שואל ומשיב/ב/א/ג

שואל ומשיב ‏ ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק א סימן ג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שוכ"ט לכבוד הרב החריף ומופלג מ' ישעי' יעקב איגרא דיינא ד"ק סטריא:

מכתבו הגיעני כמו רגע והנה מה ששאל בענין צרימת אוזן בבכור עד היכן הוי מום קבוע כי מפסקי מהרא"י ס' רמ"ב ושו"ת מהרי"ל ס' מ"ב וק"ג נראה דתנוך נקרא בשפת האוזן וכש"כ לפמ"ש מעדני יו"ט שבכל האוזן הוי מום רק למטה הוי עור לפי שיטת רש"י ולשיטת הרמב"ם בכל אורך האוזן נקר' עור ואולם הט"ז הביא בשם רש"י שבגדר הפנימי של האוזן נקרא תנוך ולפי ראות העינים נראה שכל האוזן הוי סחיס וקשה במשמוש היד הנה שאלת חכם חצי תשובה ובאמת לשון ששנו חכמים במשנה נפגמה אזנו מן הסחיס אבל לא מן העור והנה הסיפא לא מן העור שפי' רש"י והרע"ב דהיינו אלי' רכה משמע שהוא העור שבתחתית האוזן ולשון הטור העור שבשפת האוזן וא"כ כל שהיא לפנים משפת האוזן הוי מום אף שהיא למטה מגדר האמצעי ואולי מרישא מן הסחיס היינו תנוך האוזן כמ"ש רש"י ותוס' שם ותנוך פירש"י בחומש גדר האמצעי משמע דלמטה מזה לא הוי מום אבל הרמב"ם פ' בפי"ד דנגעים ה"ט שכל המקיף קרוי עור וכבר העיר התיו"ט על הכ"מ שמשוה מדתו בין רש"י והרמב"ם וז"א וע"כ נראה דהיא ספק פלוגתא דרבוותא ויש להחמיר שהוא ספק בכור ונסמית העין הוא כפשוטו שאינו רואה בעיניו כמ"ש בבכורת ד' מ"ד וברמב"ם וש"ע ואינו ענין למ"ש דבעוף בעינן חסר אבר דשם משום דאין תמות בעופות רק מחוסר אבר דברי הכותב בנחיצה הד"ש באהבה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף