שואל ומשיב/א/ב/סח

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן סח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעש"ק הגיעני תשובה מהרב אבד"ק ביזנאב מוה' שמואל הלוי ני' העלליר אודות מה שהשבתי בזה לענין מכירת הסוסים בשבת והוא האריך על מ"ש להתיר דלא שייך נסיוני דהא לא קנהו לחלוטין וע"ז כתב דבאמת הפקיר רק לשבת בלבד צ"ב דהא אינו רק הפקר פירות בלבד ועדיין גוף הבהמה שלו ועובר בשביתת בהמתו וצ"ל דמקנה גוף והפירות לזמן כמ"ש במחנה אפרים סי' ח"י בהלכות זכייה ולפ"ז שוב כיון שמוכר לגוי הגוף והפירות לזמן יוכל הקונה למכור על משך הזמן הלז הבהמה לאחר ושוב שייך נסיוני זה תו"ד והאריך ליישב קושית הקצה"ח סי' שמ"ו ואני תמה הזה יאמר איש כמוהו דשייך נסיוני דירצה למכור על ימים האלו והלא אחר כך יצטרך לחזור ולקנותו מזה ולהחזירו לבעלים וזה ענין דל"ש ולא עוד דנגזר בזה שיבא לנסות ע"ש בה"ש ולמה ינסהו המוכר הלא הוא מוכרו לו רק לזמן וזה חששא רחוקה אך מה שכתב דשייך הרבעה ואף דנכרי חס על בהמתו מכל מקום בזה דאינו קנוי לו רק לזמן לא שייך זאת דלא יחוס על בהמה דאחר הנה זה טענה נכונה אמנם בזה"ז לא חשידי על רביעה כמבואר ביו"ד סי' קנ"ג ס"א וע"כ אין חשש ובלאו הכי כבר כתבתי למעלה התירים רבים וע"כ פשוט הדבר להתיר. וביום א' וישלח הגיעני שלישית דברי הרב ני' מביזנאב ורוצה להחזיק במעוזו דאכתי שייך נסיוני דהרי המחנה אפרים סי' ח"י שם דעתו דיכול למכרו לעולם וא"כ שפיר ינסהו כדי שיוכל למוכרו לעולם ואף שהוא ישאלהו למה תנסה יערים לו שרוצה לנסותו למוכרו לזמן ואחר כך ימכרהו לעולם הנה רואה אנכי שרוח הרצון עובר עליו לגזור גזירות אבל אנן לא בירושלים יתבינן והנה הם גזרו גזירות אבל לא אנחנו והנה מ"ש בשם המחנה אפרים דיכול למכרו לעולם הנה זה במתנה אבל כאן שמכרו לזמן איך יעלה על הדעת שזה השני ימכרו לעולם והלא ישבור שיניו והדמים מודיעים דפשיטא שאם ימכרהו שיוכל למכרו לעולם יקח הרבה דמים ושאני מתנה דאמדינן דעתו דכל שנותן גוף ופירות לזמן דעתו הי' שאם וימכור יועיל אף שלכתחלה מחוייב להחזיר לו אבל במכרו לזמן אין שום אדם בעולם שיאמר כן והדמים מודיעים ובכה"ג הדמים מודיעים והיכא דאין הלשון סותר ודאי הדמים מודיעים ועיין קצה"ח סי' שי"ב שהאריך בזה וגם תמהני אכתי זה בדינינו אבל בדיניהם כל שלא מכרו לעולם רק לזמן הכי יוכל לטעון שמה"ד הקנין לעולם ואם כן אזלינן בתר דיניהם והרי באמת אין זה רק הערמה בעלמא וגם לענין הפקר האריך הט"ז סי' רמ"ו דלא הפקירו לכל ואפ"ה מועיל ומכ"ש בזה וגם מ"ש דיערים להישראל ויאמר שמנסהו רק שימכור לזמן ואטו הישראל שוטה ולא יבין ערמתו וגם אם הוא מוכרו לו אטו הישראל ירצה שימכרהו לנכרי אחר אף על שעה אחת ויוכל לומר אין רצוני שיהיה ביד אחר שאיני מכירו פן יפסיד ל' הסוסים וז"פ ולמה לנו לחוש גם מ"ש דלרביעה לא חייש כתב הוא דזה דוקא לשיטת התוס' והרא"ש אבל להרמב"ם דהטעם הוא משום דהעכו"ם חס על בהמתו ורק במקומות תלוי המקום שלא חשידי על הרביעה ואם כן מי יודע אם בזמנינו אינם חשודים על הרביעה הנה יעיין בטור אהע"ז סי' כ"ד ובב"י שם אבל גם אם יש לחוש אינו רק חשש דרבנן שמא חשודים ופשיטא דלא חיישינן דהא במקומות הרבה נהגו היתר ומה"ת לחוש לחששות רחוקות כאלו וגם הדברים סותרים שלפי דבריו שיוכל למכרם לעולם שוב שייך שנכרי חס על בהמתו וגם מ"ש דיש לחוש שבקי בקלא ואף שכתבו שאין אנו בקיאין בקלא כתב הצ"ץ דדוקא הקונה כדי למכרו מיד זה אינו בקי בקלא הנה לא ידעתי למה נחמיר כל כך ועכ"פ הש"ך ודאי דלא ס"ל כן כמ"ש בסי' קנ"א ואם כן יש לנו עמוד גדול לסמוך עליו ולמה נחמיר בחששות דרבנן ורחוקות כאלו וא"ל דאף דהדמים מודיעים מכל מקום יחזיר לו מעותיו דזה אינו דאם כן מה בצע במכירתו כל שהלה יצטרך להחזיר לו כל שווי' וגם אם ירצה לכופו שיחזיר לו בהמתו גם כן רשאי ועיין בב"י סי' קנ"ג ביו"ד ימצא דכ"ע מודו דבזה"ז לא שייך חשש רביעה וכ"א מוסיף על חברו והרמב"ם פירש המשנה דחייש לרביעה אבל לא קי"ל כן ובגוף דברי המחנה אפרים הנ"ל יש מקום עיון ממ"ש הר"ן בחידושיו לגיטין דף פ"ג גבי דפסקה פסקה כתב הר"ן בשם הרא"ה דכל הנותן מתנה ליום אחד אמרינן כיון דפסקה פסקה אך דברי הר"ן תמוהים דאם כן כל מתנה על מנת להחזיר נימא כיון דפסקה פסקה וכבר תמה בזה הא"מ בסי' כ"ח ואני הארכתי בזה בדרוש לס"ת והבאתי דברי הבני אהרן מ"ש בחידושיו לטור סי' רמ"א דשאני בזה דהתנאי קשורה במתנה ובזה יש לי להאריך בדברי המחנה אפרים הנ"ל ולא נפניתי כעת והנה במ"ש למעלה דמה נ"מ בבהמה בין כרמלית לרה"ר דסוף סוף לא קא נייחא הנה המעיין בר"ן פ"ק דע"ז גבי שאלה ונסיוני דבחצר לא שייך שביתת בהמתו ויקשה ג"כ כן מה נ"מ לבהמה בין חצר לכרמלית ואף דיש לדחות מ"מ יש ראיה להפרמ"ג מזה ועיין מ"א סי' ש"ה שכתב בהדיא כהפר"מ וע' שבת ד' כ"ט דעיקר תלוי במה שנקרא מלאכה ועיין בריב"ש סי' כ"ד.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף