שואל ומשיב/א/ג/קלח

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קלח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכו' לכבוד הרב המאוה"ג סופר מהיר וכו' המפורסי' מוה' שלמה זלמן נ"י הרוויץ ומשניהו הרב וכו' מוה' יעקב כהנא נ"י. מכתבו הגיעני והנה לא אאריך בדברים פשוטים ובמאי דסיימי אפתח במה שהביאו בשם כנה"ג דספק בהסכמה הוא לקולא להמחזיק כמה הנה אף שלא כת' שום טעם בדבר אבל הדברים מפורשים בתשובת הרא"ש כלל נ"ה סי' ז' וז"ל אחר שאין דבר זה מפורש בנוסח תקנתכם ידי התקנה על התחתונה כי התקנה באה להוציא מכח ד"ת ע"ש והנה בדין זה כל שיש ספק בתקנה נשאר על ד"ת ואף שיש מקום ברא"ש לחלק דשאני התם דהד"ת הוא להיפוך שהרי הדין נותן שתטול האלמנה כל כתובתה והתקנה באה לגרוע א"כ כל שספק בתקנה נשאר הד"ת אבל כאן אינו מפורש בתורה שיכול להפקיע חזקת מי שדר כעת רק שבתורה אינו מבואר שאינו רשאי א"כ כל מקום שחז"ל עשו תקנה אף בספק תקנה אפשר לומר ג"כ לחומרא אמנם מראש צורים נראה דהרי הרמב"ם פ"ד ממעילה כתב הי' שם שכירו ולקיטו של בעה"ב אינם נשבעין ונוטלין וכתב הה"מ ז"ל ולא פסק שאם תפס הנגזל אין מוציאין כדרכו ברוב התיקו האמורין בגמ' לפי שכל זה מן התקנה הוא ובמה שלא התקינו בפירוש אפי' תפס מוציאין מידו. הרי מבואר דכל שיש ספק בתקנה מה שלא התקינו בפירוש אפי' תפס מוציאין מידו מיהו גם משם יש לדחות דהרי מן הדין אין בעה"ב נשבע ונוטל רק שחכמים עשו תקנת נגזל בזה לכך כל שיש ספק שוב הדרא לד"ת אבל כאן אין מבואר בתורה הדין ובאמת גם בהך פ"ד מגזילה האריך הלח"מ להקשות מפ"ח מחובל ע"ש ומצאתי במ"ל ה' מלוה ולוה פכ"א שהאריך בענין זה גם משם משמע כעין מ"ש ע"ש שהאריך.

אמנם בנ"ד לענ"ד ברור דבזה נפקע התקנה לגמרי ויכול הלה לומר קים לי ועוד שהרי ענין התקנה לא נעשה נגד האדון דהאדון אינו מחויב לשמוע לתקנתינו ואדרבא יש חשש בדבר שלא יעליל עלינו על הדבר שעשינו תקנה עליו רק שאנו עושין תקנה על היהודים השוכרים וכעין מ"ש רש"י בכתובות דף פ"א שאין אומרים להקונה למה לך לקנות להפסיד ליהודי הראשון ועיין במ"ל פ"א מזכייה בסופו ולפי"ז בנ"ד שהיהודי הראשון שקנה הכפר מהאדון הנכרי וקנה כל זכות שהי' להאדון והבא מכח עכו"ם הרי הוא כעכו"ם ודנין לו כן וא"כ הי' יכול לדחות את היהודי הראשון ועיין סמ"ע סי' קנ"ד ואח"כ כשמכר היהודי להאדון השני הנכרי מכר לו ג"כ כל זכותו שהי' לו והעכו"ם האדון שכעת בודאי אין עליו חיוב של התקנה שהיה להיהודי הראשון איזה זכות בזה ובפרט שהתנה עמו היהודי המוכר לו הכפר שלא יחזיק אצלו היהודי הראשון א"כ בודאי אין שום זכות להיהודי הראשון אשר ישב מקדם תחת האדון הראשון הנכרי ויפקע זכותו מכל וכל וע"כ הדבר ברור דאסור לשום אדם לעשות ערמה בדבר ולהורע חזקת השוכר המחזיק כעת מהנכרי הקונה השני כי אין להראשון שום חזקה והשומע לדברינו יתברך דברי הכותב בנחיצה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף