שואל ומשיב/א/ג/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן כז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד ש"ב הרב המאה"ג החריף והבקי שלשלת היוחסין כש"ת מוה' צבי הירש הלוי איש הורוויץ ע"ד שאלתו במה דשכיח האידנא שהנשים מפני נוי ותכשיט שלא יתגנו על בעליהן עושים שניים של כסף והוי דבר חוצץ לטבילת נשים כמ"ש הש"ך ס' קצ"ח ס"ק ח' שכל שיכול להסירו אפילו בדיעבד חוצץ כיון שלפעמים מסירין חוצץ וע"ז האריך כ"ת דכאן מותר דכל הטעם דהצריך רבי טבילה אחרת גבי מצא עצם בין השניים משום דנשואה היתה והקפידה על בית הסתרים שלה שלא תתגנה על בעלה כמ"ש הב"ח ביו"ד ס"ק צ"ח בשם הר"ש וכאן אדרבה מפני שמן הד"ת שלא להסירן אינו חוצץ הנה במחכ"ת לא ידעתי איך רצה להקל בשביל זה ליחשב זאת להיתר דודאי הוי חציצה כיון שאין דרך נשים לצאת בהן וגם ניהו דאפילו אינה מקפדת אבל שאר בני אדם מקפידים ע"ז ואין לומר דגם רוב בני אדם אם הי' צריכים לכך לא הי' מקפידים דהרי באותה שיש לה כמין קלועות שערות דבוקות זב"ז נעשית ע"י שד מסכנה להסירן כמה כרכורים כרכר המרדכי אי חייצא או לא וא"ל דלא קי"ל כן אלא דלא חייצא היינו משום שהוא סכנה להסירן אבל כל שאין סכנה בודאי חוצץ אף שאינה מקפדת דבעצם הוי דבר החוצץ ואף דבית הסתרים א"צ לביאת מים ראוי לביאת מים בעינן וכבר הארכתי בזה לענין אשה שיש לה נקב בשינים ועשו לה הרופאים סתימה בעופרת והארכתי דכל שהוא משום רפואה ודאי לא מקפדי וכל הנשים אין מקפידין אם יש להן נקב בשיניהן והבאתי דברי הר"ש סוף מקואות דלכך בשל מתכות אינו חוצץ דאיכא סכנה אבל בליכא סכנה פשיטא דחוצץ והארכתי הרבה בזה והובא בקצרה בהגהותי על י"וד הנדפס מחדש יעיין מעלתו שם וימצא הרבה דברים נכונים ואין הזמן מסכים להעתיק ומ"ש מעלתו ראי' משבת ס"ח דבשל כסף לדברי הכל מותר וקשה למה לא ניחוש דלמא אתרמי לה טבילה של מצוה כדאמרו ריש במה אשה וע"כ משום דאין צריך להסירן בשעת טבילה הנה במחכ"ת ל"מ לפירש"י השני דפריך שכתב דבשל זהב דחשיבא אתי לחפוי' אבל של כסף לא חשיבא ולא אתי לחפוי' א"כ לא חיישינן ג"כ דלמא אתי לאתויי ד' אמות ברה"ר דודאי לא תרצה לחפוי' בדבר שגנאי לה וכל העם רואים שיראה שחסרה שיניים וע"כ לפע"ד הדבר ברור דחוצץ וצריכה להסירה בשעת טבילה. וע"ד הטעליגראף כבר כתבתי בתשובה שמצטרף לערובין גם פה סומכין על טעליגראף באיזה מקומות דברי הדו"ש.

והנה נתיישבתי אח"כ וראיתי שהדבר מוכרח דהרי לדבריו יקשה בשל זהב דרבי מתיר אמאי לא ניחוש לדלמא אתרמי לה טבילה של מצוה ניהו דלא חייש מ"מ ניחוש שמא יתרמי לה טבילה של מצוה וגם לחכמים קשה למה לא אסרו בשביל זה וע"כ דכל דחסרה שיניים תוכל תחזור למקומה שוב ראיתי ומצאתי ראי' ברורה דאף דמקפדת שלא תתגנה שייך החשש דהרי בכבול מבואר דאסור ברה"ר ובחצר התירן משום שלא תתגנה על בעלה כמבואר בשבת ס"ד וא"כ למה אסרו ברה"ר והרי כל ששייך שלא תתגנה מותרת לצאת בו ואין בזה משום חציצה כלל וע"כ דמ"מ שייך חציצה וז"ב כשמש והנה בהא דאמרו נדרים ס"ו שן של תותבת היתה לה ועש' לה ר' ישמעאל של זהב משלו והנה המרש"א בח"א הקשה מכאן על רבותיו של רש"י שפירשו הטעם דרבנן שאסרו בשל זהב דלמא מבזי לה דמשונה משאר שיניים וקשה דלמה עשה לה של זהב ליפותה והא של כסף יש יפוי ביותר שאינו משונה משאר שינים ולפענ"ד י"ל דדוקא בהי' לה השן של זהב מתחילה הוא דחיישינן לדלמא מבזי לה אבל שם הי' לה שן של תותב מקודם והי' עומד בכיעור כמ"ש רש"י שם ולדעת הירושלמי שן של תותבת הוא של עץ כמ"ש הר"ן בשבת שם וא"כ כדי בזיון ומטעם זה נתבזית בעיניו עד שעשה לה ר' ישמעאל שן של זהב במקומו וא"כ בודאי הי' יפוי לה דזה בודאי חשוב ביותר ול"ש דמבזי לה דהרי הי' לה מקודם שן של תותבת ושפיר יפה אותה בשן של זהב אברא דבשבת מ"מ אסור לה לצאת דאף שהיא אינה מקפדת ע"ז מ"מ שאר נשים שלא היה להן שן של תותבת בודאי מתביישים בשל זהב שמשונה משאר שיניים וא"כ אף שהיא אינה מקפדת בודאי הוי חציצה וא"כ שפיר שייך החשש דלמא ממטי וכמ"ש למעלה ובזה מיושב מ"ש בשבת שן תותבת שן של זהב והקשה הר"ן שן שן למה לי וכן הקשה בס' אור זרוע ה' שבת ספ"ז וע"ש ולפמ"ש א"ש דקמ"ל אף שהי' לה שן של תותבת מקודם ואח"כ עשו לה של זהב אפ"ה מותר וכמ"ש ודו"ק.

אברא דלפ"ז קשה על ר' ישמעאל שעשה לה שן של זהב כדי ליפותה ומה תעשה בשבת תהי' מוכרחת להוציא אותו מן השיניים ותהי' נבזית וא"כ למה עשה לה שן זהב הי' לה לעשות של כסף ואולי ר' ישמעאל דנדרים ס"ל כר' עניני בר ששון בשם ר' ישמעאל ב"ר יוסי דהכל ככבול וא"כ עכ"פ בחצר ובכרמלית מותרת ולא תצא באמת לרה"ר ודוק היטב כי אף שהוא דרך הפלפול אבל הענין נכון ולענין דינא הדבר ברור דהוה חציצה וכמ"ש ויאמין לי מעלתו כי אין ספרי אתי כי אני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים ואף הקדמונים אין אתי. דברי הדו"ש באהבה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף