שואל ומשיב/א/ב/ס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן ס   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרט"ז א' וישב ראיתי בספר שנדפס מחדש ושמו ק"ע למהר"ל ס"ק ט"ו שהביא בשם עדות בישראל שהביא בשם גדול אחד שהקשה בהא דנמצא אחד מהם קאו"פ דעדותן בטלה והא כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי והרי הבע"ד מכחיש שלא לוה כלל וא"כ לא הי' מצטרף קאו"פ כלל בזה והנה שמעתי קושיא זו זה זמן רב בשם הרב הגדול מפיאסק ז"ל והוא אמר דזה טעמו של ר"י דמכשיר בד"מ וכ"כ לעיל בשמו אמנם המחבר הנ"ל כתב דהוה תרתי הודאות דסתרי אהדדי וכתב הרשב"א דבכה"ג הוה קולא לנתבע וה"ה כאן המלוה אומר שנצטרף קאו"פ ולכאורה יפה טען ובזה אמרתי לישב קושית הקצה"ח סי' ל"ו ס"ק ב' בהא דאמרו בסנהדרין צ"ג דר"מ ס"ל צריך לברר והקשה הא מ"מ נמצא אחד מהם קאו"פ ובד"מ אף בלא ראו והגידו כאחת מצטרפין וצ"ל דאותו כת שרוצה לפסול אמרו דלא נתכוונו להעיד ולפ"ז יקשה בהא דאמרו נמצא כת אחרת קאו"פ מהו וקשה ממנ"פ אם אותה כת לא כוונו ג"כ להעיד פסול להש"ך ואם כוונו להעיד שוב נפסלה כת הראשונה בלא"ה ולא הוה נוגע כלל ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת ל"ש קאו"פ כיון דזה מכחיש גוף הלואה א"כ לא הוה קאו"פ כלל דהו"ל הודאת בע"ד וא"ל דהמלוה מודה להיפוך דז"א דהמלוה באמת טוען שהכת הראשונה כשרים הם ומה שזה פוסל לעדות לא מקרי הודאה לגבי המלוה וא"כ שוב ל"ש נמצא אחד מהם קאו"פ דהא לפי דברי הבע"ד הפוסל לעדים הראשונים בפסול ולכת השני הודה דלא הי' שוב לא נצטרפו ועל הודאת המלוה להיפך שהם עדים כשרים שוב נאמנים לפסול ול"ח נוגעים כיון דלפי דברי הלוה הודו שלא נצטרפו וא"ל דלא הוה הודאת בע"ד דאינו נאמן לפסול הכת השני' דז"א דהרי לפי דבריו נתחייב מתוך טענתו ולא נצטרפו קאו"פ ואף דמגיע לו אח"כ מזה זכות נאמן הבע"ד לפוסלן ודו"ק היטב. אך גוף דברי המחבר הן תמוהין דניהו דהמלוה מודה להיפך והו"ל ספק מ"מ אין נפסל העדות רק מכח ספק והרי נמצא אחד מהם קאו"פ עדותן בטלה לגמרי ול"ע תופס ולא שום דבר ומ"ש הרב המחבר הנ"ל עוד לישב דלפמ"ש התוס' בקדושין מ"ג דבעינן שעפ"י דבורם בלבד יתקיים עדותן ולא כשצריכין לשבע ולפ"ז כאן שצריך צירוף הודאת הבע"ד א"כ לא נתקיים עדותן ע"פ העדים בלבד ול"ד לכל האומר לא לויתי דע"י דהלוה... רק עפ"י עדותן רק דהי' יכול לטעון פרעתי וע"ז נתחייב מכח הודאתם משא"כ בזה ודפח"ח ואני אומר תנא דמסייע לי' דהרמב"ם פ"ח מס' שבועות כתב לענין ק"ש דכל דלא נתחייבו בעדותן לב"ד רק הודאת בע"ד ל"מ... שבועת עדות ע"ש ובזה אני אומר דלפ"ז מובן היטב החילוק של הש"ך דכל דלא נתכוונו שניהם לא מועיל רק כשהכשרים נתכוונו והפסולים לא נתכוונו אבל אם שניהם כוונו או לא כוונו לא ולא נודע הטעם ולפמ"ש א"ש דבאמת לכאורה ל"צ הודאת בע"ד והרי העדים הכשרים נאמנים בעדותם והודאת בע"ד ל"צ רק לסלק הנגיעה וצ"ל דהא כל שכוונו שניהם או לא כוונו לא נודע מי הוא העדות הגמור ומי שהוא הטפל אבל כל שהפסולים לא כוונו נודע שהכשרים הם עדים גמורים וכוונו והפסולים לא כוונו וז"ב.

ובזה מבואר היטב דברי המשנה דר"י אומר בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד ד"מ ואחד ד"נ ואימתי בזמן שהתרו בהן ומפרש הש"ס דבודקין אם למחזי קאתו או לאסהודי קאתו וכבר הארכתי בזה לתמוה לעיל דעיקר חלוקתם בד"מ ורבי מסיים במשנה בזמן שהתרו והיינו בד"נ ובש"ס מסיק לענין ד"מ ולפמ"ש א"ש דבאמת טעמו של ר"י הוא כמ"ש הרב מפיאסק ז"ל דהחילוק הוא דבד"מ מועיל להודאת בע"ד וע"ז אמר רבי דגם בד"מ ל"מ מטעם דבעינן שיהי' נאמנים בעדותן וע"ז מסיק דזה דוקא כשאמרו לאסהודי והיינו שכוונו להעיד וע"ז אמר כמו בד"נ דצריכין להתרות והיינו משום דבד"נ ל"ש הודאת בע"ד והו"ל בודאי נמצא אחד מהם קאו"פ ואפ"ה בעינן שהתרו בהן וה"ה בד"מ כ"ז שלא כוונו להעיד שוב א"צ לצירוף הודאת בע"ד והכשרים נאמנים בעדותן לבד ורק לסלק הקאו"פ הוה כמו בד"נ כל שלא התרו דלא מצטרף וז"ב ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד.

והנה בהא דאמרו בגיטין ח"י בחתים בתחלה אמרי לה כשר תנאי הוא אמרי לה פסול אתי לאחלופי בשאר שטרות וכתבתי לעיל דאינו מובן דבגיטין יותר מסתבר למפסל דכד"נ דמי וכמ"ש התוס' במכות וא"ו ולפע"ד נ"ל לפמ"ש באבני מלואים סי' מ"ב ס"ק וא"ו לחדש בישוב קושית התוס' דבחופה יש הרבה פסולים וכתב הוא כיון דבקידושין וגיטין צריך שיהי' עדים לגוף הדבר וצריך לכווין לעדות וא"כ בכה"ג הוה כמו יחד עדים א"כ לפ"ז בגט ודאי מהראוי להכשיר דהוה כתנאי ובלי ספק כוון לעדים הכשרים ושפיר אמר דאתי לאחלופי בשאר שטרות דבשאר שטרות ל"ש זאת דלא איברי סהדי אלא לשקרי ודו"ק ויש להאריך בכל זה שם בסוגיא.

ודרך אגב אומר במה דהאריך הש"ך בחו"מ סי' מ"ה ס"ק כ"ג בדברי הירושלמי ובתוך דבריו כתב שם דאם חתם הכותי לבסוף משום דנמצא אחד מהם קאו"פ ועי' בקצה"ח שם הוא תמוה לפע"ד דנמצא אחד מהם קאו"פ אינם באותם שאינם בני עדות כלל וכ"כ בתומים בהדיא בסי' ל"ו וא"כ כותי אינו בכלל עדות כלל וצ"ע ואולי משום דהירושלמי לשטתו דמכשיר בפ"ק דגיטין עדות כותים וס"ל כרבינו יקיר דנכרים שאינם משקרים כשרים להעיד וצ"ע.

והנה מה דאמרו אתי לאחלופי בשאר שטרות אני תמה עמ"ש הנו"ב מהד"ב חאהע"ז סי' ע"ו להשיג על הש"ך בחו"מ סי' מ"ה ס"ק כ"ז שכתב דבשטר פסול בנמצא אחד מהם קאו"פ דהו"ל כנחקרה עדותן בב"ד והוא חלק עליו דבשטר דהו"ל מזויף מתוכו בכה"ג כשר וא"כ בגט או בשטר ל"ש נמצא אחד מהם קאו"פ לשטת הסוברים דצריך ראי' והגדה שניהם גם יחד ומכ"ש בגט דלא הוה ראיה רק הגדה ולמה יפסול ועי' בתוס' גיטין ח"י ד"ה אמרו לה שכתבו דל"ש לומר שמא למילוי חתמו ומשום דהוה כנחקרה עדותן בב"ד וגם בשאר דברי הנו"ב שם יש לי הרהורי דברים במה שהאריך דלמה בגט יפסול נמצא אחד מהם קאו"פ ע"ש והרי כתבו התוס' שם במכות דכד"נ דמי יעו"ש וצ"ע. והנה מ"ש להקשות על הנו"ב שבתי וראיתי דל"ק דניהו דהוה מזויף מתוכו מ"מ נפסל השטר והגט ואדרבא כ"ש דמפסל טפי אבל להיפך קשה לי דאם נימא דהוה כמזויף מתוכו א"כ גם למ"ד משום תנאי יקשה דלמה כשר הא הוה כמזויף מתוכו ופסול כל הגט ובגט ודאי בעי מוכח מתוכו ובאמת זה קשה גם על הש"ך שכלם מודים דמזויף הוא כל השטר ומכ"ש בגט דאפילו ר"א מודה במזויף מתוכו וצ"ע.

והנה בהא דאמר ר"י בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר והתוס' נתקשו בזה דמ"ש הא משפט אחד כתיב ע"ש ולפע"ד הי' נראה דבר חדש דסברת ר"י הוא כך דע"כ לא פסול קאו"פ רק בד"נ דבעי שיראו כאחד ויעידו כאחד ועדות מיוחדת פסול א"כ נצטרפו בפסול ופסול אבל בד"מ דעדות מיוחדת כשר א"כ אף שראו כאחד והעידו כאחד הא אם הי' באים בזאח"ז כשר הי' ולמה יפסול אף שראו כאחד והעידו כאחד מ"מ לא בעי צירוף שלהם וכשר כן הי' נלפע"ד אמנם בריטב"א במכות בהא דאמרו עדות מיוחדת כשרה בד"מ הביא בשם הראב"ד דה"פ כיון דעדות מיוחדת כשרה בד"מ א"כ אף אם נמצא אחד מהם קאו"פ פסול אף כשהעידו בזאח"ז ע"ש והריטב"א חולק עליו והקצה"ח החזיק בדברי הראב"ד ע"ש בסי' ל"ו ס"ק ב' הנה אזיל בתר איפכא ולפע"ד יותר מסתבר לומר דטעמי' דר"י דאף בב"א כשר כל שכשר בד"מ עדות מיוחדת וראי' ברורה נלפע"ד דלא כהראב"ד דהרי רבי אמר אחד ד"מ ואחד ד"נ ואם איתא הא ד"מ עדיף יותר דאף בעדות מיוחדת פסול ובזה מיושב מה דק"ל טובא דכיון דלר"י ד"מ כשר קאו"פ אף שנצטרף ולפ"ז הי"ל לרבי לומר אחד ד"נ ואחד ד"מ שכן דרך לנקוט הפשוט תחלה והי"ל להקדים אחד ד"נ ועי' במגיה במלמ"ל פ"ב מתרומות ולפמ"ש א"ש דכיון דרבי פוסל בד"מ אף דעדות מיוחדת כשר וא"כ הוא להיפך דד"מ יפסל אף בעדות מיוחדת כסברת הראב"ד הנ"ל ולכך קאמר אחד ד"מ ואחד ד"נ אמתי בזמן שהתרו בהן וכו' והיינו דוקא כשהעידו ביחד ודו"ק היטב.

והנה במ"ש התוס' במכות בסברת ר"י דלכך בד"מ תתקיים העדות בשאר משום דעכ"פ מחויב שבועה בע"א לכאורה רציתי לומר דלפי מ"ש בשטמ"ק כתובות כ"ג גבי זו אומרת נשביתי טהורה אני כתב בשם הרמב"ן דע"א דנאמן לשבועה הוא משום דחזי לאצטרופי עם עוד עד ויחייב ממון ע"ש ולפ"ז כאן שבאמת יש עוד עד הפסול א"כ אדרבא כשיצטרף עם זה יתבטל כל העדות ונהי דהי' חזי לאצטרופי עם עד כשר אבל עכ"פ מה חזית דחזי לאצטרופי עם עד כשר שאינו שם הרי חזי לאצטרופי עם עד הפסול ויתבטל כל העדות וז"ב וזהו לדעתי סברת רבי דלכך אף בד"מ בטל העדות ובזה י"ל דזה שאמרו אי לאסהודי קאתו או למחזי קאתו ופירשו התוס' בשם ר"ח כהן דהיינו דהכשרים אתו למחזי והיינו כיון שזה הכשר אתי רק למחזי שייך חזי לאצטרופי עם עד שהי' למחזי ול"ש לומר מה חזית דתצרפו עם עד אתי למחזי והלא יש עד פסול שתצרפו עם זה דז"א דהרי למחזי עם לאסהודי אינם בגדר אחד ודו"ק ודע דלפירוש ר"ח כהן מבואר שלא כדברי התוס' ישנים בכריתות י"ב דבעי שיתכוון לעדות ושטת רש"י יש לומר דהוא כדבר התוס' ישנים דלכך כל שהקרוב נתכוין למחזי לבד אינו מצרף דזה אינו בגדר עדות כלל והוה כמו אשה וקטן דאינן בכלל נמצא אחד מהם קא"פ ומה שהקשו התוס' א"כ לא יהרג אדם צ"ע דהתוס' בעצמם כתבו דבד"נ ל"ש זאת דהרי הקרוב הי' יכול להתרות ע"ש וצע"ג.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף