שואל ומשיב/א/ג/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קכט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ישאו הרים שלום וכו' אל כבוד הרב המופלג בתורה המדקדק החכם ושלם מוה' ירחמיאל פאלין ני' האבד"ק שדה מנוחה סמוך לחערסאק מכתבו הגיעני תמול בש"ק וקראתי לשבת עונג כי התענגתי וראיתי כי ידיו רב לו בתורה ובלה"ק ומאד תמהני הכי זו שאלה הנחוצה להביא ממרחק לחמו והלא כל דבריו פשוטים וברורים ואני יושב קרית חוצות לשתות מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים ומה גם כי בדברים כאלו צר לי ללון בעומק הלכה להתהלך ברחבה בהוויות דאביי ורבא כי אין לי מקור גדול בש"ס ופוסקים בכ"ז אמרתי אחרי כי כבר נשאלתי ורבים לוחמים עליו אשר לא כדת ע"כ אמרתי לכתוב בקצרה והנה שאלתו באשה ששמה חייענא דהיינו שנקראת החית בשוא והיוד בסגול וכתב בגט שני יודין וערערו עליו דלפ"ז היתה צריכה שהקריאה תהי' בפתח חריף דבשוא אינו נופל אחרי' נח נסתר זה תורף דבריהם וכתבו שהגט בטל ובני' ממזרים וע"ז האריך מע"ל דהגט כשר ואולי גם לכתחלה צריך להיות כן כאשר הרחיב הדבר בזה והנה בראשית ההשקפה לכאורה יפה דברו המערערים דאף דזה ענין דקדוק לשון בשם שאינו לשון הקודש עכ"פ הקורא הגט שיקרא הגט ויראה שנכתוב שני יודין עכ"פ ישפוט שנקראת בפתח חריף דאל"כ אינו נופל נח נסתר אחרי שוא ובאמת הוא נקראת בשוא וכמ"ש בנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז ס' פ"ז וס' פ"ח ע"ש ובאמת אני רואה דבש"ס גיטין דף ס"ה ב' אמר ופטרוה וכו' לא אמר כלום ר' נתן אומר פטרוה דבריו קיימים פיטרוה לא אמר כלום אמר רבא ר' נתן דבבלאה הוא ודייק בין פטרוה לפיטרוה תנא דידן דבר ארץ ישראל הוא לא דייק הרי דגם חז"ל דקדקו בין פטרוה לפיטרוה וע"ש ברש"י שני לשונות ולא עוד אלא דהרמב"ם והרי"ף השמיטו זאת ולא חלקו בין פטרוה לפיטרוה וכתבו דלא מועיל והר"ן באמת תמה עליהם דאנן בבלאה אנן ועכ"פ ראינו דאף שיכולין לקרות כהלכתו מ"מ חיישינן לטעותא ולא אמרינין כמ"ש מעלתו דכל שיכולין לקרות כהלכתן ל"ח לטעותא אמנם אחר העיון ז"א דשם לא קאי על לשון הגט רק במה שצוה בלשון פטרוה וע"ז שפיר אמרינן דכל שאנו מסופקין אם כוונתו על כתיבת גט פטורין או שכוונתו מלשון פטור וחובה כמ"ש רש"י בלשון השני א"כ לא נוכל לכתוב גט בלי צווי הבעל אבל מ"ש בלשון הגט לשון דמשתמעי לתרי אפי ואינו בגוף הלשון רק עפ"י דקדוק הלשון בזה אמרינין דכל שנוכל לומר דהוא קרא כהלכתו לא אכפת לן בטעותא וע' בב"י ס' קמ"א ובשו"ת מהרב א ס' כ"ב וע' פר"ח ס' קכ"ו אות י"ב ולפמ"ש מעלתו כל שיוכל לקרות כהוגן לא חיישינין לטעותא א"כ גם כי כתב פטורין בלא יוד מ"מ יקראו אותו כהוגן ולא אכפת לן בטעותא אמנם אף לפי מ"ש הרא"ש דיש להחמיר ולכתוב פיטורין בב' יודין מ"מ זה דוקא לכתחילה ולא בדיעבד כמ"ש הפ"ח דאחר שנתגרשה או במקום עגון יש להקל ע"ש וע"ש מ"ש בשם מוהריב"ל שאם כתב בחד יו"ד כשר שהרי האשכנזים כותבין בחד יוד ובאמת הרא"ש מחמיר והביא מהך דפטרוה ופיטרוה ולפמ"ש אין ראי' דשם דלא קאי בכתיבה רק בציווי שלו א"כ כל שיש לומר שלא צוה לכתוב גט אין לכתוב בלא דעתו אבל בכתיבת הגט בלשון פטורין לא אכפת לן וכמ"ש מעלתו ולא עוד נלפע"ד לפמ"ש המהר"י מינץ ס' י"ט דלדידן דקי"ל כר"א דעידי מסירה כרתי אף שנכתב בגט חסר כל שיש ע"מ כשר ואף דמודה ר"א במזויף מתוכו זהו כשיש שינוי שנכתב יותר אבל לא כשנכתב חסר דעכ"פ אינו מזויף ומקורו מש"ס גיטין דף ד' ובתוס' שם ד"ה מודה ואני הארכתי בזה בהרבה תשובות והבאתי דברי התה"ד ס' רכ"ח ובררת הדברים ועש"ך חו"מ ס' מ"ב שהביא דברי המהר"ם מינץ הנ"ל בקצרה וע"ש וא"כ כל שכתב פטורין חסר לא אכפת לן כל שיש ע"מ ובדברי מע"ל ראיתי דאם כתב בתוס' לא אכפת לן דתנא תוספאה היא ולפמ"ש נהפוך הוא אבל כ"ש לפלפולא אבל לדינא אף אם כתב ב' יודין כל שיכול לקרות כהלכתו ל"ח לטעותא בדיעבד וכמ"ש הפר"ח ובעיקר הדין יפה כתב מע"ל לחלק בין היכא שהיו"ד לנקודה כמו בילא פיגא וכדומה דאז אם יכתוב שני יודין ישתנה ההברה אבל במקום שהן הן המבטא בעצמה בזה ודאי צריך שיכתוב שני יודין וע"ז האריך מפי סופרי' וספרי' וישר כחו וחילו שהאריך לברר זאת והדברי' נכונים ומ"ש מע' בשם התו"ג דבעינין ספירת דברים ואין דרך המספר לקצר או להוסיף והביא הך דגיטין כ' למאי ניחוש לה וע"ש בר"ן ורמב"ן לא זכיתי להבין דהא שם לא כתב לשמה ולא נזכר שמו ושמה כלל אבל כל דכתבנו אף דשינה קצת כל שלא יוכל להשתנה לשם אחר שהרי נודע ששמה חייענקא ובין אם יקרא בפ"ח או בשוא עכ"פ לשם אחר לא נדמה למאי נחוש לה ועוד אם נימא דלכתחלה יש לחוש ולכתוב כהוגן מ"מ בדיעבד אחר שכבר נתגרשה פשיטא דהגט כשר וישר אמנם היותר נכון כמ"ש מעלתו דגם לכתחלה ראוי לכתוב בשני יודין בשם לעז דהמנהג לכתוב בשני יודין אף שנקרא בשוא וגם בשם הקודש זכרני שראיתי בספר חסידים שכתב שאותן תפלות ובקשות בלי נקודות יכתבו מלאים אף שהם חסירים שישלימו הנקודות ולא יטעו ועיי"ש כי אינו לפני מכ"ש בשם לעז דאין קפידא כ"כ כמ"ש מעלתו בשם היש"ש סימן למ"ד ובכמה ספרים ואינם לפני סוף דבר שהגט כשר בודאי ואפשר דאף לכתחלה יש לכתוב כן ועכ"פ מ"ש המערערים דהגט בטל ובני' ממזרים דבריהם בטלים ומבוטלים ורואה אנכי שהוא לאהבת הניצוח והקנטור ובאמת כל שא"א לדמותו לשם אחר בודאי כשר ובפרט לדידן דקי"ל ע"מ כרתי פשיטא דכל שנתן בעצמו לאשה הלז ובמבטא נקראין שני היודין והן מהמבטא עצמה מה בכך שלא נופל נח נסתר כל שיקרא בשוא אבל מ"מ הרי נודע שלאשה זו מסרו הגט ומה אכפת לן ובדברי הנוב"י ס' קי"ג מבואר כעין זה אבל יש לי אריכות דברים בזה ולא נפניתי כעת להעתיק וע' בנוב"י ס' קי"ט במהד"ב לענין שם מאיר שיש לכתוב המכונה מייאיר ע"ש. עוד יש לי לומר דלא נקרא מזויף מתוכו כיון שאם היתה נקרא' בפ"ח או בחירק הי' נכון לכתוב בשני יודין רק שהוא נקראת בשוא אבל מזויף מתוכו ודאי לא נקרא דמה שאינו חילוק רק בנקודה זה לא מקרי מזויף מתוכו וא"כ לדידן דע"מ כרתי ודאי כשר וכמ"ש בשו"ת מוהר"ם מינץ הנ"ל וגם בשו"ת תה"ד ס' רכ"ח אפשר דמודה לזה אלה דברי הכותב בקצרה דו"ש באהבה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף