שואל ומשיב/א/ג/ריט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן ריט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנתרי"ג הגיעני מכתב מה"ה מוה' דוד מאיר פריש נ"י במה שאירע בברעזאן באחד שלקח חטים וטחן ברחיים של פלפלין לפסח וריקד אותן בנפה ונשאר הרבה חיטים שלימים ושבורים וסובין ומורסן שלא עברו דרך נקבי הנפה והלך ועירב בחזרה וריקד על הרעשטי ונשאר הרבה חיטים שלימים ושבורין ואמרו העוזרים שלא הי' באפשרי ללוש כלל ונמצאו כמה חיטים שלימים בעיסה והוא לא השגיח ואפה אותם והוא ראה בעיניו אחר האפייה במצה קטנה מאד יותר מעשרים חיטים שבורים נקלפים מהמצה וחסידים הרעישו עליו כי היאך אפשר שהמצות האלו יקראו שמירה והוא לא השגיח וכ' להרב הגאון מוהרש"ק נ"י והתיר בלי טעם ושום פלפול ומעלתו מצדד לאסור והנה יפה כתב מעלתו והביא דברי הח"י סי' תנ"א דאוסר והנני יוסיף דדברי הח"י נכונים מאוד והנה דברי הח"י הם בס"ק נ"א שם ודברי המק"ח שם ס"ק ט' תמוהים דמה שכתב דבטור סי' תס"ז משמע דאין איסור משום החיטה דאם העיסה לא נתחמצה כ"ש החטה אמת דהטור כתב כן אבל הרשב"א וכן הוקבע בש"ע אוסר העיסה או אותה מצה ואף דהר"מא כתב שם דקודם הפסח אינו אוסר יותר מכדי נטילה היינו לפי חלוקו של הב"י שם אבל הט"ז כתב שם דנתחמם בהעיסה ונתחמץ ועמ"א שם ובח"י שם ס"ק ל"א דכל שנתרכך קצת יש לאסור אף בצונן וגם לפע"ד אף הרא"ש מודה בזה דדוקא שם שיש לומר דעתה נפלה החיטה ממקום אחר בכאן הוא דיש לומר דלא נאסר בצונן אבל כאן שאותה העיסה בעצמה היה לה כמה וכמה חטים וא"כ הרי נילושו באותו החיטים ונתחמצו מחמת חמום העיסה וז"ב ופשוט. ובזה צדקו דברי הח"י דכל שלא רקדו ובאים החיטים מאותו קמח והיה בשעת הליש' עד אחר אפייה פשיטא דנתחמצו והרי החטים בעצמם נשתהו בחימוצם דלא נתגלגלו בידים והניחם להחמץ ואסרו העיסה או עכ"פ אותה מצה וגם יפה כתב מעלתו דעכ"פ אותן החיטים לא נאפו ומעכבים האפייה ואף דהמג"א התיר בסי' ת"ס ס"ק ה' מ"מ כאן שיש הרבה חיטים ודאי מעכב האפייה והאריך בזה ואני אומר דא"צ לכל זה דהנה הח"י כתב בסי' ת"ס דאין להחמיר בדיעבד מהא דחיטה שנמצאת בעיסה דהרבה פוסקים מתירים וגם האוסרים הוא רק משום חשש חימוץ העיסה לא בשביל שמעכב האפייה ע"ש ואני אומר מהמתירין ודאי אין ראיה דהא הם התירו משום דתלינן שעתה נפל ומהרשב"א האוסר ג"כ אין ראיה דשם מיירי בעיסה ול"ש דמעכב האפייה ובאפייה שוב אין חשש די"ל דאח"כ נפל ואף אם היו שם בעת האפייה הנה בעת שכבר התחיל להאפות אינו מעכב האפייה אבל בנמצא בעיסה ואח"כ נאפה ודאי דמעכבת האפייה שלא התחיל להאפות וגם יפה כתב מע"ל מהמשבצות סי' תפ"ז ס"ק ח"י לענין ברעניר ואף שיש לדחות אבל מ"מ יש בצירוף כל הני טעמים לאסור ועכ"פ אינם משומרים לשם מצה ומשהו חמץ ודאי יש בו ואף אם נימא דלא כח"י היינו בסתם קמח אף דלא נרקד מה"ת לחוש שמא יהיו חיטים שלמים מה שדרכו להתפרק לקמחים בעת הטחינה ברחיים ולכך מוטב שלא לרקוד משיעשה בנפה מחומצת וע"כ נטה המ"א שלא לרקוד וכן הסכים בא"ר והפרמ"ג אבל כל שבאמת נמצאו חיטים שלמים פשיטא דאסור וז"ב ופשוט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף