שואל ומשיב/א/ג/קנד

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קנד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל הרבני והתורני מוה' שמואל רוזינבלאט ני' מכתבו הגיעני בעש"ק העבר והנה אדמהו אכנהו ולא ידעתיו בכ"ז אחרי כי שואל באסור כלאים אמרתי להשיבו והנה מעלתו שאל בדבר שנהגו היתר בלבישת צמר עם פשתים הנקרא פלאקס אשר גדולם עלי סעמיא אבל בצמר מעורבי עם לאן אסרו והוא מצא בברטנורא פ"ט בכלאים במשנה אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים ואין הכהנים לובשים לשמש במקדש אלא צמר ופשתים וע"ז כתב הברטנורא וז"ל דבבגדי כהונה כתוב שש ובד והוא פשתן שעולה בד בבד כלומר קנה יחידי מגרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד וע"ז שאל לכמה אנשים ואמרו לו שהמינים האלה עוקרים הקנה עם השורש שלהם מן הקרקע ואותן הקנים אשר גדלם עלי השעמיא מן הגרעין אחד ויצא רק קנה אחד ואותן שגודלים על הלאהן עולים מגרעון אחד שנים או שלשה קנים או יותר וא"כ הוא להיפוך דאותן שנקרא פלאקס משעמיא זהו צריך להיות אסור עם צמר ועל לאהן הוא בהיפוך וע"ז שאל חוות דעתי ורוצה להדפיס זאת והנה מה שמצא בברטנורה הן הן דברי רש"י בזבחים י"ח ע"ב ד"ה העולה מן הקרקע בד בבד קנה יחידי מכל גיזעי וע"א גרעינן אמנם טרם יהיה כל שיח אבאר דברי התוס' שם ד"ה ואימא שכתבו ה"ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שלהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנבא בלע"ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים והשיב לו רבינו ח"כ וכו' ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעינן ואין שני קנים עולים מגרעון אחד ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חוטין שכמה שבלים עולים מחטה אחת וכן כתבו ביומא דף ע"א ד"ה ואימא דלמאי דפירש רש"י פ"ב דזבחים וכ' ניחא דלא הוה מצי למפרך ואימא קנבוס דקים להו לגמרא דקנים הרבה עולים מגרעין אחד והוא תימא גדולה דהאיך נחלקו במציאות דרבינו אפרים אומר דקנבוס עולה בד בבד והם כתבו דאינן עולה בד בבד ולא עוד אלא שכתבו דאפשר דקנבוס אינו כן והאיך דחו בזה דברי הר"א ועוד דזה הוה להם להקדים מעיקרא לדחות דאין עולה בד בבד אמנם נראה דהנה רש"י ביומא פירש ע"ד העולה מהקרקע בד בבד הפשתן והקנבוס אין להן בדין וענפין כעצים אלא עלין ואין הפשתן בא אלא מן הקנה האמצעי וזה מסכים קצת לפירוש רש"י בזבחים מכל גיזעי וע' שיח יצחק ביומא שם ולפ"ז בזה נחלקו רבינו אפרים והתו' דר"א פירש דם בבד כפירוש רש"י ביומא וא"כ גם הקנבוס עולה בד בבד וכן פירש רש"י באמת ביומא שם הפשתן והקנבוס וע"ז כתבו התוס' דלפי פירוש רש"י בזבחים קנה יחידי מכל גרעין אפשר דקנבוס אינו כן וא"כ לא נחלקו במציאות וזה ברור וע' בפנים מאירות בחידושו לזבחים מ"ש בתוס' בזבחים שם ודבריו צ"ע ומ"ש בכוונת התוס' הוא עיקר לפ"ז עלה בידינו דעכ"פ לפירוש רש"י ביומא דברי הר"א נכונים והקנבוס שאנו קורין קנבא והיא הנקרא האנף כמ"ש בפסקי תוס' שם לפירוש הר"א אסור ומעתה צריכין אנו לבאר דברי רש"י ביומא ובזבחים איזה מהם עיקר והנה בסוכה דף מ"ד ע"ב עלה אחר בבד אחד משמע קצת כפירוש רש"י בזבחים דהיינו מגרעין אחד בד אחד ובד היינו לבד אבל בבבא מציעא כ"ד א' אמר מאי בד שוכו ואמאי קרא להו בד דבר דתלוי ביה מידי קרי להו בד כהא דתנן התם עלה אחד בבד אחד וא"כ אין ראיה דהוא גרעין אחד וכן כתב הרא"ש בסוכה דף ל"ג והביא הך דב"מ כ"ד אבל להרא"ם הובא בב"י סימן תרמ"ו השיג עליו הרא"ש דכתב דבר היינו לבדו כהאי דאמרו גבי בגדי הבד דפירושו פשתן ולמה נקרא בד שעולה לבדו שאין בכל קלח וקלח שום ענף יוצא כמנהג שאר הקלחים עיי"ש הובא בב"י שם הנה תחלת דבריו משמע כפירוש רש"י בזבחים אבל בסופו משמע כפירוש רש"י ביומא ואין הכרע בזה ועכ"פ הר"א מסכים לפירוש רש"י ביומא ואסור הקנבוס כמ"ש וראיתי בצאן קדשים בזבחים שם שמחזק דברי הר"א וכתב דעינינו הרואות הקנבוס שאנו קורין האנף מכחיש הקרקע מיד ועולה בד בבד כדאמרו פ' המקבל שדה מחבירו לא יזרע פשתן משום שהפשתן מכחיש השדה רק בקבלה לשבע שנים יזרענה פשתן וכך פי' הכתוב שש ובד שמכחיש את הקרקע עד שש שנים וכ"ז עינינו רואות בקנבוס שקורין האנף ע"ש והנה מה שדרש בשש ובד במחכ"ת זה לא נתנה רשות לנו לדרוש רק לתנאים ואמוראים אמנם גוף דברי הש"ס שהביא זה היה מבורר לנו שאם נדע איזה מכחיש הקרקע אם הלאהן הוא או קנבוס שאנו קורין האנף והנה שאלתי לכמה נכרים יושבי כפרים ולהבדיל כמה יהודים עובדי אדמה ולא ידעתי ברור זה אומר בכה וזה אומר בכה אמנם היום בא אלי סוחר גדול אשר היה סוחר עם לאהן וקנבוס מה שאנו קורין האנף והגיד לי דעפ"י רוב השנים מה שיוצא מן השעמיא האנף דהיינו קנאפליס יוצא קנה אחד מגרעין אחד ובלאהן יוצא מגרעין כמה קנים וגם הגיד כי האנף לא נקרא רק פלאקס משעמיא וגם הגיד כי האנף מכחיש הקרקע וקשה לזרוע אח"כ ועל הלאהן אפשר לזרוע ואינו מכחיש הקרקע הנה נכרו כל הסימנים בש"ס בין לפירוש רש"י בזבחים ובין לפירוש רש"י ביומא עכ"פ הקנבוס שאנו קורין האנף וקנאפלוס בודאי אסור עם צמר שכבר בארנו דזה היתה שטת הר"א דתפס פירוש רש"י ביומא ורש"י נראה ג"כ מסכים לזה דביומא פירש פשתן והקנבוס ובזבחים לא כתב והקנבוס משום דלפירושו שם קנבוס אינו כן ולפמ"ש הצאן קדשים מהש"ס דב"מ הרי ההאנף שאנו קוראין קנאפליס בודאי יש לאסור שמכחיש הקרקע עוד על ענין אחד מלמדי למד מהא דאמרו בנדרים דף מ"ט לוליבא דכותנא בכותחא ופירש רש"י תוכן של זרעני פשתן יפה לאוכלן בכותח וכן פירש הר"ן וברא"ש שם פירש לולובא דכותנא נותנין אותם במים עד שמלבלב ונעשה רך ואח"כ נותנין אותו בכותח ומשמע דזה מה שאנו קורין שעמיא ששמעתי שהנכרים וגם היהודים להבדיל יושבי הכפרים אוכלים אותה וכן הגיד לי הסוחר הנ"ל וע"כ נראה דזה ודאי יש לאסור וגם הלאהן יש לאסור מפני שהעולם מחזיקים לאסור אמנם לפי שהוא דבר חדש צריכין לשאול עוד גדולי ישראל ומהתימא על התויו"ט שלא העיר על דברי הרב בכלאים שם שזה רק לפירוש רש"י לפי הנ"א בזבחים שם ולא כפירוש רש"י ביומא ודו"ק וע' סוכה י"ג ברש"י ד"ה ובהן שוב ראיתי והנני חוזר בי ולפענ"ד אף אם נסכים דקנבוס הנקרא האנף הוא מין פשתים מ"מ אינו אסור בצמר ומטעם דניהו דהוה מין פשתים ולשטת רבינו אפרים עולה בד בד מ"מ כיון דנקרא פשתים קנבוס הו"ל שם לווי והתורה לא אסרה רק פשתים סתם ולא מה שיש לו שם לווי וכן מבואר בירושלמי פ"ט דכלאים ה"א הובא בר"ש שם ובב"י יו"ד ס' רצ"ח הייתי אומר אפילו פשתים של ים אפילו קנבוס הו"ל צמר ופשתים מה צמר שאין לו שם לווי אף פשתים שאין לו שם לווי כן העתיק הר"ש ולפ"ז מבואר דאף דקנבוס הוא מין פשתים מ"מ כל שאינו נקרא פשתים סתם אינו אסור.

ובזה מבואר דברי התוס' בזבחים דף י"ח וביומא דף ע"א שדחו דברי רבינו אפרים דהא דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדים כתיב וכל בגדים סתם שנאמר בתורה צמר ופשתים והיא תימה דלרבינו אפרים גם קנבוס שאנו קורין קנבא הוא פשתים וא"כ הוא בכלל צמר ופשתים וע"כ דצמר ופשתים סתם כתיב ואין פשתים קנבוס בכלל וז"ב כשמש ובזה הן נסתר מחמתו גם מ"ש הצ"ק לחזק דברי הרבינו אפרים דהרי האנף מכחיש הקרקע ולפמ"ש א"ש דניהו דזהו מין פשתים מ"מ פשתים סתם אינו ואינו בכלל פשתים סתם שזה יש לו שם לווי וכדבר האמור ודו"ק וראיתי בתוס' ישנים ביומא שם שכתבו בשם רבינו אפרים שהי' אומר דקנבוס שבמשניות אינו אותו קנבוס שלנו דבפרק ב' דכלאים תנן שהוא עושה אחת לג' שנים ואותו שלנו עושה בכל שנה ושנה כמו פשתים ע"ש וכוונתו למ"ש פ"ב משנה ה' דקנבוס ולוף עושה לשלש שנים ובאמת הר"ש שם פ"ה משנה ח' פירש דהיינו קנבא בלע"ז דמתקיים בקרקע ג' שנים אבל הרמב"ם פ"ב שם פירש שהוא הנקרא בלשון ערב ברויא ובפ"ה שם פירש שנקרא קנב ובלע"ז קנבוש ומשמע דאינו זאת מה שמתקיים ג' שנים ועכ"פ יהי' איך שיהי' אינו נקרא פשתים סתם ויש לו שם לווי פשתים קנבוס ומותר ובגוף הענין של שם לווי ע' מה שנחלקו בזה אביי ורבא בסוכה דף י"ג ובחולין דף ע"ב וע' סוכה דף ל"ג ובשו"ת זקיני הח"ץ ז"ל ס' קס"א וע' במהרמב"ח בחדושיו לסוכה דף ל"ג שם ועמ"ש בשו"ת נודע ביהודה מהד"ת ס' קמ"ג חלק יו"ד ומ"ש בהגהותי לנו"ב דפוס לבוב ודו"ק וב"ה שזכיתי לקיים מנהג עולם שנהגו היתר בהאנף קנאפליס שכפי מ"ש למעלה הי' נראה אסור ולפמ"ש יש היתר גמור וכמ"ש ודו"ק. שוב אחר כך מצאתי בע"ז דף ע"ה ושל בצבוץ ופירש"י קנבוס וכן כתב ברש"י נדה דף ס"ה וע' ערוך ערך בץ ד' שפירש שהוא פשתן ע"ש ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף