שואל ומשיב/א/ג/כה

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן כה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עתרת שלום ואמת לכבוד הרב המאוה"ג ותיק וחסיד בנן של קדושים מוה' יהודא זינדל ני' אבד"ק סקאל. את אשר הבטחתיו היום לתת עין על דברי שאלתו בעת הפרדו ממני שמרתי והנה מפני כי רבה המצוה אשר גם הגאון הקדוש מהו' שלום ז"ל אבד"ק בעלז בקש שאשיב ע"ז תיכף אמרתי לבל אחר המועד ואת אשר שם ד' בפי היום ואשר העלת מצודתי לכתוב וד' יהיה עמדי שלא אכשל בדבר הלכה וינקני משגיאות ויזכני לכוין האמת לאמתו של הלכה כאשר זה כל מבוקשי לשבת בד' אמות של הלכה ולהורות כהלכה. הנה שאלתו היה ביבמה שנפלה לפני היבם והוא אחד ואין שני לו והיבם הוא אטר רגל כפי המבואר בהפוסקי' הסימן אשר בהתחלת הילוכו עוקר רגל השמאל תחלה ולפי המבואר בש"ע סי' קס"ט צריכה לחלוץ משני רגליו אמנם היבם הזה יש לו מיחוש על רגל השמאלי זה רבות בשנים אשר מאיזה חולאת נתכווצו הגידים מתחת לארכוב' ולבעבור זה בעת עמדו או בעת הליכתו עקבו מרגלו השמאלי אינו מגיע לארץ כשאר כל אדם רק הולך על חצי כף הרגל הסמוך לאצבעות וכשהוא יושב או מוטה יכול שפיר למדחס רגלו על הארץ כשאר כל אדם כי בעקבו לא שלטה שום חולי ופעם א' ראה מעל"ת כשהי' הולך בשוק היבם והיה מונח שם עצים וקורות ופסע פעם בימין פעם בשמאל וע"כ שאל מעכ"ת אם נחזיק זה לאטר שוב אינו בר חליצה לשיטת הרי"ף והרמב"ם דצריך למדרס כף רגלו על הארץ ואל"ה פסול והנה גוף הדין האריך מעל"ת אם זה יחשב כאיטר כאשר יבוא להלן בדברי והנה גוף הדבר דאם האיטר א"א לחלוץ בשמאל שחליצתו פסולה לדעת הרי"ף והרמב"ם מצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קס"ז שהאריך בזה והעלה דפסול אך שם מיירי באם א"א בשום אופן לחלוץ והוא איטר גמור יעו"ש אך בנדון שאלתו הנה התחיל מעלתו לחקור גוף הדבר שכ' רש"י דאיטר היינו שעוקר רגל השמאל ברישא מנ"ל לרש"י זאת ובודאי אינו גזה"כ ומלתא בלי טעמא והנה באמת כפי הנראה ממעל"ת ס' רש"י כן מדעתו דנפשי' ובאמת שזה ש"ס ערוך במנחות ל"ד וביומא דף מ"א לענין מזוזה דביאתך דרך ימין דכי עקר אינש כרעי' רגלא דימינא עקר ברישא וכן קיי"ל ברמב"ם וטוש"ע סי' רפ"ט ביו"ד ואף דשם גם באיטר עושה מזוזה בימין היינו משום דהיא לשמירת כב"ב וכמ"ש המרדכי שם ועכ"פ מבואר דרוב ב"א הולכים ברגל ימין ברישא וממילא דזה נקרא איטר מי שעוקר רגל השמאל ברישא אמנם מע"ל כ' דלפי מה דמבואר באו"ח סי' כ"ז דאם כותב בימין כל אדם אף שכותב ג"כ בשמאל יניח בשמאל של כל אדם הרי מבואר דאם נוכל לומר שזה לא יצא מגדר רוב ב"א אמרינן וא"כ למה יהי' כאן פסול כל שעוקר רגל השמאל תחלה ולמה לא נחקור גם כאן מאיזה סבה בא לו שעוקר רגל השמאל תחלה אולי מחמת חולי או הרגיל עצמו ללכת והאריך בזה.

הנה ל"ד לשם דשם תלוי ביד כהה וא"כ כל שנוכל לומר דהשמאל של כל אדם הוא כהה גם בו אף מעט א"כ בוודאי יניח בשמאל כל אדם דבעינן יד כהה אבל כאן גז"כ דבעי ימין וא"כ כל שהוא עוקר רגליו בראש הוא ימין דידי' ולא תלינן באיזה סבה בא לו האיטרות ועכ"פ במה שהיא ימין דידי' בו תלינן והארכתי בזה בתשובה ל"ק פודהייץ להרב ה"ג אב"ד דשם ואין הזמן מסכים להעתיק לו כל מה שפלפלתי שם ובפרט שאין המעשה שוה ומגמר בעתיקי קשה וע"כ אכתוב פה חדשות כפי מה שעלתה מצודתי היום אך גוף סברתו שכל שהיא מחמת חולי ויוכל להרפא וגם לרבי דפוסל בשביל כחישותא בימין היינו באם כל כוחו וסמיכתו בשמאל אבל בנ"ד שיש לנו סברה טובה לתלות עקירתו בשמאל משום שנתכווצו גידיו ואינו עומד על הארץ כ"כ כמו הימין לכך עוקר תיכף זה הרגל הנה הסברא נכונה ואני אוסיף על דבריו דכל שהוא בתולדה שייך למימר דמקריא איטר אבל מחמת חולי ל"ש איטר אבל מהדג"מ באו"ח סי' ל"ב לא משמע כן ואדרבא אטר מחמת חולי גרע טפי והארכתי בזה לק' פודהייץ אמנם כעת האיר ד' עיני ומצאתי ברש"י בשופטים בסימן ג' בפסוק אהוד בן גרא בן הימיני איש איטר יד ימיני כתב רש"י תרגם יונתן גבר גמיד יד ימינו וכל גמיד לשון ארמי דבר כווץ מחמת חולי לא הי' שולט ביד ימין ובלשון עברי איטר אטום כמו אל תאטר באר פיה אטום ביד ימין שלא הי' שולט בה ולפע"ד בזה נחלקו העברי והתרגום דלהעברי אין איטר רק אם נברא כו בתולדה ואין שום חולי בימין רק שבריאתו הוא בשמאל כמ"ש בבכורות לרבנן ולהתרגום אף שנכווץ מחמת חולי ג"כ מיקרי איטר ולפע"ד פירוש העברי היא עיקר דהרי בשופטים כ' מבואר שנבחרו מבנימין שבע מאות איש בחור איטר יד ימינו והרי היו גיבורי חיל כמ"ש שם קולע אל השערה ולא יחטא אלמא שלא הי' חולי ביד ימינם כ"א בתולדה הי' הבריאות שלהם בשמאל וברש"י סי' כ' לא הביאו כלל פירוש של התרגום יונתן כלל רק לפירוש העברי הרי מבואר דאיטר מיקרי רק מי שהוא בתולדה ומזה ראי' גם לרבנן דרבי בבכורות שם דלרבי עכ"פ חולי יש בימין וא"כ לא היו כ"כ גבורי חיל ועכ"פ יש לסברת מעל"ת ולפי מה שהסברתי סברתו מקום בזה.

והנה עתה נבוא לענין הדין השני שכ' מעלתו דיש לפסול מטעם דלא יכול למידחס ולפע"ד נראה הרבה טעמים דאין לחוש בזה דהנה בהא דאמר האי מאן דמסגי על ליחותא דכרעא כתבו התוס' ביבמות ק"ג שה ד"ה מאן בשם ר"ח שזה הוא פירוש הרי"ף ורמב"ם דכל דלא מצי למידחס פסול ול"ד לנקטע רגלו דקיטע דחיס שפיר כל השוק אארעא ע"ש ולפ"ז הדברים ק"ו השתא ומה התם דנקטעה רגלו ואפ"ה כל דשוקי' דחיס אארעא שפיר דמי מכ"ש כאן דכשהוא יושב ומוטה יכול לדחוס רגלי' אארעא אף דנכווצו ארכבותיו וכשהוא הולך א"י לדחוס מ"מ מיקרי ראוי לבילה ומכ"ש לפמ"ש הרא"ש שם סי' ז' בשם הר"א ד"כ דשאני כאן דכרעא לפנינו ולא יכול למידחס היא דפסול אבל שם דנקטעה רגלו ואם הי' לפנינו יכול למידחס רגלו אף שכעת נקטע רגלו מיקרי ראוי לבילה ע"ש א"כ מכ"ש כאן דעכ"פ כשהוא יושב או מוטה יכול למידחס בוודאי מיקרי ראוי לבילה דהרי שם נקטע רגלו וכמו שהוא לפני כעת א"א בשום פנים למידחס אפ"ה מיקרי ראוי לבילה מכ"ש בזה ועיין יש"ש פ"ב מיבמות סי' מ"ד שתמה באמת על סברת הר"ח וכמ"ש הרא"ש בשמו דזה לא מיקרי ראוי לבילה אבל בנ"ד ודאי כ"ע מודו דמיקרי ראוי לבילה הן אמת דלפמ"ש התוס' בשם ר"ח צ"ב מה פריך הש"ס על אמימר ממוטה דכשר והא שם ראוי לדחס אבל ז"א דלשיטת הרי"ף דס"ל דאף ברגלו ישרה כל שלא דחס פסול ולא ס"ל דכשר כל שראוי לבילה א"כ שפיר מקשה על אמימר ממוטה דלס"ל סברת ר"ח ורמב"ם ולר"ח ורמב"ם באמת צ"ל דקו' הש"ס היא דמשמע להו דמוטה כשר אף לכתחלה כמ"ש הנימוק"י שם ועיין שו"ת נו"ב מהדו"ק חאהע"ז סי' צ"ד וא"כ א"ש אך אי קשיא הא קשיא דבאמת פירש הר"ח והרמב"ם במסגי על ליחותא הוא תמוה דא"כ מה אמרו לאמימר לאו בר איבא חליץ ולא בר קיפוק חליץ והא שם איתהפיכו כרעיהו וא"כ היינו כפירש"י דלא מסגי במקום מדרס רגלו שרגלו הפוך ולשיטת הרי"ף ורמב"ם ור"ח אין ענין לבר קיפוק דשם אתהפיך כרעיהו וכדאמרו במ"ק כ"ה והיא תימה גדולה וכאשר עיינתי בזה עמדתי על כוונתם דנראה דגם רי"ף ורמב"ם ור"ח לא נאדו מפירש"י וכל דאינו הולך על רגליו כמו שרגלו הפוך או שלא מצי למידחס כרעי' על ארעא הכל בכלל לא מסגי על ליחותא ורק דאין הפסול ברגלו הפוך כמו שפירש"י דבעינן מעל רגלו וזה לאו רגל היא והם ס"ל דגם זה רגל הוא רק דהפסול דבעי שהרגל כולו יוכל לדחוס וכאן א"י לדחות אארעא והמעיין בהרמב"ם פ"ד הי"ז ימצא שכיוון לזה שהרי כלל שם רגלו הפוכה ועקומה ולא מצי למדחס הכל בפסול אחד משום דבעינן שיוכל לדחוס ובזה עמדתי על מ"ש הה"מ שם פירש"י ומעל"ת תמה דלמה הביא פירש"י שם ולפמ"ש א"ש דלכך הביא כדי להורות שגם פירש"י היא בכלל לא מסגי על ליחותא ורק שאין הפסול מטעמא של רש"י רק כמ"ש הרמב"ם ויצא לי כן ממ"ש לא בר קיפוק חליץ דע"כ שזה פירוש הפוך רגלם וכמ"ש ובזה מדוקדק מה שהה"מ השמיט טעמו של רש"י משום דלהרמב"ם הפסול בשביל שלא יוכל לדחוס ובזה מיושב גם מ"ש הרמב"ם היתה רגלו עקומה והפוכה ובש"ס נקט על גדם דלא מסגי על ליחותא וכמ"ש מעל"ת ולפמ"ש בדקדוק גדול נקט הרמב"ם כל הפסולים דכולם נכללו בשם לא מסגי על ליחותא ודו"ק ולפע"ד יש ראי' להר"ח ורי"ף ורמב"ם מהא דמקשה על אמימר מסמיכות רגליו ולרש"י מה קושיא הא אין רגלו הפוך כמ"ש רש"י בדף ק"ב דסמיכות רגלים היינו שגורר רגליו ובדף ק"ג הרגיש רש"י והוסיף שרגליו עקומות וזה דחוק ולפירושם א"ש דעכ"פ לא מצי למידחס על ארעא ועכ"פ לפירוש הר"ח יש ראי' ברורה לנ"ד דבכה"ג מיקרי ראוי לבילה וכשר עוד י"ל דבר חדש דהנה בשו"ת גנת וורדים הספרדי חלק אהע"ז סי' ב' הובא בשו"ת רדב"ז חלק ה' סי' שני אלפים צ"ה בהרב המגי' דשם דדעת הרבה גדולים שם דחלצה בשמאל פסולה אינו רק פסול דרבנן ולפ"ז נ"ל ברור דלפמ"ש בשו"ת משאת בנימן סי' ס"ב דהא דבעינן בכ"מ ראוי לבילה היינו פסול תורה אבל מה שאינו פסול רק מדרבנן לא מפסל ע"ש ולפ"ז בנ"ד מה דא"י לחלוץ בשמאל כיון דאינו רק מדרבנן דהיינו בימין דידי' שהיא שמאל של כל אדם ודאי כשר בדיעבד אף שא"י לדחוס ולא בעינן ראוי לבילה ואף דבמגן גבורים סי' קל"ט מבואר כמה השגות על דברי המ"ב הנ"ל מ"מ כאן שבאמת גוף הדבר דאטר צריך לחלוץ בימין דידי' דהיינו שמאל של כל אדם אינו דבר ברור והרבה פוסקים ס"ל דסגי בימין של כל אדם מכ"ש דאינו פסול באינו ראוי לבילה וע"כ נלפענ"ד לדינא דאם השמאל של כל אדם דהיינו ימין שלו הוא הכואב לו וא"י לדחוס מצד הדין הי' ראוי שיחלוץ בימין של כל אדם וכמ"ש היש"ש פי"ב מיבמות להלכה דכל דא"א בע"א ודאי כשר באיטר בימין של כל אדם אך ליתר שאת כיון דכאן ליכא חשש דחליצה פסולה א"כ מה בכך שתחלוץ בימין ושמאל בזאח"ז כמ"ש הב"ח ותחלוץ ברגל ימין של כל אדם תחלה דבזה העיקר ומחשש שלא יוכל לדחוס אארעא ליכא חשש כאן וכמ"ש ויש לי הרבה דברים עוד ולא נפניתי להאריך יותר וד' שנותיו יאריך על התורה ועל העבודה כנפשו ונפש הדו"ש באהבה רבה ושים שלום.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף