שואל ומשיב/א/ג/נג
שואל ומשיב 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להרבני המופלג מה' משה מיאסע תמול לעת ערב הגיעני מכתבו והנה מה שהקשה בהא דנחלקו הפוסקים לענין אבילות אי אמרינן מקצת לילה ככולה וע' תוס' מ"ק כ"א והרמב"ם לא ס"ל כן וכתב הוא דיש ראי' ממה שהקשו התוס' בקידושין ל"ח בשם הירושלמי דליתי עשה דמצה ולדחי ל"ת דחדש וע"ז הקשה מע"ל דהא הוה מצה שאינה נאכלת לשבעה דבט"ו יהי' אסור רק בלילה מותר וע"כ מקצת הלילה ככלו והוה כאילו מותר לאכלו בט"ו והנה זה דברי הבל דבט"ו ודאי אסור ובלילה רק עשה דאכילת מצה דחי ואינו רק דחוי' אבל ביום אסור וגוף הקושיא שהקשה דאינו ראוי לשבעה כבד קדמוהו המחברים וע' בחידושי הגאון מהרצ"ה ז"ל הנספח לסוף ספר הפלאה בשבועות דף כ"ד שם ומה שהקשה בהא דאמרי בפסחים דף נ"ה והאיכא ארביסר וחמיסר ומקצת ט"ז והקשה הא עצומו של יום מותר וליכא אפילו מקצת ט"ז וע"כ כיון דליל ט"ז איכא שוב הוה מקצת לילה ככלו עיין בחיבורי יד שאול סי' רצ"ג ס"ק ה' ובאמת לפמ"ש רש"י עם זמן הקרבתו ל"ק אבל באמת דברי רש"י תמוהין דלאחר החורבן עצם היום מתיר וע"ש בחיבורי שהרגשתי בזה להיפך וע' בירושלמי שהקשה קושיתו באשר עוררני אחד מהחכמים אחר צאת חבורי לאור וע' בהגהותי ליו"ד מ"ש בזה ב"ה חדש בשם הירושלמי פ"ק דחלה.
מ"ש ראי' לענין חזותא דלאו מלתא הוא מהא דאמרו בזבחים ע"ח ובכמה מקומות דר"י יליף דמב"מ לא בטיל בהא דקרי לי' דם הפר ודם השעיר ומה ראי' והא כיון דעמד מראהו נקרא דם הפר ודם השעיר וע"כ דחזותא לאו מלתא עי' בתוס' סוטה דף ט"ז ב' ומצאתי במנחת יעקב בכלל ע"ד שהרגיש בדברי התוס' הלז וע' משבצות סי' ק' ס"ק א' ואני הארכתי בזה בתשובה מ"ש לענין אם עמד דברי חי מעל"ע כגון דג חי בשכר מעל"ע אם מותר בפסח אי אמרינן כבוש כמבושל בדבר חי וע"ז הביא מהא דאמרו באהלות פי"א מ"ז כמה תשהה במעיה שלשה ימים וקשה הא מ"מ הוה כבוש כמבושל ושהה במעיה מעל"ע ולמה לא תטמא וילפינן איסור מטומאה לק"מ דהא הוה טומאה בלועה ולא מטמא.
מה שהקשה בהא דכתב בסה"ת דכל דמלוה אינו מוזהר על איסור רבית גם הלוה אינו מוזהר והקשה מע"ל מהא דאמרו גבי טרשא דר"פ מה חזית דאזלת בתר דידך אזלו בתר דידהו הרי אף דלר"פ מותר מ"מ אסור דלגבי דידהו איכא איסור זה טעות דסה"ת כתב כל דיש רבית רק דהמלוה אינו מוזהר אבל גבי ר"פ דלגבי' לא הוה רבית כלל א"כ כל דלגבי דידהו הוה רבית אסור וז"ב ופ'. מ"ש בהא דאמרי בב"ב דף כ' וסד בסיד או סד בסיד והרמב"ם פסק דבעי תרוייהו ומהש"ס אין הכרע די"ל ה"ה אע"ג דלא בידים ודחי' קא מדחי לי' וע"ז אמר דלעיל גבי סומך בצד המיצר מבואר דלרבא ה"ה לא בא בידים וקי"ל הלכתא כרבא ולכך הוה הא דאמרו ה"ה אע"ג דלא בא בידים לא דרך דחוי' רק האמת כן יפה כתב בזה וצ"ע במפורשים.
מ"ש בהא דאמרו בנדרים דף פ"ה דר"א סבר כיון דאילו מפקר נכסי וחזי לי' ורבנן ס"ל דלא אמרינן מיגו דאי בעי מפקר נכסי דמירתת דלמא זכי בי' איש אחרינא וע"ז הקשה דהא לענין עירוב ולולב ומצה אמרינן מיגו דאי בעי מפקר לנכסי' והרי חכמים לא ס"ל כן וק"ל כחכמים יפה הקשה בזה והוא כתב בדרך פלפול ולפע"ד ע"פ מה ששמעתי בילדותי מאבי מורי הרב הגאון ני' דאמר דהסברא הוא דלפמ"ש התוס' בסוכה זו סברא שמפקיר נכסי' ואמר הוא דהסברא הוא דלפמ"ש התוס' בסוכה למד דכל דהמצוה א"י להיות בלתי עבירה הוה מצוה הבאה בעבירה ע"ש ולזה אמר דלענין שיהי' יכול לצאת מצוה ולא תהי' מהב"ע לזה חידש דכל דיוכל להפקיר שוב לא הוה מהב"ע ודפח"ח ולפ"ז זה לענין מצוה דלא מקרי מהב"ע אבל גוף הפקר אינו סברא כמו שאמרו חכמים בנדרים רק דעכ"פ כל דמשכחת דע"י ההפקר לא יהי' מהב"ע.
מ"ש ראי' אי מותר לומר האזכרות שנזכרו בש"ס בדרך לימודו והמ"א אוסר ודו"ז מהור' יעב"ץ היתירו בשם זקני הח"ץ וע"ז מביא ראי' מהא דאמרו גבי בעל קרי ובלבד שלא יזכור האזכרות משמע הא אחר מותר הנה כבד קדמו בספר שנדפס מהגאון מהו ר"ח כהן על דרושים ומ"ש מע"ל עוד ראי' ומאי לא הפסיד לא הפסיד הברכות ולמה לא אמרו שלא הפסיד האזכרות זה ג"כ ראי' טובה אבל יש לדחות דק"ש שכתוב בתורה יוכל לקרות האזכרות ג"כ כמו שכתבו בתורה משא"כ שאר ברכות שאינו כתוב רק שתקנו חכמים להזכיר בעת המאורע כל דרך למודו אסור ודו"ק.
מ"ש ראי' לענין ספק דאורייתא בהתגלגל שהפוסקים החמירו בזה וע"ז מביא מהא דאמר בברכות דף כ"ה לא אסרה תורה אלא כנגד העומד הא נפיל לארעא שרי ורבנן הוא דגזרו בהו וכי גזרו רבנן בודאי אבל לא בספיקו הרי אף דנגד העומד מה"ת כל שהתגלגל לא גזרו לק"מ דשם דייק הש"ס דלא גזרו רבנן על ספיקו כלל אבל לא כשהאיסור יש רק שספק בהתגלגל אבל כאן לא גזרו כלל על ספק מי רגלים כנלפע"ד.
מ"ש במ"ש הרמב"ם ה' כלי מקדש כשהי' נושאים הלוים את הארון הי' נושאים אותו פנים כנגד פנים ולא נמצא מקורו והגאון מוהר"מ ז"ל מליבאויטש אמר שכן מבואר במדרש רבה פ' במדבר ודפח"ח ומע"ל כתב ראי' ממנחות צ"ח דאמרו ומנ"ל דבדי' לפותיא דארון הוה וכו' אר"י תרי גברי באמתא ופלגא לא קא מסתגי ואס"ד דל"צ פנים אל פנים משכחת לה דהלכו בצדיהם והבדים הי' על כתפיהם והגופים שלהם הי' חוץ לבדים וע"כ דהלכו פנים כנגד פנים וא"כ הי' הגופים שלהם בין הבדים ולא משכחת באמתא ופלגא הנה אף שיש לדחות ראי' זו אבל מ"מ ראי' טובה הוא אבל א"צ דכן מבואר במדרש רבה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |