שואל ומשיב/א/ב/קסה

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קסה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שוכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדול המפורסים מוה' צבי היילפרן ני' אבד"ק אדעססע יצ"ו. היום הגיעני מכתב מכבוד הרב מ' יעקב מיכל דיין ומ"צ באדעססע. בדבר איש אחד רך בשנים נשא שם אשה ותיכף נתראה בה דיעות משובשת מפוזר הרבה מעות לרפאותה ונתרפאת ואח"כ חזרה לשטותה כמה פעמים ונתרפאת אמנם זה ערך שנה אשר הוא משוגעת גמורה והרופאים שפטו שאין תרופה לה ח"ו ומטה ידי הבעל להחזיקה ולרפאותה והיא אצל אחי' וקרובי' הם שם נגידים ומחזיקים אותה על שלחנם ובא לפני ב"ד לבקש היתר שישא אשה על אשתו אם יהי' ברשיון הממשלה יר"ה אך כתובתה מרובה לערך צוועליף הונדערט רובל והזמן בוגד בו ורוצה ליתן לה וועקסל פארמאלני וע"ז שאל אם מועיל זאת ולפי שכתב שאכתוב על אדרעס מעלתו ע"כ אני כותב לכבודו אולי דברים בגו והנה לכאורה מבואר בסי' ק"ט סעיף ו' בהג"ה דאפילו אין לו לשלם הכתובה אינה יכולה לעכב אמנם זה דווקא טרם שגזר רגמ"ה אבל לפי חרגמ"ה אינו יכול לגרש בע"כ או לישא ב' נשים רק אם ישליש הכתובה כמבואר שם בהג"ה והטעם הוא פשוט דבשלמא טרם שגזר רגמ"ה אין הכתובה מעכב את הגירושין והכתובה היא כחוב בעלמא וגם בזה אינו מוסכם הדין ועיין בח"מ וב"ש שם ובהגהותי שם הבאתי דברי התש"בץ ח"ג ס' רכ"ג שמבואר כדברי הח"מ ולא כב"ש אבל אחרי חרגמ"ה כל שאינו יכול לגרשה ובפרט להתיר לו לישא אשה אחרת שאין כאן גירושין כלל ורק שתקנתם היתה עפ"י הגאונים להתיר לו לישא אשה על אשתו ולתת הכתובה א"כ אולי מתחלה נעשה החרם ע"ז שלא להתיר אפילו כשיראה טעם מבורר אם לא שישליש סך כתובתה וכן מצאתי בשו"ת צ"צ שמבואר כן ע"ש וכן נראה מתשובת הרא"ש כלל מ"ה שכתב אפילו אחר תקנת רגמ"ה יכול לגרש כשהיא בעלת נכפה כי בזה לא תקן רגמ"ה אפילו אין לו לסלק הכתובה ומשמע דבמקום שתיקן רגמ"ה כל שאינו מסלק הכתובה אינו יכול לגרש ומכש"כ דאין כאן גירושין כלל רק לישא אשה על אשתו ודאי היתה התקנה עד שיתן לה כתובה אמנם תקנת הצ"ץ בסי' ס"ז שייך גם בנ"ד דקרובי' ימכרו הכתובה ותוספת בטובת הנאה לבעלה עפ"י ב"ד בכח ב"ד יפה בסך ממון שיהא נראה להם ברור שתוכל להתפרנס מהרוחים והקרן ישאר קיים ליורשי' אף אם תמות היא בחיי בעלה וע"כ ישערו אולי יוכלו למכור לו כתובתה בעד המחצה או פחות מעט ואת זה ישליש בעבורה והיא תקבל הרוחים לצורך פרנסתה וכבר הובאו דברי הצ"צ בב"ש סי' א' ס"ק כ"ג ודברי הצ"ץ הנ"ל כבר ביארתי בתשובה אמנם כעת אני רואה דמ"ש הצ"צ דאף דמפסידין לה הרבה כיון דאינו רק ספק הפסד דדילמא תמות היא קודם כמ"ש התוס' בכתובות נ"ב ד"ה רצה שכתבו דהנשים ממהרות למות מן האנשים א"כ אינו רק ספק הפסד ובאמת אין מזה ראי' דמ"ש דמיתה שכיח טפי בנשים כתבו בעצמם בכתובות פ"ג ע"ב ד"ה מיתה משום דרוב פעמים מסתכנות בלידה ועשו"ת מהראנ"ח ח"ב ס' מ"ה ועיין בחבורי יד שאול ס' רכ"ח שהארכתי בזה וכאן ל"ש זאת דכל זמן שמשתגעת לא תנשא ולא תוליד וכשתבריא מחויב ליתן לה כתובתה לגירושי' ומפסדת אמנם הרבה עוד טעמים שם בזה ואני כתבתי שיש עוד סעד לדברי הצ"ץ מהא דאמרו בכתובות פ"ג בוצינא טב מקרא וע"ש ברש"י דהספק שהיא מעט טוב יותר ממה שיוכל להיות אח"כ הרבה ובזה הקשיתי על המוהרי"ק סי' י' שכתב דלא קי"ל כאביי בזה ותמהתי דכן אמרו בתמורה ט' בסתם ועיין סוכה נ"ו וע"כ הדבר ברור כמ"ש הצ"ץ ואם יוכלו לעשות כך גם אני מוכן להצטרף אז להיות זוכה לו בחותמי למלאות המאה רבנים וכפי מ"ש הב"ח והאחרונים ובנדון כל מלתא דלא מצי עביד שעוררו חכמי ליסא כבר הארכתי בכמה תשובות לישב זאת ולא נפניתי כעת.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף