שואל ומשיב/א/ב/נא
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בחורף שנת רט"ז למדתי עם תלמידי שחיטות וטריפות וחדשתי הרבה חידושים ובסימן ל"ט בענין סרכות וריאה הסמוכה לדופן כתבתי הרבה ובארתי לרשום מה שנשאר לי עוללות ביום ה' וישב והנה מה שנחלקו רש"י ותוס' אם סרכות יש בהם כבר נקב או שעתיד לנקוב והקשו התוס' דאם נימא דלרש"י כסדרן אינו כשר רק באם הם סמוכות זו לזו א"כ בכסדרן גופא הו"ל לחלק ונשאלתי מתלמודי דא"כ גם להתוס' היה להם לחלק בכסדרן בין זו אצל זו או מחיתוך לגב אבל הדבר נכון בפשטות דלדידהו הרי אמרו בש"ס דכסדרן כשר דהיינו רביתייהו והיינו מרבעתי' לפירוש ר"ח וא"כ היינו דוקא במקום ששוכבין זה אצל זה וא"כ ל"ק כלל אבל לרש"י דיש בהם נקב וא"כ צ"ל דהיינו רבותייהו היינו במקום גדולו שמגין עליו וא"כ הו"ל לחלק בין כסדרן עצמו ועיין במהרש"א בתוס' ד"ה אבל ודו"ק. והנה בהך דריאה סמוכה לדופן בהא דפריך ואי לא סביך מאי טריפה אלמא אמרינן נקובה הוא והיא תימה לא ראיתי בהחפזי למי שעמד בזה דהא ר"נ קאי באם ריאה נקבה ודופן סותמתה וא"כ כל שלא סביך הרי יש נקב בודאי ומה דייק אלמא נקובה הוא וצ"ל דמיירי בסריך עכ"פ רק שלא סביך כמ"ש הרא"ש ודייק דכל שלא סביך אף שסריך חשוב כניקב ולשיטת התוס' צ"ל כיון דעכ"פ הדופן סותם לא חשוב כנקובה כיון שהדופן סותם והנה התוס' והרא"ש כתבו בשם ר"ש שם דלר"נ כשר אף בלא סביך ולא סריך ובמהרי"ט בשניות חיו"ד סי' ז' ופר"ח ס"ק מ' האריך בזה וק"ל הרי בהאדימה מחמת מכה שבדופן תלינן דהוה לקותא לשיטת הר"ר אפרים ואמאי לא נימא דהדופן סותם וצ"ל דשם מיירי שלא במקום רביתא וגם בהעלתה צמחין חיישינן וה"ה בזה שהאדימה. והנה בהא דפריך אלו אנקיב דופן להדא טריפה תני נקיבת הדופן ולכאורה קשה נקיבת הדופן אינו טריפה רק בשביל הריאה והרי סביך בבשרא וצ"ל דרואין כאלו לא נסבך וא"כ הו"ל תרי רואין וכ"כ המ"ב דתרי רואין לא אמרינן אמנם ז"א דכל שניקב הדופן מה מועיל סמיכת הבשר הא מ"מ שלט ביה אוירא בשביל שהדופן נקוב נגדה ומכ"ש לר"נ דמיירי בלא סביך ולא סריך ודאי לא הוה תרי רואין ודו"ק והנה במ"ש הב"ע דאם האונא ואומא נסרכו יחד דאם רובא מן האונא כשר ע"ש בטור ש"ע ס"ס ל"ט והפוסקים נחלקו בזה דל"ש רוב ומיעוט במקום זה שאין המיעוט מתנגד אל הרוב ע"ש ומזה קצת ראיה למ"ש הרשב"א ביבמות קי"ט דכל שהמיעוט עומד נגד הרוב אזלינן בתר רוב ואם המיעוט אתה מסלקו מתוך הרוב זה נחשב מיעוט וכאן עוד עדיף מיניה אך לפע"ד היה נראה בפשיטות דבאמת כל עיקר כשרות הבהמה הוא מכח רוב דרוב בהמות כשרות ולפ"ז לפמ"ש התב"ש לענין מים בראש דכל דיצאה מגדר הרוב ויש לה מים בראש שוב אזל לה הרוב ואם כן ה"ה כאן הרי רוב בהמות אין להם סרכות ורק מטעם דהוה מיעוט המצוי אנו מחמירין לבדוק ולפי זה כאן דמצינו בהבהמה סרכא רק שרובה מהאונא והדופן סותמה עכ"פ יצאתה הבהמה מגדר הרוב שאין להם סרכות כלל ואם כן שוב למה לא נחוש להמיעוט שנסרך בבהמה ול"ש לומר דאזלינן בתר רוב ורוב הסרכא שנסרך לאונא גרר המיעוט שנסרך לאומא ולאו ריעותא דהרי חזינן עכ"פ שיצאתה הבהמה מגדר הרוב ומיהו כיון דתלינן בדופן והדופן סמוך לה ותמיד עומדת שם והו"ל סתימה א"כ שוב הך סרכא גם כן לא יצאתה מגדר רוב בהמות כשרות כיון דהסרכא באה משום הדופן והדופן אינה טריפה אף שניקב אבל ז"א דהרי ר"נ מכשיר אף בניקב הריאה והדופן סותמה ואם כן עכ"פ חזינן שיצאתה מגדר הרוב בהמות ול"ש בזה רוב ועיין בכורות מ"ב דאמרו הואיל ואשתני אשתני ובתשובה אחרת הארכתי בזה על דברת התב"ש ואכ"מ אמנם אחר העיון נראה דכאן לא תלוי ברוב ומיעוט דהרי נקבה ממש הריאה ואפ"ה אמרינן דופן סותמתו וכשר רק דכל שאינו במקום רביתיה אין הדופן מחזיקו כל כך ולפ"ז כיון דעיקר הסרכא ורובה שלה הוא במקום רביתיה והדופן מחזיקו אמרינן דהנשאר גם כן לא יארע בו ריעותא כיון דהרוב של הקלקול יש לו סתימה מעליותא גם המיעוט תתרפא ולא תתפרק כיון דהרוב של הדופן מתחזק ואילך ועיקר הקלקול בא מכח הרוב כנלפע"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |