שואל ומשיב/א/ב/מט

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן מט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בדיני הריאה שנשאלתי בזה מהשו"ב דק' זבאריב ושמו רבי סענדר שהיה אצלי תרי"ד. והנה היה סרכה בין אונא לאומא וראש אחד של הסרכה יוצאה מתוך הקמט ואזל' הסירכה על ידי מיעוך ובדק בפושרין ונמצאת יפה מה משפטה אם מקרי תרתי לריעותא והנה מקודם נחקור מ"ט של קמט ומה מקום לטריפות הוא זה והנה מלשון התוס' בחולין דף מ"ז ע"ב כשיש קמט וסדק וחסרון על הריאה ע"ש ד"ה אבל משמע דהטעם דקמט הוא משום חסרון או נקב מדכייל להו בהדי הדדי אבל באמת לכאורה היה נראה דקמט אין חשש חסרון ונקב רק שנכווץ ונקמט והוה כמו אטום ובאטום שיטת הרשב"א הוא משום שא"י להניף על הלב כדרך כל ריאה שמרחפת על הלב ולפ"ז היה אפשר לומר דאינו תרתי לריעותא דהא הקמט הוא משם אחר דהוא בשביל דא"י להניף וסרכא הוא מטעם נקב אבל ז"א דהרי בועה על קמט טריפה כמבואר סימן ל"ז ס"ג בהגה"ה דהוה כשני בועי דסמיכי להדדי משמע דקמט הוא מטעם יובש וחסרון והוה כמו צמקה וכן נראה מהר"ץ והובא בתב"ש סי' ל"ו דאם יש חשש יבש או קמט במקום הקרום ונפחה ונקרע הקרום טריפה ועש"ך ס"ק ה' שם ועתב"ש סכ"א דאם יש קמט כעין חריץ צריך נפיח' אפילו דיעבד לראות אם העור קיים והנה לא מבואר כלל אם צריך להיות בפושרין ועוררני לזה השו"ב הנ"ל ומ"מ לפע"ד כיון דאזלה הסירכא ע"י המיעוך וגם עלתה בנפיחה א"כ מה יש לחוש דכל קמט כשעולה בנפיחה וריאה שהעור קיים למה יפסל ואין כאן חשש כלל ול"מ תרתי לריעותא כי הקמט אין כל כך ריעותא ומ"מ יש להחמיר בזה מיהו כיון דזה גופא דחסרון בריאה מבחוץ אינו ברור אם טריפה והיא שיטת הרמב"ם אף דק"ל להחמיר באופנים המבוארים בש"ע ותב"ש סכ"א עכ"פ בקמט ודאי אין בו רק חומרא בעלמא ולא מקרי תרתי לריעותא ול"ד לבועה על חריץ וקמט שהבועה תתכרכך שם וכמ"ש דהוה כתרתי בועי דסמיכי והיינו משום דדוחקת זא"ז אבל כאן לא שייך זאת וע"כ לפע"ד יש להכשיר. ומה ששאל עוד בסרכא של"כ ומיעך הסירכא ואזלא על ידי מיעוך ונמצא נקב המורנא תחת הסירכא באופן שלא היה יכול לבדוק הריאה הנה לכאורה טריפה בודאי דכ"מ דצריך בדיקה מדינא ולא בדק טריפה וא"ל מידי דהוה אנאבדה הריאה דאף שמחמרינן היינו משום שלא יהא כל אחד משליך הריאה ועש"ך סימן ל"ט ס"ק ח"י וס"ק מ"ב וא"כ כאן שא"י לבדוק ואנוס הוא הוה כנאבדה הריאה אבל ז"א דמעיקרא דדינא פירכא דע"כ לא נחלקו רק במקום שלא ראינו שום ריעותא בריאה ונאבדה אמרינן דכיון דרוב בהמות כשרות לא מחמרינן בדיעבד אבל כאן שהיה סרכא וצריך בדיקת נפיחה מדינא וכל שא"א לבדוק הרי לא נתברר חזקת כשרות וטריפות מספק וז"פ וברור לפע"ד. ואשר שאל בסרכא בין אונא לאומא שקורין פענטא ולקח הסרכא בחוזק קצת והיה מזיע תחתיה סרכא ושאל מה דינו והיה אצל הרב הגדול מוה' אריה לייביש אבד"ק דאמארין וכעת אבד"ק חראסקיב ושאל פיו והשיב דבספר אחד מאחרונים מכשיר ומטעם כיון דהפענטא אינו כ"כ סירכא ומנתקין בחוזק קצת תלינן שמכח זה יצא דם הנה לפע"ד דברי בורות הם ומנ"ל לתלות להקל והרי הוה ספק תורה וגם כיון דמזיע אם איתא דהיה מחמת הנתיקה מאין בא הזיעה וגם הדם אינו כמראה דם רק שהיא קרוש וקלוש במראיתה וע"כ דמחיים בא דאל"כ היה יוצא מראה דם גמור וע"כ לפע"ד פשיטא דטריפה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף