שואל ומשיב/א/ג/קטז

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קטז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב הגדול מעוז ומגדול שפתותיו שושנים מעין גנים מוה' יעקב יוסף ני' אבד"ק פולנאי. מכתבו הגיעני היום ואם אמנם אדמהו אכנהו ולא ידעתיו בכ"ז אחרי כי ראיתי במכתבו כי פלפל בחכמה בשקול דעת הישר ע"כ אמרתי להשיב אם כי אני יושב קרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעין הקשה למעיין ומחוסר ספרים וד' יהיה בעוזרי. בדבר שאלתו שאשת איש אחת היתה לזנונים ובא בעלה לפוטרה בגט פטורין ואבי האשה היה בעיר חדש שהיה דר שם ושלח מעלתו לשאול על שמו ושליח הוא דעוות ושאל בעיר ישן ואמרו כי שמו היה ישעיה ליב וכן צוה הבעל להסופר קודם כתיבה לכתוב כן ואח"כ נתודע לו ששמו היה שואל ליב וצוה מעלתו להשמיט שם אביה וע"ז האריך מעלתו ניהו דבדיעבד כשר בהשמטת שם אביה אך כיון שהבעל צוה להסופר לכתוב בשם אביה ישעיה ליב א"כ שוב אינה לשמה וע"ז הביא דברי עבודת הגרשוני ס' נ"ה והצ"צ ס' פ"ג והכנסת יחזקאל ולמה לא העירו משום שאין כאן לשמה וכן הבעל העטור שמכשיר בשינוי שם אביה למה לא היעיר דפסול מצד לשמה והאריך מעלתו בזה והנה לפענ"ד פשוט דהתורה לא אמרה רק וכתב לה לשמה אבל לא בשם אביה וזה אינו מקרי לשמה וכל שכתב לשמה אף כשאמר בת פלוני בשמו כך ובאמת שם אביה אינו כך אבל מ"מ לשמה מיקרי שהבעל והסופר ידעו שבעל האשה הלז בשמה כך ומה בכך ששם אביה אינו כן מ"מ הוא גירש לאותה האשה אשר נצבת או אף שאינו עמה מ"מ היא כוון לשם זו ואם היה נודע שבמתכוון שינה שם אביה אפשר לדון שהיה משחק בה ולא רצה לגרשה אבל כל שלא ידע וחשיב באמת ששם אביה כן וטעה בשמו מאי פסול לשמה שייך כאן והתורה לא אמרה רק וכתב לה לשמה אבל שם אביה באמת אם לא כתב כשר לר"ע והרי גדולה מזו מצינו במרדכי שרבינו יונה רצה להכשיר אף שלא כתב שמו ושמה כלל וניהו דבזה חלקו כל המפסקים עליו וקראו אחריו מש"ס גיטין דף כ' הא בעינין שמו ושמה וליכא וע' בפני יהושוע פ"ג דגיטין אבל שם אביה מנלן ובשו"ת פנ"י ח"ב הנדפס מחדש רצה להכשיר באם כתב שם אביה בטעות כיון שהבעל אמר שרוצה לגרש את אשתו ועד מאה גיטין איזה מהם שיוכשר א"כ כל שהלך לדרכו ואינו כאן יכולין העדים לכתוב גט אחר בשם אביה האמת ע"ש ואינו לפני וא"כ אין לפסול משום שאינו לשמה דהרי לשמה נכתב ושם אביה אינו רק לסימן אבל לא שייך לומר שהוא שלא לשמה וז"ב ופשוט. והנה מה שהאריך מעלתו במה שאירע שסידר גט והיה לו חולי ר"ל ולא יכול להשגיח היטב ואחר שנתגרשה והבעל הלך לו היה צריך לסדר גט אחר ולקח הגט הזה לסדר על ידו וראה שנשמט תיבת ועשרים תיכף בשורה ראשונה ונבהל ונתודע כי הבעל נשא אשה אחרת וכתב להמורה דשם והמורה אמר שאין צריך לגרשה שלא גזר רגמ"ה רק שלא לישא אבל כל שנשא לא תקן רגמ"ה לגרשה כמ"ש הנוב"י ס' צ' ח' אהע"ז מדו"ת בשם כנה"ג שכתב כך בשם שו"ת בית יוסף סמ"ד ומעלתו תמה דהמעיין בשו"ת ב"י שם יראה דכתב שני טעמים ולטעם השני כל שמרוצה להתגרש חוב עליו לגרשה ע"ז וכן הביא שכתב כך בשו"ת מהרש"ל ס' י"ד ורמזו הח"מ ס"א מבואר בהדיא דאף שנשאו בהיתר מ"מ מחויב לגרשה מחמת תקנת הרגמ"ה והאריך וכל דבריו דברי תורה אלא שלפענ"ד הדין מבואר כהב"י דכל שנשאו בהיתר אינו מחוייב לגרש וזילא דידי מעה שמבואר בירושלמי מסנהדרין פ' כל ישראל ה"ח בסופיה לענין שבועת יהושוע בן נון ביריחו ולא אותה בנו אלא עוד אחרת בנו מאחר שהוא נבנות מותרת לישב בה הרי מבואר דכל שכבר נבנית מותר לישב בה וע"ש במפרש דפירש בהדיא כן וא"כ מבואר דאף שבועת יהושוע וחרמו לא היו רק שלא לבנות אבל כל שנבנית מותר לישב בה וא"כ ה"ה לענין חרגמ"ה כל שנשאה בהיתר שוב מותר לישב עמה ואין צריך לגרשה ואדרבא ה"ה כש"כ משם דשם נבנית באסור וכאן נשאה בהיתר אמנם באמת אחרי העיון י"ל דאין ראיה משם דדוקא שם דבנו עיר אחרת וא"כ באמת הוה אמינא דעיר אחרת מותר וע' בשו"ת א"ז החכ"צ ז"ל ס' כ"ד וא"כ אף דיהושוע באר דגם בעיר אחרת כל שנקראת יריחו בכלל אחרים אבל כל שכבר נבנית מותר אבל אותה העיר עצמה אף שהיתה נבנית אסור וא"כ גם חרגמ"ה כל שגזר חגרמ"ה אף בעבר ונשא אסור וכן משמע בש"ע אהע"ז ס' י"א דכופין למי שנשא ב' נשים לגרש אחת מהם וא"כ מבואר שאף שעבר ונשא שייך חרגמ"ה אמנם מ"מ בנשא בהיתר נלפענ"ד דאין לגרש ודברי הנוב"י בשם הב"י נראים נכונים בזה לפענ"ד ובתשובה אחרת כתבתי בזה ואינה לפני וכמדומה שכבר נדפס בשו"ת שואל ומשיב שאני מדפיס כעת וד' יזכני לגמרו בכי טוב. ומ"ש מעלתו על מ"ש בשו"ת נוב"י מהדו"ת ח' אהע"ז ס' ס"ח דלא מצא ברמב"ם דקטנה מתגרשת בקדושי אביה כשהיא קטנה ומת וכו' תמהני דבס' ס"ט שם הביא תלמידי הגאון מוהר"צ ז"ל דברי הרמב"ם אלו והגאון הפשיר הדבר בצחות לשונו יעו"פ זולת זאת ראיתי דבריו והכל בסדר הישר ופלפל בחכמה יברכהו ד' ויצליחהו בכל טוב כנפשו ונפש הדו"ש באהבה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף