שואל ומשיב/א/ג/קסג
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה שהגיעני תשובה בשנתרט"ז ט"ז למב"י מנד"ז הרב החריף מוה' אברהם ראטינבערג ני' במ"ש הגאונים דל"מ מחילה בריבית והרמב"ם חולק עליהם ואמר הוא דיש ראיה להגאונים מהא דאמרו בב"מ דף ס"ה ע"א האי מאן דמסיק זוזא דריבתא מחברי' וקא אזיל ד' גריווא בזוזא בשוקא ויהיב ליה איהו חמשה דאמרני' חמשה מפקינן מיניה דמעיקרא בתורת ריבתא אתאי לידיה וע"ז הקשה דהא כיון דאחר אלו הי' מוכר ה' גריווא בזוזא והשער ד' אמרינן דאזולי אוזיל גביה וה"ה כאן נימא דמחל לו ואוזיל ליה וע"כ דלא מהני מחילה והיינו דמדקדק כיון דמעיקרא הוה אתי לי' בתורת ריבתא והיינו כמ"ש השטמ"ק דהלוה אין לו על המלוה שום חיוב על הריבית רק שהמלוה נתחייב להחזיר אבל ל"ש שעבוד ולכך ל"מ מחילה ובזה רצה לומר דלכך ל"ש שעבודא דר"נ דהא להלוה גופיה אין לו שיעבוד וגם הספק של הרשב"א הובא בב"י סי' ק"ס הילך י"ב דינרים ריבית ע"מ שחצירי שנשכר ביו"ד יהי' לך מושכר בי"ב אם מפקינן מיניה י"ב או עשרה וע"ז פשט דאפילו תפס מפקינן מניה דאין לו שום שעבוד רק שהמלוה חייב לשלם וכל שהב"ד אינם יכולים להוציא ממילא הוה הלוה כאיש אחר זהו תו"ד.
והנה גוף ראייתך אינו דע"כ לא אמר הרמב"ם רק דמועיל מחילה כשכבר לקח ריבית ואח"כ מחל לו אמרינן דלא עדיף מגזילה דמועיל מחילה אבל כאן אח"כ לא מחל לו רק בעת שנתן לו ריבית נתן לו עוד יותר א"כ כל זה עשה בשביל שרצה ליתן לו ריבית והעדיף לו יותר א"כ מה שייך מחילה הא גם מה שמוחל הי' בשביל שרצה לההנותו בריבית ונתן לו יותר וז"ב וזהו דקאמר דבתורת ריבתא אתאי לידי' וגם נראה לפע"ד בישוב לשון כיון דמפקינן מיניה דבאמת הד' זוז דמוזיל אינו ריבית קצוצה שהרי לא קצץ עמו רק זוז וע"כ דלא עדיף ממה שמוזיל גבי' מריבית מוקדמת או מאוחרת כיון דבעת שנתן לו הריבית עדיף לו יותר וא"כ אין מפקינן אבל כאן כיון דגוף הריבית דהיינו ד' גריווי מפקינן גם התוספת שהוסיף וניהו דא"ר אינו יוצא בדיינים היינו כשכלו אינו רק א"ר אבל כאן הד' הם ריבית קצוצה וממילא מפקינן גם הא"ר ובזה מדוקדק מה דקאמר כי קא מפקינן והיינו בשביל שמפקינן מיני' הריבית עצמו ממילא מפקינן גם הא"ר וכעין מ"ש הר"י חיון דכל דהוה דאורייתא ודרבנן ביחד לא מזלזלינן בדרבנן ג"כ וה"ה כאן לא מזלזלינן בדרבנן ג"כ וכעין מה שאמרו דאם הוזקק לשו"פ גם פחות משו"פ מוציאין ודו"ק היטב גם מ"ש דל"מ מחילה כיון דאין לו שעבוד לא נהירא דהא אדרבא כיון דאין לו שעבוד בוודאי יותר ראוי שיהי' מועיל מחילתו וז"ב.
ובזה נראה לפע"ד בספיקו של הרשב"א כיון דהיו"ד עכ"פ מפקינן א"כ מפקינן גם השנים הנותרים כנלפע"ד ודו"ק ודרך אגב ארשום עוד מ"ש הנ"ל דמדברי רש"י פא"נ דף ס"ו ע"ב נראה דאם אמר לא יהא לך פרעון אלא מזו לא יכול לסלקו אפילו במעות שהרי בד"ה למגבא מיניה כתב דאם ירצה לפרוע במעות לא יקבלם ממנו וע"ז דחה הש"ס ומסיק דמיירי באפותיקי מפורש וא"כ משמע דבזה לא יכול לסלק במעות וע"ז כתב דמדברי הרמ"א בסי' ר"ז ס"ט מבואר דיכול לסלקו במעות הנה יפה כתבת מדברי רש"י וכבר קדמך הש"ך בסי' קי"ז ס"ק ב' ע"ש אבל הרא"ש והטור חלקו ע"ז וסתם הרמ"א כהרא"ש ועסמ"ע בסי' ר"ז שם שהביא דברי רש"י והרא"ש ביחד ובאמת פליגי בזה כמ"ש ועיין בסי' רס"ז ביד שאול ס"ק מ"ב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |