שואל ומשיב/א/ג/קסא
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בשנתרי"ד הגיעני מכתב מק' סעריט מהרבני המופלג מוה' יהודא ליב שבא מעשה לפניו באחד שמו ר' אהרן שהלוה מעות לר' משה בקיץ העבר עצה"ע כתיקון מור"ם ז"ל ור' אהרן אמר שכתב שטר היתר עיסקא ור' משה אמר שלא כתב רק שכך דברו זה עם זה על צד היתר עיסקא וכבר שילם לו לזמ"פ הקרן והעיסקא כדת ובחורף הלז בא ר' משה הנ"ל ללות מרא"ה הנ"ל והלוה לו ושאל ר"מ כמה פרוצענט רוצה והשיב לו ר"א בל"א איך לייא דיר אזו וויא איך האב דיר דעם זימער גיליגין אין וועסט מיר אזוי צאהלין וויא די האסט מיר דעם זימר גיצאלט וכך דברו זה עם זה ונתן לו המעות וכעת בא ר' משה הנ"ל לפניו ואמר לו בשם מלמד אחד שיש בבית הרב ושמו ר' יעקל שא"צ לתת לו ריבית ואסור ליתן לו ריבית שהוא ר"ק ויוצאה בדיינים ואף שאמר לו המלוה שהלוה לו כמו בקיץ העבר הי' דעתו שיתן לו אותו הפרוצענט שנתן לו בקיץ העבר אבל לא כוון על צד היתר עיסקא וגם אם כוון לזה הא המלוה והלוה הם ע"ה וא"י דרך ההיתר כלל ומעלתו השיב דבאמת מה שטען ר"מ שגם בקיץ לא הי' כותב היתר עיסקא זה אינו נאמן לעשות עצמו רשע וגם בלי היתר עיסקא כל שהתנו כן בפירוש ונתן לו שכר עמלה וכיון שאמר לו שיהי' כמו בקיץ העבר אף שלא כוון רק לענין הפריצענט מ"מ אמרינן דגם ע"ד תנאים הראשונים נתן לו והביא דברי הש"ע בסי' של"ג לענין מנהיגים ודברי הב"ש סי' קי"ד ומסתמא גם כאן כוון כפי היתר עיסקא שהי' מקודם והביא הדברי הט"ז סי' ק"ע ס"ק ג' דבדרך שמקבלו בעיסקא נותנו להשותפות בעיסקא והנה אין לו דמיון כלל לשם דמ"ש לדמות למנהיגים ולמ"ש הב"ש סי' קי"ד הנה כל הדמיונות הללו אינן כלום ולדבריו כל שהלוה לו פ"א עצה"ע א"צ שום היתר עיסקא ולא שכר עמלה ומה ענין זה לשאר תנאים דעלמא דאין בהם איסור אבל ריבית שהוא איסור חמור וחכמים חשו לתקנת העולם ותקנו היתר וכל שלא התנה נשאר באיסורו ומה גם שלא נתן לו שכר עמלה ואף שבחו"ד כתב דא"צ ליתן לו שכר עמלה משום דהוה כא"ל מותר שליש בשכרך דמותר אבל צריך שיאמר לו שיהי' זה בשכר טרחו כמ"ש בח"ד סי' קע"ז ס"ק ז' וכאן לא אמר לו כלום ומדברי הט"ז סי' קע"ז ס"ק ל"א שחידש דאף אם נמשך המעות בידו לאחר שהגיע זמ"פ צריך ליתן לו רבית דנמשך על היתר הקודם מזה משמע דדוקא שנמשך בסתם ואותן המעות עצמם אבל אם שלם לו כבר ואח"כ הלוה לו שנית פשיטא שאינו נמשך על הקודם והלואה חדשה היא וצריך ליתן לו הריבית וגם על דברת הט"ז זכורני שבספר לבושי שרד בחידושי דינים שלו הביא שהאחרונים חלקו על הט"ז וכמדומה לי שכן הוא בספר מים קדושים וכעת אינם ת"י אבל בהלואה חדשה פשיטא דצריך היתר חדש ובלא"ה נראה לפע"ד בזה דאיסור גמור הוא דהנה במה שחידש הט"ז בסי' קע"ז ס"ק ל"א וגם בס"ק י"ד דאם נמשך המעות אצלו לאחר שהגיע הזמן חייב לתת לו הריבית כ"כ גם הסמ"ע בקונטרסו וסיים שם וז"ל מיהו אם כלה הזמן ועסק בלא תנאי והפסיד צ"ע אם צריך הנותן לקבל חצי ההפסד כבראשונה כמו בריוח או דלמא דשאני ריווח דמסתמא זה שעסק עם מעות חברו בלא רשותו כוונתו לתת לו חצי הריווח אבל בהפסד יאמר הנותן מה לי ולכוונתך כיון שלא ברשות עסקת ההפסד לנפשך וכדין שליח ששינה והפסיד והכי מסתברא עכ"ל ולכאורה צ"ב דאם א"צ לקבל ההפסד שוב איך רשאי ליתן לו ריווח הא לא מקרי עיסקא דהרי אינו שותף רק לריווח ולא להפסד וצ"ל דכיון שאינו דבר ברור א"כ כשיהי' ריוח יאמר המלוה היה בדעתי להיות לי חלק בההפסד ג"כ וגם דעכ"פ מגיע לו שהרי לא החזיר לו המעות וגרם לו היזק ואינו נותן לו ריווח מצד רבית כ"א על מה שגרם לו היזק והו"ל כמו גזלן שאם רוצה להשיב לו מה שהרוויח במעותיו רשאי ואף דמבטל כיסו של חברו פטור היינו באם נחית אדעתא דגזלנותא והודיע לב"ד שדעתו לעסוק לעצמו אבל כל בסתם אמרינן דדעתו היה שיהי' הריווח ג"כ לבעל העיסקא אבל בנ"ד דכיון דלא התנו ע"צ היתר עיסקא א"כ פשיטא לענין ההפסד ודאי לא יתחייב המלוה בסתם דיוכל לומר שלא הי' דעתו רק שיתן לו פריצענט כמו שהי' נותן לו מעיקרא וא"כ ממילא אינו רשאי לתת לו ריוח דאינו עיסקא ואינו מבטל כיסו של חברו דהרי הלוה לו המעות וא"כ לא הוה גזלן ואסור לתת לו עיסקא כנלפע"ד. ובגוף הדין של הסמ"ע נראה לפע"ד כיון דבתחלה היה ההפסד על שניהם במה נפקע דבדברים לא ישתנה כמ"ש בסי' ק"כ ס"ב בהג"ה ואף דבסמ"ע כתב דדוקא אם לא כוון בתחלת ההלואה לעשות ממנו עיסקא היינו כדי שלא יפקיע איסור ריבית אבל כאן להיפך דבתחלה הי' בתורת עיסקא א"כ אף שנמשך אח"כ למה יפקע התנאי שהי' מתחלה בדברים בעלמא וגם לא הי' דברים ג"כ ומיהו י"ל דכיון שהמקבל לא החזיר הוא יכול לשנות ולקבל על עצמו כל האחריות וגם זה צ"ע כיון שלא פירש מסתמא ע"ד תנאי הראשון היה ועיין בסי' של"ג ובב"ש סי' קי"ד ועכ"פ בנ"ד ודאי אסור וצ"ע.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |