שואל ומשיב/א/ב/קסט

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קסט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ישאו הרים שלום לכבוד החכם השלם וכו' כש"ת מ' יוסף יצחק קאבאק ני' האב"ד דק' באמבערג והגליל. היום הגיעני מכתבו ואם כי טרדות רבות סבבוני בכ"ז להיות כי מצוה רבה לבל לתת אשם על הרב הגאון המנוח ז"ל אשר הי' לפנים במח"ק אם כי לא נודע לי בל"ס הי' ת"ח ושלא להוציא לעז על הראשונים חשתי ולא התמהמהתי להשיב והנה תורף הדבר שם נעשה מקוה ממי גשמים והוציא אחד שם רע על המקוה כי היא פסולה ובא רב אחד ומדד את המקוה ואמר לו שאין בכל אחת מהגיגית אשר בחפירת הקרקע שיעור מ' סאה וע"ז השיב לו כיון שיש ביניהם נקב כשפ"ה ויותר הוי חיבור והנה בכ"ז לא נשקט הרעש והלך בעצמו ומדד את המקוה ומצא לפי חשבון מדוקדק יש בכל אחת מהגיגית מ' סאה דהיינו שיש בכל אחת ס"א אלפים וק"נב אצבעות אדם בינוני היינו בייערישעצאלל אך שאיננו בתמנות מרובע רק מעוגל קצת ושאל לחכמים ונבונים בחכמת ההנדסה ואמרו שאין צריך לנכות ריבעה רק כשמינית לכל היותר כיון שאינו עיגול ממש ואחר הנכיון יחזיק נ"ג אלפים ותק"ב אצבעות ומדד ג"כ את המים והי' בכל אחת מהגיגית תק"ע בייערישע מאאס ואח"כ הוציאו עוד לעז שאצבעות בינונית הם גדולות יותר מבייערישע צאלל וע"ז כתב לי המהנדס המובהק ציקער מאן ועוד איזה חכמים אשר לא מבני ישראל ואמרו מסל"ת (באמת א"צ מסל"ת בדבר התלוי בחשבון שהוא רק גילוי מלתא בעלמא עיין תשב"ץ ח"א מסי' פ"ד ואילך ההבדל שבין גילוי מלתא למלתא דעבידא לגלוי) שיש בזה יותר משיעור מ' סאה וגם מצא בשומר ציון שהגאון מהרמ"ס מדד כמה פעמים ולא נשתנה הדבר גם צוה מע"כ לבל ישפכו המים לתחתית הארץ ע"י נקב רק עד קודם חצי הגיגית מלמעלה ועתה הוא שואל שבדעתו להכין גיגית חדשה וגדולה אשר תכיל חצי פעם יותר משיעור מ' סאה וע"כ שואל אם הגיגית החדשה תועיל להגן על הגיגית הישנה אשר במקומה עומדת כי הגיגית החדשה יוכל לעשות גדולה ברומה כי שם אין נשים טובלת אבל גיגית של הטבילה לא יוכל לעשותה ברום עוד יותר שלא יוכלו לעמוד בה קודם הטבילה וברוחב ואורך אי אפשר לעשותה גדולה כי הבית קטן מאוד והנה לפע"ד אין אני רואה שום פסול במקוה הלז כמו שהיא כעת כי מ"ש מעלתו שבעל גדולי טהרה כתב לבלתי לעשות מקוה של מי גשמים הנה אין הספר ת"י אבל לא ידעתי טעמו כלל כי מה שמבואר במהרי"ק שורש קט"ו שיש לזהר מלטבול בנהר המתהוה לגמרי ע"י מי גשמים כשאין גשמים פוסק לגמרי אבל הוא מסיים שאסור לטבול דרך זחילתו עד שיקוו המים לתוכן הובא ברמ"א ס"ב וכאן קוי וקיימו במקוה ואין שום חשש ומה שפסלו ע"י שיעור שאין מ' סאה בתוכם הנה אף אם לא הי' מ' סאה בכ"א כל שע"י חיבור כשפ"ה יש ביניהם מ' סאה כשר אבל צריך שיהי' קלוח המים כשפ"ה וירחיבו הנקב וכאן שיש יותר משפ"ה בודאי קלוח המים היא כרוחב הנקב ומכש"כ כאן שיש נ"ג אלפים ותק"ב אצבעות והרי א"צ להיות רק מ"ד אלפים וקמ"ח ועשו"ת מוהרי"ט בשניות חיו"ד סי"ט וגם מדד המים ויש בהם תק"ע מאאס וא"כ עכ"פ יש ק"נ טע"פ מדינתינו או לכל הפחות ק' טעם וע"כ לדעתי א"צ שום תיקון רק שכפי הציור סילון המקלח מי גשמים מן הגג הוא של מתכת בלעך ובסופו הוא של עץ לדעתי הי' יותר טוב שיהי' כולו של מתכת שהעץ יוכל להיות שירקב מעט ויהי' נעשה ראוי לקבל ומכ"ש לפי מה שרוצה לעשות הגיגית גדולה בודאי הוא נכון.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף