שואל ומשיב/א/ג/ריד

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן ריד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב החריף ברק השנו מוה' אורד זאב סאלאט ני' הנה מה שאמר בעסק שאירע לפניו שאחי מת והניח שני בנים בכור ופשוט וכתב לאשתו כל נכסיו ומבואר באהע"ז ס' ק"ז דלא עשאה רק אפוטרופיא וא"כ שוב הנכסים של אביהם ומגיע להבכור שני חלקים וע"ז חידש לפי מ"ש המהרשד"ם ח' חו"מ ס' שע"ה במה שאחד הניח בכור ופשוט והי' לו שפחה ואמר שהשפחה תהי' משועבדת לבנותיו הפנויות ותשרת להן עד היותן נשואות ואחרי היותן נשואות תהי' השפחה משועבדת לשני בניו ורצה הבכור להיות לו פי שנים בהשפחה וע"ז כתב דהשפחה הוי ראוי שהרי אין הבכור נוטל פי שנים אלא במוחזק עתה ויכולין לחלוק מיד אבל בדבר שיבא לאחר זמן ואינן זוכין בו מיד הוי לי' ראוי ועדיף ממלוה בשטר שהמלוה בשטר מעתה זוכין בה ויש לה זמן קצוב ואפ"ה כל שעדיין לא הגיע הזמן מקרי ראוי שפחה זו שאין לה זמן קצוב שמי יודע מתי ינשאו הבנות שיוכלו הבנים להשתעבד בה ושמא תמות השפחה קודם ולעולם לא יזכו להשתעבד בה בודאי הוי ראוי ע"ש וה"ה כאן כיון דאין זמן קצוב מתי תמות אמם והוא אפוטרופוס הוי לי' ראוי כיון שאין ראוי לחלוקה בעת מיתת אביהן הנה אף שדבר חכמה אמר מ"מ טרם יהי' כל שיח נבאר דינו דמהרשד"ם אם יש להם קיום דהנה בראשית ההשקפה אמרתי סתירה לדברי המהרשד"ם מהא דאמרו ב"ב קכ"ג הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל פי שנים והרי שיטת היש"ש ב"ק פ"ה ס' ל"ג דבשכר בהמתו או שאר מטלטלין או השכינו אינו יכול להקדישו דאינו ברשותו וכן מטין קצת דברי הש"ס ב"ב שם השתא מוחכרת ומושכרת דלאו ברשותא דמרא דידהו קיימי אמרת שקיל רועה באפר מבעיא וכו' א"כ כיון דלאו ברשותא דמרא קיימי בוודאי אינם מוחזקים השתא ואין יכולין לחלק כעת ואפ"ה מקרי מוחזק לגבי בכור ואף לפמ"ש הקצוה"ח ס' רי"א דיכול להקדיש וכן כתבתי בחיבורי יד שאול ס' רכ"א ס"ק י"ח ראיות הרבה דיכול להקדיש אבל עכ"פ זה ודאי כל שהוא מוחכרת ומושכרת ביד אחרים אין יכולין לחלק כעת וניהו דהקדש מפקיע מידי שעבוד אבל עכ"פ אין יכולין לחלוק ואפ"ה מקרי מוחזק ולא ראוי וכן קי"ל בחו"מ ס' ער"ח וכן קשה מהא דאמרו ב"ב דף קכ"ה גבי האי דאמר נכסי לסבתא ובתרא לירתאי הו"ל ברתא דהוה נסיבא שכיבא בחיי בעלה ובחיי סבתא ובתרי דשכיבא אתי בעל קא תבע ואמר רב הונא לירתי ואפילו לירתי דירתי כו' ורב ענן חילק ואמרו שם דהטעם דבעל לא ירית משום דהו"ל ראוי ואמר רבה מסתברא טעמא דבני מערבא דאי קדמה סבתא וזבנה זבינא זבינא הרי דאי לאו האי טעמא הוי מוחזק לא ראוי אף דעתה אין להאשה שום שייכות עוד בזה דהסבתא עודנה חי' ומדי דברי זכור אזכור מה שהקשה המהרי"ל סי' ע"ד לפמ"ש התוס' ב"ב דף קכ"ג דלכך מכירי כהונ' חשיב מוחזק משום דאסור לחזור בו והרי בנכסי לך ואחריך לפלוני איסור גמור לראשון למכור והמשיא עצה מקרי רשע ערום. ואפ"ה מקרי ראוי משום דיכולה לזבן וע' קצה"ח ס' רע"ח מ"ש בזה ובחידושי כתבתי הרבה בזה. וכעת נראה דיש לחלק דשאני מכירי כהונה כל דאסור לחזור מקרי מצוי בידו דמהיכי תיתי שישנה אבל כאן שהסבתא מוחזקת בהן כעת ולומר שהבת ברתא תהי' מקרי מוחזקת ותוציא מחזקת הסבתא ע"ז אמרינן כל דיכולה לזבן אף שתעשה באסור עכ"פ זו אינה מוחזקת נגד הסבתא שהנכסים בחזקתה כעת וכעין זה חלקו התוס' ביבמות ד' ל"ז דקנין פירות שאינו בא אלא מכח האשה להבעל בזה אף לר"י קה"ג דאשה עדיף ע"ש עכ"פ מבואר דאין ענין ראוי לזה אף שאין יכולים לחלק עתה. ומצאתי בב"י סי' ער"א שכתב בזה"ל ודע שלא חלקו בין ראוי למוחזק אלא למוריש פירוש מה שהוא ראוי למוריש בשעת מיתתו אין בנו בכורו נוטל פי שנים ואין אנו מקפידין ביורש שהרי כשמת הבכור בניו יורשין חלק בכורתו בנכסי הזקן ע"ש וכן נראה מתשובות הגאונים שהביא שם הב"י ע"ש. ומעתה מבואר הדין שאין אנו משגיחין במה שאין היורש ראוי לחלק עתה רק מה שהוא ראוי למוריש אבל כל שמוחזק להמוריש אין נ"מ אם יכולין לחלק תיכף או אח"כ ובזה הן נסתר מחמתו מ"ש המרשד"ם ראי' ממלוה בשטר דשאני התם שהמוריש לא היה מוחזק בזה כל זמן שלא גבה וז"ב. ומעתה נבא למה שחידש מעלתו כי אף לדברי המהרשד"ם שאני התם דהשפחה משועבדת לבנות ואין לבנים שום זכות כל זמן שלא ינשאו הבנות אבל כאן כיון דעשאה אפטרופיא אטו כשהניח בנים קטנים ויעשה אפטרופוס עד שיגדלו הבנים אטו נימא כיון דאפטרופוס כעת הוא השולט בנכסים מקרי ראוי וגם האלמנה לא היתה רק אפטרופוס ואף דיש הבדל בין אפטרופסוס שלה שהוא ג"כ נזונות מנכסים והאפוטרופוס אין לו מזונות מ"מ שם אפטרופוס עלי' והוא אפטרופוס של בנים ואף דלענין דינא לא הי' לו שום נפקותא בזה מטעמים אחרים אבל להתלמד במקום אחר כתבתי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף