שואל ומשיב/א/ג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן ז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בדבר השוחטים פה לבוב שנתקבלו שוחטים אחרים ויש מהם אחד שקבל על עצמו בחרם ואמר יאסר ידי לשחיטה בלבוב ע"ד פלוני ופלוני והנה רבים אשר לא אכלו בשר מהשוחטים החדשים ורבים אשר פרצו והנה אחד אשר נתגדל על ברכי זקינו וזקינו רוצה לאכול מבשר של השוחטים החדשים והנכד הלז הוא יתום וצריך להיות אצל זקנו וכמעט הוה אנוס ונשאלתי אם יש לצדד היתר והנה אמרתי לפע"ד היה נראה דמה בכך שהוא אסר ידיו לשחיטה א"כ הוא באמת עבר על נדרו אבל אחרים מותרים לאכול משחיטתו ואף הוא עצמו מותר לאכול והרי לא גרע משוחט בשבת דמותר לאכול וכל התירוצים שנאמרו לגבי השוחט בשבת דלא שייך כל מלתא דא"ר ל"ת שייך גם בזה ובפרט שיש לו היתר ע"י שישחוט שלא בלבוב או אף בלבוב לא יאכיל אנשי לבוב ומה גם כי באיסור שבדה מעצמו בודאי יש להקל ועיין בחו"מ סי' ר"ח בסמ"ע וש"ך שם וביו"ד סי' ר"ל וסי' רכ"ח בט"ז שם ובאו"ח סי' תקכ"ד ובכמה מקומות וע"כ מכל אלה ובצירוף שבגוף הקבלה יש לפקפק דאולי הוה נדרי אונסין ע"כ התרתי אמנם מפני שהיה יום קודם חג השבועות אמרתי לו שלא יתחיל לאכול עד יום השבת וחג הבע"ל והטעם שלי מהא דאמרו בחולין דף י"ב ור"מ היכא אכיל בשרא וכ"ת דלא אכיל פסח וקדשים מא"ל וכתבו התוס' דבפסח וקדשים אין להחמיר ולבטל מ"ע דק"פ וקדשים ומזה ראיתי בשו"ת בית יעקב דאין להחמיר חומרות יתירות בשבת ויו"ט שיבא לבטל מצות עונג שבת ויו"ט וא"כ שוב מותר גם כאן עכ"פ בשבתות ויו"ט וממילא יהיה מותר גם אח"כ ואף דשם אינו מותר רק בפסח וקדשים וכן בבית יעקב אינו מתיר רק בשבתות ויו"ט נראה לפע"ד דשם אנו דנין על בהמה פרטית שרוב בהמות כשרות או חשש פגם על הסכין וכדומה וא"כ נוכל לומר עז אותה בהמה שנשחטה כהוגן ורוב בהמות כשרות אף דחייש למיעוטא לא יוכל להחמיר ולבטל מצוה ודאית ולכך אותה בהמה מותרה ואח"כ אסור דיש לחוש אבל כאן כל דנימא דאין לחוש בשבת ויו"ט ע"כ צריך להחזיק דהדבר מותר דאל"כ אין טעם לחוש בחול ושבת ויו"ט שמותר וכיון שבשבת ויו"ט אין להחמיר שוב א"צ להחמיר גם בחול כנלפע"ד ויצא לנו מזה לפמ"ש הב"י אם נשאר עכ"פ מאותו דבר לאחר שבת אמרינן שכבר הותר וא"י להחמיר לאחר שבת ומיהו מהך דדמאי גבי ע"ה שמותר לסמוך עליו בשבת ויו"ט לא משמע כן ועיין בתוס' חולין דף ע"ו ע"ב והארכתי בזה בחיבורי על הלכות נדרים ואכ"מ להאריך והנה הח"ד כתב ליישב קושית המפרשים משחיטה וכתב לחלק בין אם נימא דלא מתקן נשאר הדבר בהיתר ובין אם ע"י דנימא דל"מ מ"מ האיסור במקומו ע"ש וראיתי בשו"ת בית אפרים ביו"ד שהביא דברי הח"ד וכתב לדחות חלוקו ועיקר חילוקו היכא שיש להאיסור עדן משך זמן דאז כל דנימא דל"מ נתקן האיסור שלא יהיה מכאן ולהבא משא"כ היכא שאין לו משך זמן וכתב שלזה כיון המהרי"ט בראשונות סי' ס"ט וחלוקו של החו"ד הוא חילוק אחר וזהו כחילוקו של המהרי"ט צהלון שהובא בשעה"מ וראיתי בנתיבות סי' ר"ח שהביא דברי המהרי"ט וביאר כעין חלוקו של הב"א.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף