שואל ומשיב/א/ג/קעב
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להרב המופלג מוה' מאיר נ"י מווילקאטש. אשר שאל בהא דאמרו בפסחים פ"ג אלא פשיטא גידי צואר אלא אי אמרת לאו בשר נינהו ל"ל שריפה והקשה כיון דנצלה שלם עם כל הפסח א"כ קבלה טעם מהפסח ונעשה נותר ולכך צריך שריפה הנה באמת כעין זה כתבו הקדמונים בטעם דכ"ח טעון שבירה משום דקבלה טעם אף שהוא פגום אבל באמת יש לדחות דשם עכ"פ קבל טעם והטעם הי' בעת ההוא ראוי לאכילה ולהנאה אבל בגידין כיון דקשין הם ואינם ראוים לאכילה מה אכפת לן בטעם שקבלו וכבר כתב רש"י ע"א שם ד"ה נשדינהו דלא הצריך הכתוב שריפה אלא בראוי לאכילה ונותר וכאן כיון דהגידין אינם ראוי לאכילה ניהו דבלעי איסור בכ"ז לא הצריך הכתוב שריפה אברא דלפ"ז צ"ב בהא דקאמר הש"ס האי דהיתרא ניכלי' ודאיסור' נשדי' ול"ל שריפה וקשה כיון דס"ל דיש בגידין בנו"ט כדאמרו בפסחים דף כ"א וחולין ק"א דלר"י אמרינן דיש בגידין בנו"ט ואותן גידין ראויים לאכילה שוב צריך שריפה בשביל הטעם שקבלו מהפסח אך נראה דהדבר נכון דהרי באמת בהא דכת' רבינו פ"י מק"פ הי"א דהיו מוציאין אח"כ הגיד הנשה והראב"ד תמה עליו וכתב הכ"מ כיון דאין בגידין בנו"ט לא החמירו לצלותו עם הפסח ולהסירו אח"כ ע"ש א"כ זה דוקא למ"ד דאין בגידין בנו"ט אבל למאן דס"ל דיש בגידין בנו"ט שוב יקשה דהיה צריך למשדינהו קודם הצלייה וא"כ שפיר פריך למה לי שריפה דהא ע"כ מיירי דשדינהו מקודם וע"ז משני דמיירי בהוכרו ולבסוף נתערבו ובטל בששים ואף דג"ה הוה בריה צ"ל דבפסח לא החמירו בדרבנן דהא דבריה אינה בטילה לא הוה רק מדרבנן ובזה י"ל הא דאמר הוכרו וערש"י דהוא לאו דוקא ולפמ"ש יש לומר דאם לא היו ניכרים וכיון דלא ניכרו א"כ היה תחלת ביאתו לעולם בתערובות ול"ש ביטול כמ"ש המרדכי לכך משני דמיירי בהוכרו ולבסוף נתערבו דאז מועיל ביטול וז"ב ודו"ק ועכ"פ מכאן ראיה למ"ש הכ"מ דבדרבנן הותר בפסח ולכך שומנו של גיד דאינו רק מדרבנן והיינו משום דמצוה שיהי' שלם כל הפסח ולכך לא הקפידו על מה שהוא דרבנן וכעין זה כתבו התוס' ריש כיצד צולין לענין מה שהיו מולחין כבדא עילוי בשרא בפסח אבל אח"כ פשיטא דהיו מוציאין וכן כתבתי בגליון הרמב"ם שלי ראיה מהך דשומנו של גיד וראיתי שהביאו אחרונים בשם ראש יוסף שהקשה מכאן על הרמב"ם ונדחק דבעת הצלייה צלו כולו ביחד ואח"כ בשעת אכילה שרפו וא"י מה דוחק יש בזה הא האמת הוא כן וכמ"ש הכ"מ בהדיא דמשום דמצוה להיות שלם לכך לא הקפידו בזה וז"ב ובתשובה אחרת הארכתי לברר זאת ואכ"מ ובגוף קושית מעלתו נראה דבלא"ה ל"ק דהא צלי אינו אסור רק כדי נטילה ופשיטא דזה לא בעי שריפה דחצי זית לא היה צריך שריפה כמבואר בפסחים דף מ"ט ומכ"ש בלע כדי קליפה או כדי נטילה וז"ב וגם למה צריך שריפה בכלו הא סגי בכדי נטילה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |