שואל ומשיב/א/ב/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן מה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תרט"ו הגיעני מכתב מהוסאטין מהרבני מוה' יצחק יהושוע גראסבערג ני' היות כי עבר שם הרב הגאון מוה' שלמה ני' אבד"ק סקאהלא ופקד עליו כי הוא נאמן מבשר כשר אשר לא יתן הכבד למכור לזובחי זבח לאשר עפ"י הרוב נמצאים בכבד תולעים הנקאים מאטיליציס ופסק בסקאלא כי הכבד טריפה וע"כ גם שם ינהגו כן והנה להיות כי הוא הפ"מ ויעלה ערך חמשה מאות ריינש ק"מ וגם בכל המקומות אין חוששין לזה וע"כ שואל התרה ע"ז והנה העתיק תשובת הרב המופלג מוה' צבי הירש אבד"ק טראביוולא ני' כי רוצה להתיר והנה מ"ש הרב מק' טרעביוולא להקשות דבש"ת אמרו דף ס"ז ואת נבלתם תשקצו לרבות הדרנים שבבהמה ולא אמרו משום במה"ח ש"מ דלאו דנבלתם תשקצו אית בהו ולא משום במה"ח וע"ז בנה יסוד דאינו רק מדרבנן ואסמכתא בעלמא הוא אבל לא מסתבר כלל וקושיתו אין בו ממש דכל שלא מהני בהו שחיטה של הבהמה והם עצמם אין שייך בהם שחיטה ממילא אסורים משום ונבלתם תשקצו ולכך לא אסרו משום השרץ השורץ על הארץ רק משום אבמה"ח נאסר דכל דלא הותר בשחיטה שוב שייך איסור משום ונבלתם תשקצו וכן מבואר בפר"ח סי' פ"ד ס"ק מ"ג וכן ביאר ש"ב הגאון מוהר"ז ז"ל בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' כ"ה ע"ש וז"פ אך בגוף האיסור שאסר הרב מסקאלא כל הכבדים משום המיטיליצע שנמצא בהם לא ידעתי מה חרד כ"כ כי באמת בזה צדקו דברי הרב מטרעביולא כי בעת שצולין הכבד נתרסקו התולעים ונפסדו צורתן ובטלים ברוב ונו"ט ל"ש בזה דהם פגומים וקי"ל דבטלים ברוב כמבואר בסי' ק"ז ס"ב ואין בזה משום מבטל איסור דהרי צריך לצלות משום הדם שבכבד וממילא נתבטלו צורת התולעים ונתרסק ולא מקרי בריה ומה גם כיון דלא נודע כלל אף ששכיח הדבר שימצא תולעים אפשר דמותר להעלים עין כמ"ש מהר"א שטיין והמהרש"ל בסמ"ג בהלכות נדה ואף דבשו"ת בית יעקב סי' פ"ד וסי' צ"ה האריך בזה לחלוק כבר הארכתי בתשובה בזה בחיבור החדש שהחילות לכתוב שנתר"ב בדף נ"ז לבאר דברי המהר"א שטיין וה"ה בזה ודו"ק והנה במה שפירש רש"י דקוקאני היינו תולעים שבכבר ושבריאה והקשו בתוס' דא"כ לאידך לישנא דשרי תקשי לי' מברייתא דבסמוך דואת נבלתם תשקצו לרבות דרנים שבבהמה אע"ג דמינה קא גביל ולפע"ד נראה עפמ"ש בשו"ת מהר"י מינץ סי' ט"ו דבר חדש דבלב עוף שאין בדמו כזית דל"ש ח"ש אסור מה"ת דל"ש חזי לאצטרופי דהא לא יוכל להיות כזית ולפ"ז אם נימא דמינה קא גבלי א"כ אם לא נגבל רק חצי זית ולאחר שחיטה ודאי דל"ש בהמ"ח א"כ שוב בודאי קוקיאני שרי דל"ש חזי לאיצטרופי דהא לא אפשר וא"כ י"ל מה דרבי מקרא דרנים שבבהמה היינו אם נמצא כזית אבל אם לא נמצא כזית א"כ לא יוכל להצטרף עוד וא"כ שרי מה"ת ולכך קוקיאני שרי מה"ת ולכך לל"ק דאסור משום דמעלמא קאתו א"כ יכול לבא מעלמא שמצטרף לכזית ודו"ק וגם לפמ"ש הח"ץ מטעם אחשבי' כאן בודאי לא אחשבי'. אח"כ ראיתי שיש לפקפק ע"ז דתולעים הוה בריה וחייב אף בכ"ש ועיין חולין צ"ו ולא גרע מח"ש שע"י תערובות דהוא באמת אוכל הבשר ורק שנת ערב תולעים ופשיטא דאם מכירם זורקם רק אם אינו ניכר ל"ש ח"ש ודו"ק.

והנה הא דאמרו בחולין מ"ח וכן קי"ל בסי' מ"א בהתליע הכבד דאם נשתייר כזית במקום מרה דכשר ל"ק דשם מיירי אם הוא כשרה מצד שניקב הכבד אבל התולעים עצמם ודאי אסורים ואין קושיא מזה אמנם עכ"פ לאסור כל הכבדים משום שנמצא בהם מאטליצע לפע"ד האיש ספק שמא לאחר שחיטה הוא ולדעת הרשב"א ודעימי' ל"ש בהם משום שרץ השורץ ולא משום אבמה"ח וספק שמא לא נמצאו כלל וא"כ יש כעין ס"ס ובפרט דמה שבריה אינה בטלה הוא רק מדרבנן ומה"ת בטל ברוב ומה גם דהוא לפגם וע"כ נראה דשרי ואין להחמיר בזה. והנה מ"ש הרב מטרעביוולא דבש"ס משמע משום לאו דבנבלתם תשקצו הוא דאסור ולא משום אבמה"ח וע"ז הקשה דא"כ מה משני הש"ס בהמה דבשחיטה הוא דמשתרי ומשמע דמשום אבמה"ח הוא וע"ז כתב דאסמכתא בעלמא הוא ובאמת שהיא תימה דא"כ מה הקשו תוס' על רש"י בהך דקוקיאני דמ"ט מאן דשרי והא דרשו לרבות הדרנים שבבהמה והא אינו רק אסמכתא בעלמא ולאידך לישנא לא ס"ל הך דרש שהוא רק אסמכתא וע"כ דבאמת הוא איסור תורה ובגוף קושיתו כ"כ הפירוש ובגוף קושית התוס' על רש"י כ"כ בזה וכעת נ"ל דהנה לכאורה קשה טובא בהך דקוקיאני שרי דמינה קא גבלי ופירש"י דלאו שרץ השורץ על הארץ הוא וקשה טובא הא מ"מ כל דל"ש שחיטה בגוייהו לתסיר משום אבמה"ח כמו דרני דבהמה אך נראה דבאמת רש"י כתב דלא שרי משום כל בבהמה תאכלו דיש לו חיות בפ"ע ול"ד לשליל וצ"ב הא גם שליל יש לו חיות בפ"ע אך ביאור הדבר נראה דשליל ירך עובר אמו הוא אף דיש לו חיות בפ"ע כמ"ש התוס' בסנהדרין פ' מ"מ הוא חלק מחלקי האם ומכח הבהמה קאתי ושפיר שייך לומר כל בבהמה תאכלו אבל הנך דרני דגדלין בפ"ע בין עור לבשר וכן יסד המלך בטבע א"כ אינם מתיחסים כלל להבהמה ול"ש כל בבהמה תאכלו וז"ב ולפ"ז הנך קוקיאני דמינה קגבלי והיינו מן הבהמה עצמה קגבלי וא"כ הוא חלק מחלקי האם ושפיר מותרין מכח כל בבהמה תאכלו ולכך בקוקיאני ל"ש למדרש מנבלתם תשקצו ודוקא בדרני הוא דמרבינן ומיושב היטב קושית התוס'. עוד נ"ל עפ"י דברי הרמב"ם פ"ב ממא"ס הי"ז שכתב שהחילוק שחלקו בין דרני דבשרא לדרני דכוורי הוא דוקא כשנתהוו לאחר מיתה אבל כשנתהוו מחיים אף בדגים אסור דמעלמא קאתו ולפ"ז נראה לפע"ד דלכך ל"ש כל בבהמה תאכלו בדרני דהא לאחר מיתה נתהווה ואטו אם נתהווה עובר לאחר שחיטה תשתרי ולפ"ז קוקיאני דמחיים נאסרה א"כ שוב כל דמינה קגבלי ול"ש משום שרץ השורץ על הארץ שוב גם משום אבמה"ח ליתא וז"ב כשמש ומיושב היטב קושית תוס' ולפע"ד מכאן הוציא הרמב"ם דינו דמיושב בזה קושית התוס' ומעתה בנ"ד אם נימא דמחיים נתהוו האמאטליצע ומינה קגבלי ל"ש לא משום שרץ השורץ על הארץ ולא משום אבמה"ח וכן לפי החילוק הראשון במאטליצע דאין גדלין בפ"ע שפיר שייך כל בבהמה תאכלו וע"כ נראה לפע"ד להקל ובפרט שדעת ראבי' דבבהמה ל"ש שרץ השורץ ולא אבמה"ח ואף דהפר"ח האריך לחלוק היש"ש החזיק דבריו ועכו"פ שכתב ראיה לזה ומה גם דכיון דהוא הפ"מ דאף לנכרים אסור למכור דהוא אבמה"ח וכמ"ש הפרמ"ג א"כ הרי אמרו חולין מ"ט דאסורא דאורייתא ואת אמרת התורה חסה על ממונם של ישראל משמע דבאיסור דרבנן שייך לומר התורה חסה על ממונם של ישראל וא"ל דכאן האיסור הוא מה"ת רק שמה"ת בטל ברוב אבל ז"א דכל שאין בהם כזית בצירוף כ"כ שאין שייך כאן ח"ש ומותר מה"ת ושוב שייך התורה חסה וע"כ נלפע"ד הדבר ברור להקל בזה ויעלזו חסידים בכבד ולדעתי ישלחו הדברים להרב אבד"ק סקאלא אקוה כי ימצא נחת ויחזור בו מהוראתו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף