקשה הפ"י דאי ברשות אף יחיד נמי וכתב דהכוונה אף שיברר היחיד שמחילה בטעות הי' מועיל לענין רבים ומביא ראיה מב"ב דף ק' דהוה מחילה בטעות ואפ"ה מועיל ברבים ולפע"ד אין ראיה משם דבאמת ל"מ מחילה בטעות רק כשעשו חזקה בהשוואה ותקון הדרך ומ"ש התוס' דוקא ברשות היינו אף דלא ידעינן אי הוה ברשות כל שרבים החזיקו בה תלינן דהוה ברשות וכמ"ש בסמ"ע בהדיא ותדע דהרי הרמ"א לא כתב רק מיצר שהחזיקו בו רבים ברשות ולא כתב דהיינו במחילה בטעות וע"כ לא מיירי בכה"ג דהרי זה כבר כתבו המחבר וע"כ לפע"ד ניכרין דברי אמת שאף בסתם תלינן דהוא ברשות אבל בגוף הדין גם הוא ז"ל מסכים הולך דדברי הרשב"ם שפירש בהשווה ותיקון דרך לאו דוקא אלא שהוא ז"ל נדחק וגם נרגש מה שלא פירש הרשב"ם בדף י"ב כן ע"ש מ"ש בזה ואנא לא בסבא חזאי טעמא ולפע"ד כמ"ש הוא העיקר שוב ראיתי בשטמ"ק בב"ק כ"ו שהקשה דאמאי לא משני הש"ס על הא דפריך אמאי שלו לא הגיעו לנקוט פזרא וליתוב משום דר"י דמיצר שהחזיקו בו רבים ולפמ"ש א"ש דמה מועיל בזה מה שמחל להם אדרבא הוא מחל והם ג"כ נתרצו שילכו בדרך הלז וא"כ כופין על מדת סדום ולזה הוצרך לשנויי בדרך עקלתון וכדומה ודו"ק כי כל מ"ש נ"ל ברור לדינא ועיין בתשובות הרשב"א הובא ביתה יוסף בחו"מ סי' תי"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף