שואל ומשיב/א/ג/קא

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן קא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין טמאה אני לך בדעתי במ"ש הר"ן שם דכי איסור שבה להיכן הלך וכתב דחז"ל הפקיעו הקידושין וכתב דאם נבעלה לפסול שוב היתה נאסר' ואינו במשמע וזכורני שזה ימים רבים ראיתי בחידושי המג"א על התוספת' נזיקין שנדפס בפ"ע ושם יש שו"ת מהמ"א והקשה לו גדול אחד דאמאי כתב הר"ן ולא משמע כן ולא כתב שבהדיא מפורש בסוגיא דאמרו שם אי לא מינך דילמא חד מן אהלוי הוה ופ' הר"ן דשם מיירי באשת כהן וא"כ לא שייך עיניה נתנה באחר דמ"מ שויה אנפשיה חד"א דהא נבעלה לגוים ואני זוכר שהארכתי בזה בתשובה וכעת נ"ל בפשיטות דהנה ע"כ שייך לומר שויא אנפשיה חד"א היכא דאמרה בבירור אבל כאן הוא חשבה דמיניה היה והוא אמר דלא מיניה אמרה לו אח"כ אולי חד מאהלוי הוה וא"כ הוא לא משויה חד"א והבעל ג"כ לא ידע ובכה"ג אין התחלה לקושיות הר"ן והר"ן הקשה באמרה בהדיא טמאה אני לך וז"ב ופשוט. אך מה שיש לעיין הוא דלפי דברי הר"ן דאפקעינהו לקידושין שוב צריך לקדשה מחדש וגם אין לה רק כתובה מנה וזה לא שמענו ובאמת שלפמ"ש התוס' כתובות ס"ג דאם אמרה טמאה אני לך ומפסדת כתובתה לא שייך עיניה נתנה באחר וכאן הרי מפסדת מנה וצ"ע ולדברי הר"ן אם נדרה מקודם שאמרה טמאה אני לך ואמרה לו טמאה אני לך וגלתה לו שנדרה לא היה יכול להפר דאין הבעל מיפר בקודמין ואמאי כיון דאין הבעל צריך להאמין א"כ לגבי דידיה לא נפקעו הקידושין ורק לגבי דידה הפקיעו חז"ל הקידושין שלא תיאסר לבעלה ובזה היה מקום לומר הא דאמרו בנזיר וקידושין אשה הפרם וד' יסלח לה במה הכתוב מדבר ולפי דברי הר"ן היה מקום לומר דאיירי בכה"ג שנדרה ואמרה טמאה אני לך דבאמת צריכה סליחה דלפי דבריה חז"ל הפקיעו הקידושין ולא היתה ניתרת בהפרת הבעל ורק הבעל אינו מאמין ועל כל פנים סליחה צריכה.

אמנם יש לומר דזה חדשו חז"ל אבל הכתוב לא מיירי מזה ודו"ק. ודרך אגב אזכור מ"ש אישה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר והקשה המהרש"א בח"א למה נקט בקרא גבי אשה שיש לה בעל ולא נקט הקרא דלעיל מינה גבי אב לבדו וגבי הארוס עם האב דכתוב גם כן וה' יסלח לה וקשה סליחה למה לי וכ"כ בזה בחיבורי להלכות נדרים וכעת נראה דהנה שיטת הרמב"ם דגם אב אינו יכול להפר רק נדרי עינוי נפש וכולם חלקו עליו דאביה יכול להפר כל הנדרים ורבינו יחיאל מחלק בין לאחר שחזרה לרשות אביה כגון שמת הארוס ע"ש ולפ"ז כיון דעכ"פ דעת הרמב"ם דאינו יכול להפר רק נדרי עינוי נפש א"כ עכ"פ יש לומר אף דלא קימ"ל כן אבל עכ"פ סליחה צריכה על נדרים שאין בהם עינוי נפש דניהו דיכול להפר אבל לא מסתבר כ"כ וא"כ עכ"פ סליחה בעי אבל באשה נשואה שוודאי אינו מפר רק עינוי נפש אז קשה למה צריכה כפרה ושפיר מדייק אשה הפרם וד' יסלח לה במה הכתוב מדבר ודו"ק ובזה מיושב מה שרש"י העתיק הדרוש על אביה ועיין מזרחי ולפמ"ש א"ש כיון דעל כל פנים מוכח זה הסברא גבי בעל ממילא יכול להעתיק גם גבי אב דכל דלא ידעה צריכה סליחה ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף