שואל ומשיב/א/ג/נה

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן נה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ישאו הרים שלום אל כבוד הרב המופלג בתורה ויראה מוה' מאיר זאב חיים הארטמאן אבד"ק שאמלויא במדינת הגר. מכתבו מגלה עפה הגיעני עש"ק העבר קרוב לליל התקדש השבת ואם אמנם אחוז בסבך הטרדות בכ"ז אמרתי להשיב בקצרה ע"ד שאלתו בעירו יש הרבה בתי משינין שורפי יי"ש והם שלהם ולא בשכירות והחוק ניתן שישלמו בעד הרשיון שקורין אנמעלדיג בפעם אחת על כמה חדשים בין יעשו בשבת או יו"ט או ישבתו והוא הפסד מרובה וראו בחיי אדם כלל ג' אות י"ח שימכור הברייהוז לעכו"ם ויפרסם הדבר בערכאות והעכו"ם יעשה אותה אפותקי מפורש בתורת משכון כיון שהגוף של עכו"ם אף שהכלים הם של ישראל מותר לעשות בקבולת היינו שמכל סך יתן לו כך וכך ואחד מהמורים המציא תקנה זו בעוד יותר גרועה שהישראל יקבל מבתי המאשין הח"ש והמעות הכל בתורת רבית אך כשזקף דמי המאשין והשייך לזה בתורת מלוה אחרי המכירה שמכר לו ואחרי שישלם הסוחר הפועל כל דמי המאשין והתבואות וכל הדברים והמוציא מרוח שייך להסוחר הפועל וגם לא העלה בערכאות מצד חוק המשפט לא מועיל שטר המכירה בינו לבין עצמו וע"ז האריך מעלתו מקודם בתקנת הח"א שנובע מריצב"א המובא בב"י או"ח ס' רמ"ו ובש"ע שם בסוף הסימן וע"ז הקשה מעלתו ממ"ש התה"ד ס' של"ט ומובא בש"ע אהע"ז ס' צ' והגהות רמ"א דישראל שגבה קרקע מן הנכרי אם יש רשות להנכרי לפדותו ואין לאשה לגבות כתובתה מזה אבל אם החזיק בה הישראל שהכניס דיורים בהבית או שבנה ונטע הרי זה כגבה לישראל אף שיש רשות לעכו"ם לפדותו ומבואר בתה"ד שם דמאי דאמרינן כל שיש רשות לעכו"ם לפדותו ה"ז של עכו"ם זה דוקא כל שהיה מתחלה של עכו"ם רק שהישראל הלוה עליו וכיון דמכאן ולהבא הוא גובה כל שיש לו רשות לפדות הרי עדיין של לוה אבל אם היה של המלוה מקודם אף שמכרו ויצא מרשותו ועדיין כל שהדיין תופסו וידו עליו מיקרי של המלוה ע"ש ולפ"ז בכאן שמתחלה היה של ישראל אף שמכרו לעכו"ם כיון שמשכן אותה הפרה לישראל עדיין לא יצאה מרשות הישראל ועובר על שביתת בהמתו והאריך בזה ולפע"ד לק"מ וטרם יהיה כל שיח נבאר דברי התה"ד עצמו דמאי בכך שהנכרי יכול לפדותו מ"מ של הישראל היא כיון שגבה אותה בחובה והרי אם מכר הישראל השטר שהיה לו על העכו"ם והלוקח השטר גבה קרקע בחובו אף שהקרקע לא בא כלל לידי גוביינא להבעל מ"מ האשה גובה כתובתה אף שהיה ביד הגוי כח לפרוע השטר ולא לתת לו הקרקע בחובו אפ"ה גובה האשה כתובתה מזה כמבואר בטוש"ע חו"מ סקי"א סכ"ב ובש"ך שם לענין בעל חוב א"כ מכ"ש בזה וכבר האריך בזה בשער המשפט שם ועוד הקשה דא"כ מה חילוק בין אם הכניס דיורין שכתב התה"ד דהרי הוא של ב"ח ומה טעם יש בדבר ומה אלים בזה הכח שלו וגם ראית התה"ד מהך דאמרו פסחים דף ל"א דאמרו מכאן ולהבא הוא גובה ה"ל מטלטלי דיתמי וע"ז הקשה הא אף אם למפרע הוא גובה מ"מ הרי שומא הדרא וא"כ ביד הלוה לפדותו לא חשיב כגבה וע"כ כיון שגבה הקרקע בחובו ונכנס בה לעבדה ולשמרה ה"ל שלו וע"ז הקשה ניהו דלמפרע גובה הא לא אכל פירי עד דכתבו ליה אדרכתא הו"ל עדיין כמטלטלי שלא החזיק בה עדיין והרבה עוד קושיות בזו ודחה דברי התה"ד ואני אומר דדברי התה"ד ברורים דהנה אמרו בב"ב דף קמ"ב גר שמת ובזבז ישראל נכסיו ושמעו שיש לו בן חייבים להחזיר החזירו ואח"כ שמעו שמת בנו החזיק בשניה קנה בראשונה לא קנה ואמר רבא הטעם דרפויה מרפיה בידי' מעיקרא פירש הרשב"ם דמאי שהחזיקו בראשונה לא נתכוונה לקנות בברור שהרי היה ספק להם אם אולי יש לו בנים כמו שבאמת שמעו שיש לו בן והחזירו ע"ש ולפ"ז הן הן דברי התה"ד שכל שיוכל העכו"ם לפדותו עדן לא היה כוונתו לקנות בברור והגוי בודאי לא רצה להקנות לו לכך לא קנה לגמרי והוה כמטלטלי ולא תוכל האשה לגבות ולפ"ז שפיר כתב התה"ד אם הכניס דיורין או פועלים וראינו דהיה כוונתו לקנין גמור ולא רפיא בידיה הקנין דאל"כ לא היה מכניס דיורין ולא בנה ונטע ע"כ שכיוון לקנות באמת שוב הוה שלו אף שעכו"ם יש לו רשות לפדו' ואפשר דגם העכו"ם כיון שראה שבנה ונטע ולא פדה גם הוא נתיאש בזה וזה קנה לגמרי וזה ברור כשמש ולפ"ז זה סברת התה"ד דלכך כל שלמפרע הוא גובה ונכנס בה לעבדה ולשמרה ולהשביח ומה בכך דשומא הדרא הא מ"מ זה קנה בקנין גמור ונתכווין לקנות שפיר קנה למפרע וה"ל כגבה ולפ"ז מבואר סברת התה"ד דזה דוקא בדבר שהיה מקודם של הלוה א"כ אף שגבה הישראל בחובו מ"מ כל שיש רשות לעכו"ם לפדות לא הוה כקנין חזק ורפויה מרפיא בידיה ועדיין לא נתכוין לקנות אבל כל שהיה מתחלת של המלוה אף שמכרו אח"כ כל שיש לו עדן כח ע"ז הרי לא יצא עדיין מרשותו וע"ז לא בעי קנייה גמורה.

ובזה מיושב קושיות מעלתו דאינו ענין להך דסימן רמ"ו דדוקא אם אינו מתכוין שיצא לגמרי מרשותו הוא דלא יצא מרשותו כל שהיה מתחלה שלו אבל בהך דסימן רמ"ו שהוא רוצה להנצל מאיסור שבת א"כ אנן סהדי דרצה להקנות לגמרי לעכו"ם שיהיה שלו אף שזה וחזר ושעבדו לישראל מ"מ יצא מרשות הישראל לגמרי בעת המכירה ובעי קנייה חדשה ודברי הריצב"א נכונים ונתקיימו דברי הש"ע ס' רמ"ו איברא לפ"ז צ"ב מה דאמרו בב"מ ס"ז ע"ב האי משכנתא באתרא דמסלקא אין ב"ח גובה ממנו וכתבו רש"י ותוס' דחשובה כמטלטלי דיתמי דלא גבה בע"ח מיניה וע"ז כתבו בתוס' דלא דמי ליתומים שגבו קרקע בחובת אביהם דבע"ח חוזר וגובה מהם אע"ג דשומא הדרא לעולם דלא הדרא אלא משום ועשית הישר והטוב וכו' ולפמ"ש הוא תמוה דאין התחלה לקושיתו דשאני שומא הדרא דמעיקרא הוה זבינא מעלייתא וכיוון לקנות קנין גמור בכסף בשטר ובחזק' ומה בכך דשומא הדרא מ"מ נתכוון לקנות אבל משכנתא כל דיכול לסלקו רפוי' מרפיא בידיה הקנין הרי לא נכנס בתורת קנין אלא משכונא ולא ברור לו הקנין ולכך לא קנה והוא תמוה גדולה אמנם נראה דלזה כיוונו התוס' במה שכתבו דלא הוה רק משום ועשית הישר והטוב והוא תימא דמאי בכך מ"מ השומא הדרא וכבר האריך הפנ"י להקשות דמ"ש מבתי ערי חומה דחשיב רבית גמור ולמה לא נימא דאתי מעיקרא בתורת זבינא אמנם נראה דבאמת שאני בתי ערי חומה דמתחלה לא נכנס בתורת קנין דהרי התורה צותה שצריך להחזיר אבל כאן מה דשומא הדרא אינו רק משום ועשית הישר והטוב ופשיטא דאינו יכול לבטל הך דעשית הישר והטוב הקנין גמור שעשה בכסף ובשטר דאל"כ יתבטלו כל דיני קנייה וזה לא מסתבר ודוק היטב כי נתברר ת"ל ענין נכבד והשער המשפט שם הקשה על תה"ד מדברי התוס' אלו ולפמ"ש א"ש דכל שהיה קנין חזק בוודאי לא מבטל עשיית הישר והטוב הקנין גמור שהיה ומ"ש מעלתו עפ"ד הצ"צ ס' ל"ה באמת לא קי"ל כהצ"צ ועיין בשו"ת שבות יעקב ח"ב וגם אני הארכתי זה רבות בשנים לדחות דברי הצ"צ וגם מ"ש בשו"ת פנים מאירות ח"א ס"י לדחות דברי הריצב"א בהתירים שלו כבר בא הרב בעל שו"ת לחמי תודה מהר"י בסאן ס"כ לדחות דבריו וגם אני הארכתי בתשובה בזה וברצות ד' אקוה שידפסו בקרב התשובות הלז ומ"ש מעלתו דה"ל הערמה דניכרת ואסור והביא דברי הריב"ש והחולקים עליו ובהערמה הניכרת כתב מעכ"ת דבודאי כ"ע מודי דאסור הנה בשו"ת לחמי תודה הנ"ל ס"ג האריך ג"כ בענין הערמה ושם ביאר דגדר הערמה היינו דוקא שעושה באיסור ואומר בפיו שמתכוין לדבר אחר כהאי דפרק תולין דאמר למינם קא מיכוונא אבל כל שעושה בדרך היתר ל"ש הערמה וא"כ אם היה התיקון תיקון גמור ל"ש הערמה אבל באמת התיקון של המורה לא נהירא כלל דהרי פועל העני לא נשאר לו כלל ריוח כמ"ש מעלתו לא נתכווין כלל לקנות אבל מה שאני עושה בברייהויז היא כך שהאומן העושה המלאכה ומקבל שכירתו בכל שבוע או חדש תקנתי שיחשוב הישראל עמו כמה עולה לחלקו וזה יהיה ע"ד השותפו' ע"ד משל שיחשוב שיגיע לו בשותפות אחד מאלף והוא שיתוף ויש לו לאומן הברירא אם שיקח חלקו בסוף שבוע או חדש או בסוף השנה ואם יגיע לו חלקו ברוח יותר יהיה שלו ולהפסד אינו שותף ויעשו בערכאות שהוא שותף אף לאחד לאלף או מאה וכדומה ואז כל הדברים השייכים להברייהוז הסוסי' והבהמות הכל הוא בשותפות וא"כ העכו"ם בשלו הוא עושה ואדעתא דנפשיה עבד והישראל יוכל לכתוב שיש לו נאמנות על החשבון שלו וזה הדרך הוא נכון בלי פקפוק.

ומ"ש מעלתו ראיה מדברי הרמב"ן בליקוטיו בתחלת פסחים שכת' דב"ש דאסרו למכור כותח הוא מצד הערמה ע"ש ולפ"ז לב"ה דשריא הערמה לא חשו להערמה אלמא דמותר להערים הנה אף דיש לדחות דב"ה לא חשו שיערים אבל אם הערים אסור מ"מ קצת ראיה יש בזה להחולקים על התב"ש אך מה שמעלתו הוסיף ראיה מהך דעירובין משה בר עצבו דאמרו שם דליכא דליסבא ליה עצה דלגרש לדביתהו והדר נסבה וע"ז הקשה דמה מועיל הא באומר אי את אשתי היום ולמחר את אשתי הוה ספק מגורשת וא"כ כיון דלא רצה לגרשה בחלוטין רק לזמן מה הועיל בגיטא ע"כ כיון דבגט כתב מיומא דנן ולעלם אף שהוא מערים מועיל ודלא כתב"ש והתפאר בראיה זו במחכ"ת ראיתי בדבריו שהוא מפלפל בחכמה ולא ידעתי היכן ראוי לשטות כזה דמה בכך שהוא מערים כל שלא אמר שמגרש רק היום הגט גט גמור ותדע שהרי צריך לקדשה שנית ואלו אמר היום אי את אשתי ולמחר אשתי אי לא נימא כיון דפסקא פסקא הלא לא היה צריך לקדשה למחר דלא חל הגט רק היום וז"ב ופשוט ובגוף הדבר מ"ש מעלתו דא"כ חלילה יתבטלו קדושי שבת דכולם יערימו הנה מעלתו לשיטתו שחשב שהערמה זו אסור אבל לפמ"ש בשם הר"י בסאן כל שעושה בדרך היתר לא מקרי הערמה א"כ לא נתבטלו קדושי שבת חלילה והתורה חסה על ממונם של ישראל ואם אפשר בדרך היתר יש להורות כן מהגם שיש לחוש שמא לא ישמע דאדם בהול על ממונו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף