שואל ומשיב/א/ב/קס

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קס   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הברכה והשלום אל כבוד הרב החריף המופלג המפורסים מוהר"ר מאיר ליב הכהן ני' מגריידיניג וכעת הוא הרב הה"ג אבד"ק פמארין. מכתבו הגיעני היום ואם אמנם אין משיבין בדיני ממונות לאחד מן הצדדים זולתו לב"ד בכל זאת נאמן עלינו מעלתו כי הוא דיין בדבר ואמרתי להשיבו כי נחוץ הוא לו לדעת לדון הדין והנה שאלתו בראובן ושמעון שבאו שניהם על האליסטאציע של ליפעראנג מהלחם לחיל קיר"ה ולהיות כי יראו שלא יפסידו זה לזה בהאליסטאציע עשו שניהם שראובן יחזיק הליפעראנג על שמו משטאציע א' הגדולה משך זמן שמונה חדשים ושמעון יחזיק על שמו שלשה שטאציעס קטנות ג"כ על זמן כזה והליפעראנג מהלחם של השטאציע הגדולה הוא עצומה משלש הקטנות וכן נעשה וכל אחד נתן קאפציאהן שלו על שמו והחזיקו העסק ונדברו בניהם שבאם יהיה לאחד מהם היזק יותר מהשני יתן לו השני חלק להיזק כפי ערך היזקו של שני יחשב ההיזק המגיע ממנו לתשלום להיזק להשני וכן יהי' בריוח אבל לא נשתתפו במעות ולא עשו בשותפות זה לזה בעסק שלו ורק כל אחד עשה בשלו במעות שלו ועסק לבדו. וגם לא שמו עיניהם זה על עסק חבירו ולא ידעו זה מזה כל משך הזמן של הליפעראנג ובתוך משך הזמן הנ"ל באה הפקודה ממקום הגבוה מלבוב שהחיל שעמדו בשטאציעס הקטנות ילכו להם ולא היה שמעון נותן לחם וראובן נתן הלחם כל משך הימים כסדר וגם הרבה פעמים הלכו ושבו החיל דרך השטאציע של ראובן והוצרך לתת להם לחם ועלה היזקו לסך גדול כי נתייקר השער וכפי אומדנא לא הוה לשמעון רק היזק מועט שאף החיל אשר עמדו שם ג"כ הלכו משם ובמשך שמונה חדשים לא עמדו שם כי אם לערך ד' חדשים עתה תובע ראובן ששמעון ישלם לו חלקו להיזק כי היזיקו רב משמעון וכפי המדובר שהיה בינהם. ושמעון אומר שאינו צריך ליתן לו כלום כי לא חל השותפות כלל שלא סייע לו בעסקו ולא נתנו מעות זה לזה להעסק ולא הוה שום חשבון ביניהם ואף שדיבר עמו בשעת הליסטאציע זה היה רק דבור בלבד בלי שום האנדשלאג או קבלת קנין או אופן אשר יועיל להיות שותפות ולא הי' רק למען אשר לא יפסידו זה לזה בשעת הליסטאציע ומעולם לא עלה על דעתו לחשוב עמו ולתת לו היזק או שהוא יתן לו ועוד טוען שאף אם יהיה ענין שותפות באוה"מ אינו צריך לשלם מביתו ההיזק וגם הביא ראיה לדבריו שלא היה שותף עמו שבשעת שהלכו החיל מהשטאציעס הקטנות ערך ראובן מערכה אל המקום הגבוה אשר שמעון יתן הלחם עבור בני החיל אשר יצאו מהשטאציעס שלו להחיל אשר עוברים ושבים אל השטאציעס הגדולה ולא הועיל. מזה נראה שלא היה כאן שותפוח שאם היה בדעתו שההיזק והריוח לאמצע לחנם טרח. עוד טען שמעון שבעסק שלו לא נשא ונתן כלל בחשבון שידע כעת לחשוב הזקו כי מעולם לא עלה על דעתו שיהיה צריך לחשבון ומי יודע אולי גם במעט הלחם אשר נתן בשטאציעס שלו הי' לו היזק כראובן בהרבה וראובן עומד וצווח שעשה עמו האנדשלאק שיתן חלק היזק זהו תורף שאלתו בשינוי לשון קצת. וע"ז האריך מעל' דהדין עם שמעון. הנה מע"ל התחיל להצדיק שמעון מטעם דאין שותף צריך לשלם מביתו כמבואר סי' קע"ו סי' ו' ואף דבסי' צ"ג משמע שצריך לשלם ההפסד מביתו אלא שאין ראובן נאמן בשבועתו על זה וע"ז הביא דברי הב"ח והש"ך שחילקו דכאן מיירי שההפסד בא שלא מכח משא ומתן ובסי' צ"ג מיירי דההפסד בא מכח מו"מ וכתב דבנ"ד דההיזק בא ע"י מקרה עברו ושבו הרבה בני חיל לכן מקרי שלא מחמת מו"מ הנה בזה לא צדקו דברי' דזה הוא מעיקר מו"מ וכל המחזיק הליפעראנג מלחם משעבד עצמו לזה לתת במשך הימים אשר יחזיק ולפי רב אנשי חיל ירבה הלחם ולפי מעט ימעט ושלא מחמת מו"מ הוא בנגנב ונאבד או נאנס וכדומה גם מה שהביא דברי התומים בסי' צ"ג ס"ק יו"ד שהביא בשם הרדב"ז דדוקא בא"י מהפחת שכנגדו בזה אינו נאמן בשבועה להוציא מידו מביתו משא"כ בשידע מהפחת בוודאי צריך לשלם וכאן אומדנא הוא דהיה הפחת גדול הגה מלבד דגוף דבר זה אינו נכון כאשר דח' אותו התומים ואחרונים כולם אף גם בנ"ד מלבד דאכתי אין אנו יודעים ערך הפחת אף גם דאומדנא נמי אין כאן כמו שטוען שמעון אולי במעט הלחם שנתן היה לו היזק כמו ראובן אבל באמת גוף הדין הזה אין לו ענין כלל לנ"ד דע"כ לא כתבו הפוסקים דאין שותף מחויב לשלם מביתו רק היכא שנתנו ממון בשותפות זה מעט וזה הרבה ועסק אחד בעסק א"כ שפיר אמרינין דלא נתחייב בהיזק כי אם לפי הסך שנתן להשותפות ולא יותר אבל בזה שלא נתן להשותפות כלום ובדברים בלבד נתחייבו ונשתתפו להיזק ולריוח א"כ שפיר ע"ז התחייב לתת מביתו לתשלום ההיזק אחד לאחד כפי החשבון וכן מבואר בתשובות רדב"ז ח"א סי' ק"ב ובתשו' שב יעקב חלק חו"מ סי' ז' דבכה"ג שלא היה ממון בשותפות רק שכל אחד מהם יתן לחברו ריוח מכיסו או היזיקו ישלם מכיסו א"כ שפיר מחויבים להשלים מכיסם וזה ברור ולא נחלק אדם על זה אמנם באמת לפע"ד כיון דלא היה כאן שותפות גמור דהיינו שהטילו שניהם לכיס ולא עסקו ביחד בעסק וא"כ לא מיבעיא לדעת הפוסקים דבעינין קנין גמור כל אחד לפי קנינו וזה דשלב"ל מקרי ולא היה כאן קנין גמור ולא ענין כלל לחייב שמעון ואף שלפי דברי ראובן הי' האנדשלאק והוה קנין סתימתא דמועיל גבי אסמכתא ודשלב"ל וכמו שנראה מתשובת הרא"ש כלל י"ב גבי חכירות ע"ש סי' כ' וכבר הארכתי בזה מקום אחר בתשובה והבאנו דברי הרא"ש כלל י"ב סי' ל"ג דאינו מועיל בדשלב"ל וכן מבואר בהגהת מרדכי פ' ר"א דמילה בשם רבינו יחיאל דלא מועיל וגם לדעת הפוסקים דמועיל השותפות כל שהתחילו כל אחד לישא בעסק מו"מ מלבד דכאן לא מקרי שכורין באותו עסק וכמ"ש מע"ל אף גם כיון דכל הטעם בזה כתבו הרמב"ן והר"ן ודעימייהו דהוה כשכורין זה לזה אם כן אין כאן דין שותפות רק חיוב שיש זה לזה ובכה"ג פשיטא דהוה שמעון א"י אם נתחייבתי ואין ראובן נאמן בשבועתו להוציא ממנו ממון כיון דטוען ספק אם נתחייבתי כלל וגדולה מזו כתבו הקצה"ח סי' קע"ו והנ"מ דאף בשנים שנשתתפו זה נתן מאתים וזה מנה אין מחויב לתת מספק כיון דאינו לוה רק שיעבוד איכא עליו שחייב עצמו לשלם והוה א"י אם נתחייבתי ע"ש וכ"ש בזה שלא היה כאן שותפות רק ענין חיוב לפי דברי ראובן שעשה האנדשלאק ובפרט כאן בנ"ד שטוען שמעון שלא דברו בענין כלל רק בשביל שלא יפסידו זה לזה העסק וכבר כתב הרשב"א ח"ג סי' קל"ה והובא ביתה יוסף סי' קפ"ג דבכה"ג שפיר יכול לדחות את חברו ולומר לו דמשטה היה בו כדי שלא יפסיד לו מקחו אלא שנהג בו מנהג רמאות ועי' ברמ"א סי' קפ"ג ס"ד ואף שראובן טוען שהיה האנדשלאק ולא שייך משטה ועי' סי' פ"א מ"מ הרי הוא מכחישו ואין לתת שבועה על שבועה ומכ"ש להוציא עי"ז בשבועה וגם לפי דברי שמעון לא הי' דברו רק לענין זה שלא יקלקלו המקח ואולי על זה היה ההאנדשלאק ג"כ וע"כ לפע"ד הדין ברור אם לא הי' שינוי בהמעשה והטענות רק כפי שהציע מענ' הדין עם שמעון ויפה דן ומפני כי הדברים פשוטים ע"כ דברי מעטים דברי הדו"ש באהבה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף