שואל ומשיב/א/ג/רד
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להרב המופלג מוה' יעקב כהנא ני' דיין מצויין מראווא אשר שאלני באם נמחק אות אחת מהשמות הקדושים והשאר אותיות בהוויתן הם אם יש עליהם קדושה הואיל ולא נשאר שמו עליו שחסר אות וכגון שחסר אות היו"ד הראשונה מהשם מה דינו והשבתי בפשיטות דנראה לי ברור דעדיין קדושת השם על האותיות אחרות ואם מוחקם הר"ז לוקה וכמו בנותץ אבן אחת מהמזבח שפשיטא שעדיין במזבח עובר משום נותץ וכן מצאתי בספר בני יונה סי' רע"ו ותדע שהרי אבני מזבח שנפגמו או נגממו פסולין ואין להם פדיון אלא נגנזים כמ"ש הרמב"ם פ"א מבית הבחירה הט"ו הרי דעדיין בקדושתו קאי אף שנפסל ע"י הפגם מדצריך גניזה ול"מ פדייה וא"כ מכ"ש שהאותיות הנשארות בקדושתן קאי וכן הראיתי לו במשנת חכמים להגאון מזאמישטץ שכתב כן בשם אביו הגאון בפשיטות ע"ש בהלכות יסודה"ת וליתר שאת אני מביא ראיה מהא דאמרו בשבת דף ק"ד ע"ב כתב אות אחת והשלימה לספר חייב ואמרו שם דאתיא כרבנן ולהשלים שאני ואמאי לא אשמעינן טפי דאף בלא השלימה להספר כגון באותיות השם שהי' חסר יו"ד הראשונה וכדומה והוא כתבה דהשתא נכשר הספר דהשם נשאר בקדושה דאל"כ הי' כל השם שלא כתקנו וכן בהגיה אות אחת כגון שניטלה לתגו של דלי"ת ועשאו רי"ש ואמאי לא קאמר טפי כגון שהגיה אות מהשם שהי' שלא כתקנה ובאופן שאותו אות הי' פסול בלי הגהה וא"כ היה נפסל כל השם וכשהי' האות ונשאר בקדושתו אז קדוש כל השם וע"כ דשאר האותיות הם כהלכתן ובקדושתן ודו"ק הן אמת דלפמ"ש הר"ן באלפסי שם לדחות דברי הרשב"א שהביא משם ראיה דבכה"ג לא מקרי חק תוכות והוא כתב דאמת דהוה חק תוכות ולגבי שבת שאני דכל דהוה כתב אסור ע"ש א"כ אין ראיה דבכה"ג הי' השם פסול משום חק תוכות ואף שבשו"ת פנים מאירות ח"ג בסי' כ' דחה דברי הר"ן אלו בחזקת היד דא"כ הכותב בשמאל נמי לחייב בשבת דהוה מלאכת מחשבת ועל כרחך צ"ל דבטל דעתו אצל כל אדם וה"ה בזה במחכ"ת ח"ו לסתור בזה דברי הר"ן דדבריו נכונים דבשלמא היכא שהכתיבה בעצם אינו כתיבה כגון כותב בשמאל שפיר בטל דעתו אצל כל אדם אבל כאן דהגה"ה עושהו לאות גמור רק דבספרים פסול משום חק תוכות אבל גוף הכתיבה בעצם נכתב ע"י הגהה בטוב פשיטא דחייב לענין מלאכת שבת וז"פ ובאמת כפי הראות בעת כותבו תשובה הראשונה נשכח מאתו דברי הר"ן האלו ואח"כ כשהזכירו השואל חתר אל היבשה ובמחכ"ת אני אומר ת"ח שאמר דבר לאחר מעשה וכו' עכ"פ בנ"ד הרי הרשב"א בחידושיו וכן המרדכי שהביא הפ"מ כתבו בהדיא דזה לא מקרי חק תוכות וא"כ גם בשם הי' כשר כה"ג ומדלא נקטי' ש"מ דבשם הי' כשר האותיות אחרות ואם כן רי"ש ועשאו דלי"ת הוה רבותא טפי ומזה אני מביא ראיה דגם בשם הקדש כשר שלא כסדרן בס"ת דלא כשו"ת גינת וורדים שכתב לפסול בהשם שלא כסדרן בס"ת דאל"כ מה נעשה בשם הקדש שנמחק אות הראשון ובאופן דלא הוה חק תוכות וא"כ כל שכותבו כעת מחדש הו"ל שלא כסדרן ומעשים בכל יום דמתקנים ולא חיישינן לזה ומ"ש ראי' מהא דאמרו בשבועות דף ל"ה דכל הנטפל לשם מלאחריו קדוש שכבר קדשו השם אבל מלפניו כשר שלא קדשו השם והרי משכחת לה להיפך כגון שכתב השם למפרע ואז לאחריו אינו קדוש ולפניו קדוש שכבר קדשו השם וע"כ דפסול שלא כסדרן לפע"ד אין ראיה מזה דשאני התם דבשלמא מלאחריו קדשו השם שהוא מכל השם כגון כ' של אלקיך ששייך להשם דליחיד או לרבים אומרין כן או הנ"ו של אלקינו דנתרבה השם אבל מה שלפניו דאינו רק שימוש להשם זה אינו בכלל קדושת שמו יתברך וא"כ אין חילוק בו כתבו כסדר או למפרע שלפניו אינו שייך להשם כלל ורק לשימוש וז"ב לפע"ד ובתשובה אחרת כתבתי עוד בזה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |