שואל ומשיב/א/ב/מח

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן מח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לדודי הרב הגדול מוה' יוסף נאטהנזאהן נ"י אשר שלח לי בר"ח אייר תרי"ב אשר נדפס זה רבות בשנים אשר חכם אחד קבץ חתימות גאוני הדור המפורסמים וצדיקי וחסידי הדור אשר היו לפנינו שבעת שהשו"ב מוציא הריאה לחוץ לא יעמוד בעל השור על שורו והיינו הפאחטיר והבאנקירר וכל מי שיש לו מגע יד באותו שור כי יש לחוש שהשו"ב ישא פנים להזובחי זבח ויקל שלא כדת כאשר נדפס ובא זה כמה שנים וביקש מעכ"ת ממני להדפיסו שנית ולכתוב ג"כ אשר חנן ד' אותי לחזק התקנה הלז והנה מעכ"ת העביר כל טובו על פני ובאמת תם אני לא אדע מה כחי כי איחל לתת מהודי על זה לאשר ולקיים כל הדברים אשר גדרו גדר כל חכמי לב אמנם בכ"ז אחרי כי דרש דרש ממני והענין הוא תקנה וסייג לדבר מצוה וגדולי הדור כתבו ע"ז מלפנים אמרתי אענה גם אני את חלקי והנה צר לי מאד כי זה המאסף העתיק רק חתימות ידי קדש הגאונים הצדיקים וחסידים ולא הודיע טעמם ופלפולם כמ"ש בהתקנה הלז שהמה האריכו בטעמים וראיות ומפני הוצאת הדפוס לא העתיק רק חתימתן ובבואי לעיין בזה לכאורה לא מצאתי מקום לחשש הזה דהיאך שייך חשש נשיאת פנים ויקל שלא כדין והיכן מצינו זאת בש"ס ופוסקים והנה בראשית ההשקפה אמרתי מקור חשש הזה מהא דאמרו בסנהדרין כ"ט גמרו את הדבר היו מכניסין אותן וכו' ופריך בדף למ"ד למאן אילימא לבע"ד התם קיימו אלא לעדים וכו' לעולם לבע"ד ור' נחמי' הוא דתניא ר' נחמי' אומר כך הי' מנהגן של נקיי הדעת שבירושלים מכניסים לבע"ד ושומעין דבריהם ומכניסין את העדים ושומעין דבריהם ומוציאין אותן לחוץ ונושאין ונותנין בדבר ופירש"י ור"נ היא דאמר בשעת משא ומתן מפקי להו לבע"ד והנה בטעם הדבר לא פירש מפני מה היו מוציאין ולכאורה רציתי לומר דיש חשש שמא ישאו פנים לאחד מבע"ד כשיעמדו לפניהם ולכך מוציאין אותן לחוץ ושם אפילו בד"מ מיירי וחיישינן שמא ישאו פנים לבע"ד וה"ה בזה ועיין בדף מ"ב שם דמבואר דכאן אפילו בד"מ מיירי ובר"פ ז"ב מיירי בד"מ וגם הרמב"ם פכ"ב מסנהדרין ה"ח ובטוש"ע חו"מ סי' ח"י ס"א העתיקו הדין לענין ד"מ אמנם ברמב"ם לא מצאתי טעם גם בטוש"ע אינו מבואר שום טעם אבל הסמ"ע שם ס"ק א' כתב דלכך יוציאו כל אדם לחוץ כדי שלא ידעו הבע"ד מי המזכה מי המחייב וגם משום דאל"כ שמא ישמעו הבע"ד דברי המשא ומתן של הדיינים ומתוך דבריהם ילמדו לשקר ולכאורה זה לא שייך כאן דהטעם הא' שלא ישמעו מי המחייב ומי המזכה זה שייך בד"מ שהן שלשה וגם יש מקום לפלפל בטענותיהם וזה מאמין לבע"ד אחד וזה מאמין לשני ומחזיק חברו לרשע הטוען שקר שייך טעם זה שיהי' הבע"ד נוטרים שנאה להדיינים אבל כאן השו"ב דנים על הדין של הבהמה ובפרט אם אין כאן אלא שו"ב אחד וא"כ תמיד ידע בעל השור שהוא אסר או הכשיר השור וגם הטעם השני של הסמ"ע ל"ש ביה דמה שייך לומר שמתוך משאם ומתנם ילמדו לשקר דזה שייך בד"מ בדבר התלוי בטענות ובתביעות אבל כאן השור שחוט לפניהם ואם דנים על הסרכות ומה שייך בזה טו"ת ושאני התם דכ"ז שמביא עדים או ראיה סותר הדין כמבואר סי' כ' ס"א וא"כ יש לחוש שמא מתוך מו"מ של הלכה למד להביא ראיות של שקר אבל כאן מה יוכל לעשות אמנם האיר ד' עיני וראיתי בפירוש המשניות להרמב"ם פז"ב משנה ז' שכתב גמרו את הדבר היו מכניסין אותם וז"ל הרמב"ם כלומר לבע"ד וזה כי הדיינים ישאו ויתנו בדין ובע"ד יוציאו אותם מעליהם אחר ששמעו טענותיהם והטעם בזה כדי שלא ישאו פנים לאחד מבע"ד ועוד שלא ידע החייב מי חייב אותו כדי שיהיו הדיינים אהובים אצל בני אדם ולא ידע אחד מהם מי הוא אשר חייב ומי הוא אשר זכה ולפיכך אמרו במי שמגלה הסוד ומודיע מי המזכה ומי המחייב הולך רכיל ומגלה סוד ע"ש הנה זכיתי לראו' הדבר מפורש דחשו שמא כשיעמדו לפניהם ישאו להבע"ד פנים וא"כ איפוא הדברים ק"ו אם בד"מ דהוא בב"ד ואלקים נצב בעדת אל ובלי ספק הדיינים היו יריאים ושלימים בכל המעלות שמנה הרמב"ם בפ"ב מסנהדרין ה"ז שגם ב"ד שלשה צריכין שיהי' בכל אחד מהן שבעה דברים ועלח"מ שם וכן הוא בטוש"ע סי' ז' סי"א וגם אלקים נצב בעדת אל ובלי ספק לא הי' מניח שישאו פנים וכבר כתב הרמב"ן על התורה והכ"מ פ"כ ה"ב דלכך הרגו אין נהרגין שמאחר שאלקים נצב בעדתו אלמלא לא הי' חייב זה מיתה לא הי' מניח הקב"ה שיתאבד נפש אחת מישראל ועי' בתוסיו"ט פ"ק דמכות מ"ט שגם בממון שייך טעם זה ואפ"ה חיישינן לנשיאת פנים מכ"ש בשו"ב שיש לחוש לנשיאת פנים שבעל השור הוא האדון שלו והוא הנותן לו מחייתו וצרכיו יש לחוש לנשיאת פנים ובפרט בדברים התלויים בסברא ומחלוקת הפוסקים והסרכות נמסרו לבודקים כפי אומנתם וכפי הבנת לבם אם היא סרכה עבה או דקה ובקל יוכל האדם להטות לבבו שזו אינה סירכא גמורה ומתנתקת בגלגול בין אצבעות וכדומה כל שאלות הריאה שהם כהררים התלויים בשערה בנקל יוכל להטות הדין ויחשוב בלבו כי באמת הוא כן ויכול להאכיל טריפות ח"ו לישראל ע"כ נכון שלא יעמוד איש אשר לו שייך העסק כי האדם בהול על ממונו וימהרו על השו"ב שלא יבדקו כ"כ בנחת ובמתינות ועיין ביו"ד סי' ל"ט סי"ג כמה צריך להיות הבודק מתון בבדיקת הסרכות וא"כ איפוא כמה מכשולות יוכל לצמוח מזה שהוא ישא פנים לבעל השור ויחשוב כי בתום לבבו עושה כן וצד תמותו במקומו עומדת ובאמת לבבו הטעהו ומה"ט אסרה התורה שוחד משום שמטה לבבו ועיין ברמב"ם פ"ד מתשובה שבתוך כ"ד דברים המעכבים התשובה מונה המקבל שוחד להטות דין וביאר הטעם שא"י עד היכן הגיע הטיותו וכמה הוא כחה כדי שיחזור שהדבר יש לו רגלים ועוד שהוא מחזיק יד זה ומחטיא וע"ש בכ"מ שביאר שלא ישים אל לבו שטעה ושלא כדין דן כיון שהדין תלוי בשיקול וכיון שקיבל שוחד סובר שבאמת הדין כן ע"ש וה"ה כאן ובזה ישבתי קושית הלוית חן פ' שופטים שמ"ט ביארה התורה טעם השוחד שהשוחד יעור הא התורה לא גלה טעמי המצות ושני דברים שגלתה ונכשל בה גדול הדור ולפמ"ש א"ש דכל הטעם הוא דאם יבאר הטעם יאמר אני ארבה ולא אסור וכדומה וזה בכל האיסורים שיודע שעושה איסור רק שיחשוב שטעם האיסור הוא בשביל שלא ירבה והוא ירבה ולא יסיר אבל שוחד דעיקר האיסור שיחשוב שדין אמת דן א"כ איך יתפאר בלבבו שיאמר שהוא יקבל שחד ולא יטה הדין הא זה אינו בכחו וברשותו שהחוש' יטה את לבבו ויחשוב שדן דין אמת והבן בדברים ודו"ק וה"ה בנ"ד דחיישינן זה אברא דהסמ"ע לא כתב טעם של הרמב"ם ולפע"ד נראה דהנה טעמו של הרמב"ם לא יתכן רק שהבע"ד לא יעמדו שם שמא ישאו להם פנים אבל שאר בני אדם למה לא יעמדו ולכך הוסיף הסמ"ע טעם משום כדי שלא ידעו הבע"ד מי המחייב וכמ"ש או שמא ישמעו הבע"ד המו"מ והיינו שהאחרים יגידו להם ולכך נכון שיוציאו כל אדם לחוץ ובזה מדוקדק היטב דברי הטוש"ע שכתבו שמוציאין כל אדם לחוץ וכ"כ הרמב"ם פכ"ב מסנהדרין והקשה הב"ח סי' ח"י דבמשנה לא נזכר הך דמוציאין כל אדם לחוץ אלא בשעה שבודקין את העדים וכמ"ש הרמב"ם פי"ז מעדות והטור לא כתבו בסי' כ"ח אבל לאחר קבלת העדות בשעת מו"מ של הדין לא נזכר כלל ומנין להם זאת ולפמ"ש א"ש דהרמב"ם והטוש"ע ס"ל דכל אדם מוציאין לחוץ כדי שלא יודיעו להבע"ד מה הגידו העדים ויבינו מה שיטענו שקרים וגם יעלילו על העדים אבל הבע"ד סד"א שיהיו בעת הדין כדי שיהיו לפני הב"ד וע"ז קמ"ל המשנה דגם הבע"ד יצאו לחוץ ובכלל העדים גם הבע"ד לאחר שמקבלין העדות בפניהם יצאו החוצה אבל כל אדם פשיטא שמי שאין שייך לדין אין לו להיות בב"ד בעת מו"מ של הלכה שמא יצא לחוץ ידבר להבע"ד היאך הם עומדים והרמב"ם בפי' המשנה שמציין על גמרו את הדבר שזה קאי על הבע"ד כדמפרש בש"ס שם ע"כ כתב חשש נשיאת פנים אבל הסמ"ע כוון על מ"ש שמוציאין כל אדם לחוץ זה כולל שאר בני אדם לכך כתב טעמים אחרים וז"ב ודו"ק.

והנה בהא דאמרו בסנהדרין בדף כ"ז בהך דבר חמא קטל נפשא ואמר לר"א בר יעקב שיעיין בה ור"פ אקשי' לי' ואמרו שם דקם בר חמא ונשקי' לכרעי' וקבלו לכרגא דכולי שני צריך להבין האיך הי' הבע"ד שם בעת הפלפול שאל"כ מי הגיד לו הא האי תלמיד דהוה מגלי בתר כ"ב שני ואפקוה ואמרו שמגלה סוד וע"כ דהיה אצל מו"מ של הלכה צ"ל דשם לא היה בתורת דין כ"א למגדר מלתא שהרי בטל ד"נ והא דקאמר לכהווי עיניו היה למגדר מלתא כמ"ש רש"י והיה רק קנס ולכך היה מותר לעמוד אצלו וגם ריש גלותא היה איש מאוים ולא נשאו פנים לחמא בעוד שהוא היה אצל הדיינים שאימת ר"ג עליו אבל באמת אסור להיות אצל הדין שוב ראיתי שהר"ן בחידושיו לסנהדרין דף כ"ז הקשה בהא דאמר לכהויי לעיני' דהא בטל ד"נ ואף דב"ד מכין ועונשין למגדר מלתא זה בודאי צריך מומחים יותר והיאך אפשר לעשות זה בבבל וכתב בשם הר"ד ז"ל דהריש גלותא לא מכח ב"ד הי' עושה שהוא לא הי' דיין אלא מכח המלכות שדין המלכות לבער אנשי רשע והי' נותן רשות לר"ג לעשות הדבר כפי דעתו ע"ש וא"כ ודאי לא קשה דהי' יכול לעמוד בזה שאינו בד"ת כלל ועיין בשו"ת הרשב"א הובא ב"י סי' שפ"ח בחו"מ מ"ש הוא והרר"י בן אחי אביו של רבינו יונה החסיד ז"ל לרבני צרפת ז"ל על אודות מסור אחד שהורו למלך שחייב מיתה וצוה המלך להורגו והאריכו שם דאף בזה"ז שבטל ד"נ כל מה שעושים בציווי המלך יר"ה שפיר עושים אפילו בלי עדים וע"פ קרובים וע"ש שהאריך להביא ראיות והי' יכול להביא ראי' מכאן לפי פירוש הר"ד שר"ג לא דן רק ע"פ המלך אמנם הרשב"א בעצמו הובא ב"י חו"מ סי' ב' ובשו"ת הריב"ש סי' רנ"א ובנימוק"י פ' ארבע מיתות גבי הא דאמר' טעה בתרתי טעה בדרב מתנא כתבו בהדיא דזה למגדר מלתא ומשמע מדבריהם דהב"ד רשאין לעשות כן לענשו בקצת ממה שחייבה התורה ועי' באורים סי' ב' ס"ק ב' ובי"ש הארכתי בדברי הנימוק"י הלז ואכ"מ ועכ"פ נתבאר מכלם דלא הי' דין ממש רק למגדר מלתא וראיתי בר"ן בחידושיו בהא דאמרו אילימא בע"ד התם קיימי והקשה היאך ס"ד דבע"ד קיימו התם הא קתני התם ומנין שכשיצא לא יאמר אני מזכה ואי התם קיימו לא שייך רכילות דהא התם קיימו וחזו מי המהפך בזכות וכתב הר"ן דה"פ אילימא בע"ד כלומר שכנסו אותן בשעת גמר דין התם קיימי והיינו דבשעת קבלת העדות בודאי קיימי התם דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ותנא דמתניתין דתנא מוציאין כל אדם לחוץ היינו אותן שא"צ לקבלת עדות וא"כ הבע"ד לא קתני כלל שהוציאן והיאך קתני בתר הכי ומכניסין אותן ולא קתני מקודם דהוציאן ומי הוציאן שיכנסו וכ"ת אי קיימי התם א"כ ידעי מי מזכה י"ל שהי' בקרן זויות מהבית שלא שמעו מי מזכה ומי מחייב וע"ז מסיק דר"נ הוא ואף דלא הוזכר במשנה שהוציאן לחוץ קושטא דמלתא הכי הוא ע"ש שנדחק ועכ"פ מבואר דא"א שהבע"ד יעמדו שם וכמ"ש למעלה ובאמת לפמ"ש י"ל דגם הם בכלל ומוציאין כל אדם לחוץ דלאחר שקבלו עדות בפני בע"ד הוציאו אותם לחוץ ואח"כ מביאין העדים לב"ד כל אחד בפ"ע ודו"ק ומצאתי בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שע"ד שהקשה ג"כ כן ע"ש מ"ש בזה ומן האמור נתבאר שמה שתקנו הגאונים שלא יעמוד אדם בעת הבדיקה מי שנוגע קצת בדבר הוא תקנה מבוארת ומאושרת ואף אם לא ידענו הטעם כל שראינו שהגאונים האלו קיימו וקבלו זאת א"כ מי ומי לא יחוש לגזרתם שעלו למערתא דדייני וקבלו ולמערתא דחסידי וקבלו מכ"ש כי ת"ל גלותי הטעם והנה אין מקום לומר דאולי לא היתה התקנה עולמית שכבר נתברר הדבר כשמש בס' מגיני ארץ שכל תקנה שתקנו גאוני הדור על כל הדורות תקנו ובפרט דהטעם שתקנו לא נתבטל דאטו אכשיר דרי ואדרבא בזמנינו בודאי מהראוי לגדור שכמעט אין עיר שלא יהי' בה ריב וחמס בין השו"ב וכל אחד עוטף כל מה שיכול לעטוף דברי בוז ונבלה על חברו וכל מה שיכול להשניאו בעיני הפאכטיר והקצב ובני העיר עושה ובקל יש לחוש שירצה להחניף להפאכטיר ולהראות לו שהוא רוצה להכשיר וחברו שאינו אומן מטריף וע"כ תפוג תורה ותרבה המכשלה וע"כ מאד ראוי לגדור גדר ככל האמור ועי' בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ח' בסופו שמזהיר מאוד שבעל השור לא יעמוד על שורו שעל הרוב הם מבלבלים דעת הבודק והנופח ולכך תקנו בקהלות קדושות שלא יעמוד בעל השור על שורו ועי' סמ"ע סי' כ"ח ס"ק ל"ז ועיין בט"ז בהשמטות לסי' כ"ח ועיין פני משה פ"ג דסנהדרין הלכה יו"ד במראה הפנים ד"ה גם להדיינים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף