שואל ומשיב/א/ג/סב
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכו' אל כבוד אבי מורי הרב הגאון חריף ובקי החכם השלם אוצר בלום מוה' אריה ליבוש נ"י נאטינזאהן הלוי יקרתך לששון הגיעני תמול בש"ק וקראתי לשבת עונג בראותי מעשי ידיך ושמעתי משלומך כן ירבה וכן יפרוץ ותרב שמחתי בראותי חדושי תורתך אשר כתבת לתמוה על דברי הרמב"ם פ"א מתפלין הח"י סופר שכתב ספר תורה תפילין ומזוזות וכו' ודמה שאינו מפסיד אלא שכר האזכרות וכו' והוא מש"ס גיטין דף נ"ד ע"ש ברשב"א שהקשה מאי סבר ר' ירמיה וכו' וכתב בשם ר"ח דר' ירמיה סבר שיוכל להעביר קולמוס וזה שייך בספר תורה אבל בתפילין ומזוזות דבעי כסדרן ואין מקום לטעות ה"ל להיות נאמן ובאמת הב"י לא העתיק אלא ספר תורה ואולי מה"ט וצ"ע עכ"ד הנעימים והנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דניהו דבעי כסדרן היינו כשלא כתב כסדרן פסול משום דבעינן והיה אבל כל שכתב כסדרן אף שלא קדש האזכרות ניהו דאינן קדושות אבל כל שיעבור קולמוס ויתקדש השם לא נפסל משום שלא כסדרן דבאמת נכתבו כסדרן אבל זה דחוק דהרי סוף סוף כל שלא נתקדש השם וצריך העברת הקולמוס שוב לא הוה קדושת תפילין על האזכרו' ובהעברת הקולמס מתקדש מיקרי שלא כסדרן דיש להוסיף דבאמת דיו על גבי דיו אינו כתב כלל רק משום דבעי לשמה ומתקן הכתב השני לא חשיב כתב ע"ג כתב וכמ"ש התוס' בגיטין דף י"ט ד"ה דיו א"כ ע"כ שהכתב השני הוא עיקר הכתב ומבטל הכתב הראשון שוב הוה שלא כסדרן דהכתב ע"כ הראשון מתבטל דאל"כ הוה דיו ע"ג דיו אמנם בגוף קושיתך נלפע"ד ברור דלא אזיל בשיטת הר"ח דהרי הרמב"ם כתב ודמה שאינו מפסיד באמיר' זו אלא שכר האזכרות ולדברי הר"ח אינו מפסיד כלל רק הטורח שצריך לעבור הקולמוס עליהן וכמו שכתב הרשב"א בשם הר"ח בהדיא דסבור היה שאין לו בו שום הפסד דבהעברת הקולמס סגי ליה ולטורח כזה אינו חושש והוא סובר דר' ירמיה בעצמו מקשה ולעבור עליה קולמוס אבל הרמב"ם שכ' ודומה שאינו מפסיד רק שכר האזכרות ע"כ סובר כפירוש הראשון שכתב הרשב"א שם דר' ירמיה סבר המצוה מן המובחר הוא דבעי לשמה ולפיכך דמי האזכרות הפסיד דכולה ספר תורה לא הפסיד ע"ש וא"כ גם בתפילין ומזוזות נמי סבר דמצוה מן המובחר הוא דבעי לשמה ושכר האזכרות הפסיד אבל לא כל התפילין ומזוזות ושפיר כתב הרמב"ם גם בתפילין ומזוזות זאת ועיין בטור יו"ד סי' רפ"א ובב"י שם שלא כתבו רק בספר תורה כעובדא שהיה ומ"ש מעכ"ת עוד יש לבאר בסופר שלמד הלכות ספר תורה ויודע הדין היטב אם נאמן ולפענ"ד דבאמת צ"ב היאך נאמן לומר שלא כתב האזכרות לשמן הא אין אדם משים עצמו רשע ואף כשהוא רק מצוה מן המובחר נמי אינו נאמן שעשה שלא כהוגן כמ"ש בשטמ"ק כתובו' דף י"ט קסבר ר' מאיר עדים שאמרו להם חתמו שקר ואם לאו יהרוגו יהרוגו ואל יחתמו שקר והקשה בשטמ"ק הא אין מחוייבין להרוג רק בשלשה דברים וכתב דעכ"פ מצוה מן המובחר הוא ואין נאמנין לומר שעשו שלא כהוגן יעו"ש וע' קצה"ח סל"ה שכתב כן מדעתא דנפשיה וא"כ יקשה למה נאמן ולכאורה רציתי לומר דזה שאמרו מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן להפסיל הס"ת והדבר תמוה דמה ענין זה לזה דשם נאמן מתורת העדאת בע"ד משא"כ לענין פסול ס"ת הוא מתורת עד וביד שאול כתבתי בזה בסי' רפ"א דבר נפלא וכעת מצאתי און לי בדברי הפנ"י כתובות ע"ב במ"ש לישב דברי הראב"ד מקושית הר"ן שם אמנם לפמ"ש כעת א"ש דהרי לענין ממון אמרינן אדם משים עצמו רשע כמבואר סל"ד נאמן לג"ע אף דמע"ר ולפ"ז כיון דלגבי הפסד ממון נאמן אף דמשים עצמו רשע ממילא גם לגבי ס"ת נאמן אך כל זה איננו שוה לי דעדיין יקשה מה דנאמן לגבי עצמו הוא מתורת הודאת בע"ד א"כ י"ל פלגינין דיבוריה לגבי ממון נאמן לגבי ס"ת אינו נאמן והעיקר נ"ל די"ל דזה הסופר עם הארץ היה ולא נודע שבזה נעשה רשע ושוגג היה בדין זה ובכה"ג ל"ש אאמע"ר ולפ"ז כל שהסופר למד ויודע היטב הדין שוב הוה כת"ח דלא מוחשב שוגג כמ"ש בתה"ד סי' ר"ג והובא בש"ע אהע"ז סי' י"ג אמנם בגוף הקושיא דאאמע"ר ל"ק די"ל שרצונו לעשות תשובה דהרי הסתו"מ פסולין ובכה"ג כל שרצונו לעשות תשובה אמע"ר כמ"ש התוס' בב"מ דף ג' ודוק היטב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |