שואל ומשיב/א/ג/עט

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן עט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המופלג מוה' מאיר ני' מווילקאטש. מה שבקש ממני שאתן עין על דברת התוס' פ' כיצד צולין שהביאו דברי הש"ס מעילה והוא להיפך ממה שהביאו משם הנה לחיבתו ואהבתו נתתי עין והוא בתוס' דף ע"ז ע"ב ד"ה שאין שהקשו דבעולה מנלן דאימא כי היכא דלית בי' מעילה אחר שנזרק הדם כדתנן במעילה פרק חטאת העוף והמעיין שם ימצא להיפך דמועלין בה עד שתצא לבית הדשן ובאמת לחומר הנושא חפשתי ומצאתי בתוספתא דמעילה דאמרו שם עולת העוף לאחר שמיצה דמה יצא מידי מעילה הנוצה ומוראה מועלין בה עד שתצא לבית הדשן וא"כ אולי כוונת התוס' להתוספתא דעולת העוף לאחר שמיצה בה דמה יצא מדי מעילה ומיצוי הדם בעולת העוף הוא במקום זריקה בעולת בהמה וא"כ ממילא שמהראוי עכ"פ שלא יהי' בה מעילה קודם שימצה את דמה ואף שלשון התוס' אינו מורה ע"ז עכ"פ הוא דחוק ומוקי אנפשיה אבל באמת הדבר יפלא דהתוספתא הוא נגד המשנה בזה דמבואר שם בדף ט' דגם בעולת העוף דמיצה דמה מועלין בה עד שתצא לבית הדשן וע"כ דליתא להך תוספתא וכאשר עיינתי בזה יגעתי ומצאתי כי הובא התוספתא הלז בש"ס דילן בתמורה דף ל"ד עולת העוף שנתמצה דמה מוראתה ונוצתה שלה יצא מידי מעילה הרי בהדיא להיפך מלשון התוספתא לפנינו שבאמת מועילין לאחר שמיצה את דמה רק במוראתה ונוצאתה אין מועילין והש"ס מסיק שם דיצאו מידי מעילה ואסורין ועכ"פ יכול להיות קושית התוס' ממוראתה ונוצתה של עוף אבל הם הביאו ממעילה פרק חטאת העוף והוא כעורבא דאיתי נורא לקיני' וראיתי ברמב"ם פ"ב ממעילה הלכה וא"ו שכתב וכן חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה עד שהוזה דמה היזה דמה אין בה מעילה אבל אסור להנות במוראתה ונוצתה והנהנה בה אחר שהיזה לא מעל וכתב הכ"מ שנלמד מהך דתמורה דמוראתה ונוצתה אין בה מעילה ומאד תמהני דשם בעולת העוף מתניא וכמו שהוא התוספתא לענין עולת העוף ושם שייך ענין מוראתה ונוצתה ומה ענינו לחטאת העוף דאין למזבח בה אלא דמה והשאר נאכל לזכרי כהונה כבשר חטאת הבהמה ועיין פ"ג ממעה"ק והרי משנה מפורשת בחטאת העוף דלאחר שהזה דמה אין בה משום מעילא ופירש"י בדף ח' כיון שהוזה דמה יש בה היתר אכילה לכהנים ולגודל הפליאה רציתי להגיה ברבינו דקאי על עולת העוף אבל היא תמוה דמלבד בעולת העוף כבר אמר דינו בהלכה ג' שם וכאן מיירי בחטאת אף גם דעולת העוף שייך מיצוי אבל בחטאת העוף שייך הזאה ובמעילה בדף ח' נקט הוזה דמה גבי חטאת העוף ובעולת העוף נקט מיצה דמה ועיין פ"ו ופ"ז ממעה"ק וכאן נקט רבינו הוזה דמה וקאי על חטאת העוף וא"כ מה ענין למוראתה ונוצתה וע"כ דברי רבינו והכ"מ צע"ג וגם דברי התוס' צ"ע שאף שקושיתם מצי קאי על מוראתה ונוצתה אבל כל כי האי הו"ל לפרושי וגם הו"ל להביא מתמורה דף ל"ד לא מחטאת העוף דף ט' ששם מבואר להיפך ובאמת צ"ל דטעם הש"ס דכל שנמצה דמו שוב אין המוראתה והנוצה בכלל האיסור דבאמת אינו עורה למזבח רק שנבלע במקום הדשן ולכך אין בו משום מעילה ובאמת רבינו לפי הנראה הי' גורס בתוספתא חטאת העוף ולכך הי' עולה שפיר דאין בו משום מעילה דבחטאת העוף יש בו היתר לכהנים אלא שלפ"ז מוראתה ונוצתה הוא תמוה מאד וראיתי בקרית ספר להמבי"ט שכתב ג"כ המקור מתמורה כמ"ש הכ"מ וכתב דה"ה לחטאת העוף ודבריו תמוהים מאד דמה ענין מוראתה ונוצתה לחטאה העוף וצע"ג. והנה בכוונת התוס' הי' נראה לפע"ד כוונה עמוקה דבאמת הא דמועלין בעולה עד שתצא לבית הדשן הוא משום דכבר נאסרה משעת ההקדש עד שתצא לבית הדשן אבל הזריקת דם לא חידש שם מעילה ורק בקדשים קלים האיסור מעילה בא מכח זריקת הדם כמבואר שם פ"א ממעילה ועיין בפ"ב ממעילה ברמב"ם שם ולפ"ז לר"א דהצריך קרא והבשר תאכל דאין הבשר ניתר עד שיזרק הדם ומשמע הא אי לאו קרא הו"א דהבשר יהיה מותר אף שלא נזרק הדם עדן ולפ"ז שפיר מקשי התוס' דא"כ מנ"ל בעולה דלא כתב קרא דלמא באמת מותר ואינו תלוי בזריקת הדם עכ"פ אין מועלין בה ניהו דאיכא איסור עכ"פ מעילה ליכא בה כיון דלא כתיב קרא וא"ל כיון דלאחר זריקת דם נאסר בעולה מכ"ש קודם זריקה ע"ז כתבו דבעולה ליכא מעילה לאחר שנזרק הדם היינו דהמעילה לא נתחדש בשביל זריקת דם רק בשביל שממילא נאסר והדם לא הותרה וכיון שכן דלמא באמת ל"צ היתר הדם כלל ובאמת מותר בין לאחר זריקה ובין לפני זריקה ובזה מדוקדק מה דהקשו לר"א דוקא והא לר"י הוא דאמרינן סברא זו דשאני בין שלמים לעולה בשביל דעולה לית בה שתי אכילות וא"כ למה הקשו לר"א דוקא ולפמ"ש דוקא לר"א קשה אבל לר"י דהוא לא מצריך קרא ע"ז וכמו דאמר ק"ו מאיסורין ועיין ברש"י ד"ה דם שכתב דמתחלת הקדישן נאסר וכל דליתא דם ליכא מי שיתירן וא"כ ממילא בעולה דליכא היתר שכולה כליל ממילא נשאר באיסורו אבל לר"א דהוא אינו תולה במה שהדם מתיר וא"כ מנ"ל דבעולה יש בו מעילה אף דכולה כליל ודו"ק היטב כנלפע"ד לחומר הנושא וצ"ע. שוב הוגד לי כי באמרי צרופה עמד בזה על התוס' בפסחים הנ"ל ואינו אתי לעיין וכשכתבתי קושיא זו על הרמב"ם אל כבוד אבי מורי הרב הגאון ני' כתב שקושיא חזקה הוא ולא מצה מענה ומ"ש שעל הש"ס אין קושיא דמוראתה ונוצתה לא יצא מידי מעילה לפי שהוא מהנקברין ולא מועיל שריפה זה פשוט ומבואר בתמורה שם אבל אני כתבתי דהמעיין בתוספתא ימצא שינוי מהנאמר בש"ס כמו שיראה מעיין וצ"ע ובחג השבועות שנת רי"ג מצאתי בספר מעיין החכמה על המצות בדף ק"ו בחרוז המתחיל כליל על הזבח שגם הוא תמה על התוס' פסחים הנ"ל שהוא נגד המשנה אבל לא הרגיש בהתוס' הנ"ל והוא הניח בקושיא ע"ש.

עט
שלום להחריף ושנון זית רענן בנש"ק מוה' יעקב יצחק הלוי איש הורוויץ. מכתבו הגיעני וכבר ידע מעלתו כי אני מוטרד בחבילי טרדן ובכ"ז אמרתי להשיב בדבר שאלתו שנסרך טרפש לבית הכוסות במקום הדק שבו שאין שם רק עור אחד ותחת הסרכא יש קורט דם צרור בעובי' ומחט לא נמצא הנה יפה כתב מעלתו דאף דהש"ך סי' מ"ח כתב דדוקא ע"י מחט מחמרינן בבה"כ במקום הדק כאן שהעיד רמ"א שבוודאי יש מחט ואף שמועיל בדיקה מ"מ בנמצא קורט דם זה מעיד שיש נקב ויש לחוש שמא הבריא ויפה כתב.

בדבר השאלה השני שחבורה תהלים קבצו מעות מחבורה תיקון עירובין ומשאר ב"ב שאינם בני החבורה וכתבו ס"ת ונתנוהו לעזרת בה"כ והיו נוהגים שהיו הולכים אחר תפלת שחרית לעזר' בה"כ לקרות בהס"ת הלז שהוא יפה מאוד וגם אנשי בהמ"ד היו הולכים לקרות בהס"ת הלז וגם בחול היו הולכים לקרות כעת רוח אחרת אתם של החבורה ולא רצו להניח לקרות רק כשיהיה עשרה אנשים מאנשי החבור' ואסרו על אנשים שלא לקרות וע"ז שאל אם יש בכחם כדי לאסור והביא דברי הש"ע סי' רכ"ד ביו"ד ומ"ש הבדק הבית שם ומ"ש בהגהותי והנה יפה כתב בכל מ"ש ואני מוסיף כיון שעל אותם אנשים שהם מבני החבורה שמתפללים בבהמ"ד עליהם בוודאי לא יכלו לאסור שהם מבני החבורה א"כ מתוך שבטל על החבורה בטל על השאר ועיין ביו"ד סי' רכ"ט ס"א ולכאורה רציתי לומר לפמ"ש הקול יעקב הובא בשעה"מ פי"ב מנדרים ה' יו"ד במי שאמר על שתי בהמות שיהיי לעולה ואחת הוא בע"מ כיון דעל הבע"מ לא חל כלל הקדושה ל"ש נדר שבטל מקצתו ועיין בהגהותי שם מ"ש בזה דתלו בשני הטעמים א"כ כאן כיון דעל אנשי החבורה לא הוחל הנדר כלל א"כ ל"ש מתוך שבטל מקצתו וחל האיסור על מי שאינו מבני החבורה אמנם אחר העיון לא דמי דשם על בע"מ א"א לחול הקדושה אבל על אנשי החבורה מצי לחול אם הם מסכימים על האיסור עד שיהי' עשרה מהחבורה וא"כ שפיר מצי לחול וכאן שחל ועכשיו אינם מסכימים א"כ בטל מקצתו ובטל כולו וז"ב ובלא"ה נראה דל"מ לאסור כיון שאותו ס"ת נאה ומהודרת ומצוה מן המובחר לקרות בהס"ת הלז דכתיב זה אלי ואנוהו פשיטא דלא חל כלל הנדר והאיסור ומותרין לקרות. מ"ש שאינו מבין מ"ש בהגהותי סי' צ"ח סקי"א בט"ז לא ידעתי למה לא הבין כל שהי' בו שומן או חלב נעשה כל הקדירה חולבת אף שהיא רק מעט דלא ידעינן כמה בלע וכמו שביאר דו"ז בספרו שם וכן נוהגין כל בעלי הוראה. מ"ש בהשאלה שראובן ושמעון שכרו אקציז ונתן ראובן לשמעון נאמנות לכל מה שיכתוב בפנקס הכנסות והוצאות עכשיו טוען ראובן שנתוודע לו שאנשים אחרים נתנו הקוויטליך ולהם לא נתן נאמנות הנה אם אותן אנשים אינם אנשים נודעים שהם אנשי ביתו של שמעון וכותבים תמיד עסקי שמעון ול"ש לומר דדרכו של רועה לסמוך על ברזילי' בוודאי הוה פשיעה גמורה ומ"ש בשם הרמב"ם מברכו' שהכל ברא לכבודו אחר יוצא האדם ובה"א מצא להיפך הנה אחרי כתבי למעלתו מצאתי בעצמי ג"כ שכפי הנראה מחלק הרמב"ם בין בהמ"ז לברכת נשואין אבל טעם לא ידעתי גם מ"ט שחילק בין בהמ"ז לברכת נשואין וגם מהפוסקים לא נראה כן ומ"ש לענין ברכת יין בפה"ג אי צריך ג' מעל"ע אי די במעל"ע אין לי טענותיו מ"ש אז ואני על משמרתי עומד דהדין דסגי במעל"ע כמ"ש.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף