שואל ומשיב/א/ג/קלה

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קלה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום לכבוד הרב המאה"ג החריף וכו' מוה' זאב וואלף ני' אבד"ק קאזיניטץ שי' מכתבו הגיעני תמול ואני עמוס הטרדות מצורף כי אני יושב קרית חוצות לשתות מי מעין הקשה למעיין בכ"ז אמרתי להשיב בקצרה במה שאירע שבבית ההקדש כנס א' מהעניים אשה אחת ונודע שהיתה מניקת בזנות שמנה שבועות אחר הלידה והיא ע"ה וטוען שלא ידע הדין מאיסור מניקת חבירו וכעת אינו רוצה לגרש ורצונו להפרד ממנה ואז תשאר עגונה כל ימי' כי מי יודע אי' מקומו לאחר כ"ד חדש ובודאי לא יחזור ולכופו לגרש א"א דאולי א"צ לגרש כדעת הא"ז והוי גט מעושה ומוטעה והאריך מע"ל להתיר שתתן הולד למניקת והנה לכאורה אמרתי הטעם בשוגג מהראוי להתיר יותר מבמזיד דהנה בהא דאמרו ריש כתובות כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעי' רבנן לקדושין מני' ואמרו תינח דקדש בכספא קדש בביאה מא"ל כו' ומבואר בקדמונים דמה דאפקעי' רבנן לקדושין כיון דמקדש אדעתא דרבנן הוי כתנאי ע"מ שירצה אבא ולכך כל שלא רצו הגט גט וע"ז אמרו תינח דקדש בכספא אבל קדש בביאה דאין תנאי בנשואין דלא להוי ב"ז וע"ז אמרו דחכמים הי' להם טעם לשווי' ב"ז ע"ש בהפלאה בשם אחיו הגאון מוהר"ש ז"ל כי אינו לפני ולפ"ז בקדש ונשא במזיד ובודאי לא קדש אדעתא דרבנן דהרי ידע שאסור ואפ"ה קדש ונשא שוב ל"ש אפקעי' רבנן לקדושין מיני' ואסור לכפותו על הגרושין וצריך לגרש מדעתו אבל בשוגג דקדש אדעתא דרבנן ושוב כל שלא רצו חכמים יכולין להפקיע הקדושין וא"כ יכולין לכפותו על הגרושין ולא הוה גט מעושה אבל ז"א דכל שנשא ובעל ל"ש תנאי בנשואין ושוב א"א לכפותו אך לפ"ז כיון דכל החשש הוא דלא"ז א"צ לגרש שוב א"א לכפותו על הגרושין כמ"ש מעלתו א"כ כאן ממנ"פ יכולין לכפותו לגרש דאם אין הלכה כא"ז ושוב צריך לגרש שפיר כפינין ואם הלכה כא"ז וא"צ לגרש ושוב לא הוי בעילתו ב"ז שוב אף בנשואיך שייך תנאי דהא לא שויא בעילתו ב"ז דהא לא"ז הי' שרי בשוגג ושייך אפקענהו אף בנשואין וז"ב אברא דצ"ב כיון דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש הוה כתנאי ע"מ שירצה אבא וכל דחכמים לא רצו שוב אינה צריכה גט כלל ולא תצטרך הפרשה ובטלו הקדושין לגמרי אמנם נראה כיון דחז"ל אמרו דסגי בהפרשה א"כ הוה כקדש על תנאי שירצו והם רוצים שהקדושין יהיו קיימים רק שיפרשו אותם וז"ב ובזה אמרתי דבר נחמד בקושית המלמ"ל פי"א מגרושין הכ"ח על התה"ד דסבר דליכא מאן דפליג על הא"ז דהרי הרא"ש ביבמות הביא בשם הר"ר יוסף ראי' דא"צ גט מהך דכתובות באביי שהתיר לישא אחר ט"ו חדש ולא מצינו שנתנו גט ואם איתא להך דא"ז הא אין לך שוגג גדול מזה ע"ש שהרי עשה עפ"י הוראת אביי ולפמ"ש י"ל דבאמת צ"ב כיון דאסור לבא עלי' ומפרישין אותם שוב הו"ל קדושין שאמ"לביאה דהרי אסור לבא עלי' וכאן ל"ש לומר דלא בא האיסור מכח קדושין דז"א דהרי בזנות לא גזרו כמ"ש הריב"ש בהדיא דאף מי שבא עלי' בזנות אין בו ענין דמניקת חבירו וא"כ בא העיקר מחמת קדושין אך ז"א דאנן קי"ל קדושין שאינן מסורין לביאה הוי קדושין אברא דעדין קשה האיך סגי בהפרשה בעלמא ולא חיישינן דלמא יבא עלי' והרי הר"ר יוסף כתב דלכך סגי בהפרשה משום דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה וחמור עלי' וזה שייך בקידש אבל לא בנשא כמ"ש התוס' והרא"ש שם וצ"ל דשטת הא"ז דכל שעשה בשוגג ל"ח שיבא עלי' באסור דמחזיקין אותו בחזקת כשרות דסתמא לא יעבור ולפ"ז נ"ל ברור דזה אם יש אסור ברור שהוא מניקת חבירו ובלא"ה לא יעבור אבל שם דהורה אביי דהלכה כב"ה וכר' יהודה דלאחר ט"ו חדש מותרת להנשא מכ"ש לארס כדאמר שם רק דר' יוסף אהדרי' דקי"ל כרב ושמואל ולפ"ז כיון דעכ"פ אין האסור ברור דבאמת ב"ה ור' יהודה מתירין להנשא בכה"ג שוב חיישינין דשמא יבא עלי' ולא סגי בהפרשה וצריך גט ושפיר הביא הרר"י ראי' משום דכלה בלא ברכה חמור לי' ודו"ק היטב ובזה יש ליישב קושית הגאון מוהר"ם ברבי דמוהר"ם בר ברוך בש"ת מיימוני ס' כ"ז במעשה דרבינו יעקב הורה להדירה ע"ד רבים וכלם חלקו עליו והרי אין לך שוגג גדול מזה ובשו"ת נוב"י מהד"ק חלק אע"ז סי' כ"ה נדחק מאד בזה ולפמ"ש א"ש דשם דלדעת הרר"י סגי בהדירה ע"ד רבים ובכה"ג שוב לא סגי בהפרשה כיון דהורה החכם להתיר גם הם יסמכו ע"ז וכמ"ש ודו"ק היטב ומ"ש היש"ש ביבמות דאיך אפשר להתיר דכ"א יערים ויאמר דשוגג הי' לפע"ד לק"מ דהרי בשביל זה לא חשו להשלכת הריאה בלא בדיקה משום דלא חשידי לעבור על אסור כמ"ש הפר"ח ביו"ד ס' ל"ט שזה טעם הפוסקים המתירים וה"ה בזה ומה גם שבזה שרבים יודעים מזה ובפרט במניקת חבירו שידוע לרבים ל"ח שיערים ובודאי ידעו כל העולם שהי' שוגג כנלפע"ד והנה מע"ל הקשה בהא דאמרו בכתובות דף סמך דנתנה בנה למניקה דמותרת להנשא ור"פ ורבינא סברו למעבד עובדא כוותי' וע"ז הקשה דא"כ האיך היו יכולים לפרנס מה דנחלקו ר"מ וחכמים אם מותר להחזיר אבל עכ"פ כלם ס"ל דמגרש וגם אמרו שם דבכהן דא"א בתקנתא אז א"צ לגרש והרי אפשר בתקנתא שתתן בנה למניקת ומזה רצה להביא ראי' לא"ז ולפענ"ד יש ליישב דהנה בגרושה דדעת ר"ש הזקן דאינה משועבדת והרשב"א מחלק דאם הולד מכיר בה הוי בכלל מניקת חבירו ולפ"ז ר"פ ורבינא דרצו לסמוך ע"ז בודאי זה כל שלא הכירה להאם אבל אח"כ בודאי אסורה דלא עדיפא מגרושה לאחר הכרה ולפי"ז י"ל דהם פירשו דהפלוגתא הי בלאחר הכרה ובזה ל"מ נתינה הולד למניקת ואף דאסרו גם מעוברת חבירו אפשר משום לא פלוג אטו מניקת לאחר הכרה ודו"ק כנלפע"ד וע"כ נלפע"ד דיש לסמוך על הא"ז במקום שיש חשש עגון ויוכלו לכופו על הגרושין ובלא"ה נלע"ד כיון דהי' בזנות ודעת מהר"ם מינץ דבזנות יש להקל דאף דאנן לא קי"ל כן רק במופקרת עכ"פ על ההפרשה א"א לסמוך כיון דהוא זונה בודאי תרגיל לי' לבא עלי' וע"כ יש לכופו שיגרש עוד נ"ל כיון דלא נתברר אם זינתה מישראל או מעכו"ם הרי שיטת הנוב"י דבלידה מעכו"ם לא הוי בכלל מניקת חבירו וכמ"ש במהד"ב חלק אע"ז ס' ל"ח ובתשובה הארכתי בזה והבאתי דברי המ"א ס' תק"א ומה שציינתי שם בהגהותי וא"כ כל שלא נודע אם מעכו"ם אם מישראל יש לנו לתלות ברוב עכו"ם כמבואר ס' ד' וס' ו' באה"ע ושוב אינה בכלל מניקת חבירו וא"כ עכ"פ אף אם לא נסמוך על הנוב"י בזה עכ"פ יש לו לכופו לגרש ולא הוי גט מעושה כיון דיש לומר כדעת הא"ז וכמ"ש ואף דיש מקום להקל מחמת זונה ומחמת זונת עכו"ם מ"מ לא הוי גט מעושה בכה"ג דכדאי הא"ז לסמוך עליו כיון דהתפרשה ודאי ל"מ בזה כיון דהוא זונה ובודאי תרגיל לי' כנלפענ"ד דברי הדו"ש באהבה הכותב בקצרה ובנחיצה.

שוב נתישבתי דאם לא הי' אפשר לכפותו תתן האשה בנה למניקת ותשבע שלא תחזור בה ובכה"ג יש לצרף שהוא זונה ואולי הוא זונה מעכו"ם ודבר זה יוכלו לחקור שם ואם לא נודע בדבר שהוא ישראל נוכל לתלות בעכו"ם שהוא רוב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף